פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.
 

הרצאה בנעלי בית

הרצאה בנעלי בית

משנים תודעה: פרספקטיבות פסיכדליות על חברה, תרבות וריפוי

הרצאה בנעלי בית | 11/11/2017 | הרשמו כמנויים

כנס משני התודעה הראשון בישראל התקיים מטעם הוצאת פראג בתאריך 8.6.17.

רשמים מהמושב בראשון של הכנס ניתן לקרוא בסקירה יצירת מודעות למשני-התודעה: סקירת כנס הפסיכדליה הראשון מאת אן הברמן.

 

דברי פתיחה – “משנים תודעה – פרספקטיבות פסיכדליות על חברה תרבות וריפוי” | עידו הרטוגזון

משנים תודעה היה כנס ראשון מסוגו בישראל, שהתקיים ביוני 2017 בתל אביב. במסגרתו הציגו חוקרים מובילים מרחבי העולם ומישראל את הידע העדכני ביותר מהתחום המתעורר של מחקר פסיכדלי לציבור הרחב וידונו בפוטנציאל של החומרים הללו עבור הרפואה, החברה והתרבות.

 

היסטוריה של התרבות הפסיכדלית בישראל | אמית דניאל

ההרצאה תתאר את חדירת הפסיכדליה לישראל של שנות השישים ועליית מרד הסטודנטים העולמי. בין השאר ניגע בשורשי המוסיקה הפסיכדלית הישראלית מהצ׳רצילים לאריק איינשטיין וחבורת לול; בהייט אשבורי של ישראל בדשא של בית רוטשילד בחיפה; בקולנוע הפסיכדלי הישראלי של ז’אק קתמור וחבורת העין השלישית. בשירה והמיסטיקה השל רינה שני; חוויותיה הפסיכדליות של יונה וולך, מסע הלסד של דן בן אמוץ ויומן הטריפ הפואטו-תעודי של דוד אבידן. סיפורו של האי הבודד הציוני-ישראלי ימוקם בהקשר של התנועה הפסיכדלית העולמית.

אמית דניאל הוא מרצה, קולנוען אלתר-נתיבי תרבותן מולטי גלוקלי, קרטופוטגרף ומדריך מקומי של מפות גוגל ופסיכונאוט ותיק.

 

המסר הוא המדיום: הקמה ופיתוח של קהילת “נטוורק פסיכדליה ישראל” | טלי חורב

הרשת הפסיכדלית הישראלית מיועדת לחבר בין הידע המצוי אצל חוקרים, אנשי אקדמיה ומדע, אמנים, פילוסופים, ומטפלים לסוגיהם. כפי שהחומרים אוצרים בחובם אפשרות לחוויות משנות חיים, כך יכולה הטכנולוגיה והרשת לשרת שינויי חברתי בכיוון של איכות חיים, קשרים ושיתופי פעולה, יצירתיות, והנגשת עזרה. בהרצאה אציג את עקרונות החשיבה הרשתית העומדים בבסיס העבודה על הקמת קהילה בינתחומית פסיכדלית בישראל: אפיון, ייחוד, מטרות, אתגרי ניהול, פוטנציאל וצורת העבודה והלימוד. עשיה זו מכוונת להפחתת הבידוד, התיוג, הפחד, הבורות, והשימוש לרעה בחומרים ומציעה העצמה של שותפות, אמון, בריאות נפשית וחברתית – מרחב תרבותי פתוח ונגיש.

טלי חורב (M.S.W) עובדת סוציאלית קלינית. מומחיות בטיפול בהתמכרויות ובנוער נפגע סמים. עורכת עם פרופ’ אלי זומר (אוניברסיטת חיפה) מחקר על הקשר בין התנסות בפסילוסיבין לבין תהליכי עיבוד טראומה. מקימה ומנהלת “נטוורק פסיכדליה ישראל”.

 

ספקטרום של תפיסות לחוויה הפסיכדלית בקרב קהילה דתית בצפון הארץ: קשר ״לאובייקט האלוקי הפנימי״ של היחיד | ד"ר זאביק מישור

מחקר אתנוגרפי שהתקיים לאורך כשנה וחצי בקרב קהילה חרדית בגליל הדגים ספקטרום מעגלי לכאורה של תפיסות לגבי החוויה הפסיכדלית, ולגבי חוויות פסיכואקטיביות בכלל. תפיסה אחת, המייצגת את גישת הרוב החרדי, שוללת מכלל שימוש בצמחים וחומרים פסיכואקטיביים (למעט אלכוהול), ומשייכת אותן חוויות לסטרא אחרא. גישה שניה מתקיימת אצל חלק קטן מהצעירים המזוהים עם הקהילה, המעשנים קנאביס ומשתתפים בחוויות פסיכדליות – כולל במסיבות טבע. עבור אנשים אלו, החוויה הפסיכדלית מהווה מפלט ופתיחת אופקים תודעתיים חדשים כנגד הדת הסמכותנית. התפיסה השלישית, שסוגרת את המעגל לכאורה, מאפיינת חלק קטן מהחוזרים בתשובה, שעבורם חוויות פסיכדליות שימשו כגורם וזרז לאותה תשובה. ההרצאה תציג רעיונות פסיכונאנליטיים שקושרים בין הגישות הנזכרות מעלה למצבים פסיכואקטיביים לבין יחסו של כל אינדיבידואל אל אובייקט האלוהים הפנימי שבו.

ד"ר זאביק מישור הוא דוקטורט לאנתרופולוגיה. יש רקע אקדמי במדעי המוח ובאנתרופולוגיה. הוא מתעניין בפילוסופיה, דת, ובעולם הפסיכואקטיבי על כל היבטיו, והוביל בשנים האחרונות את פרויקט ה- Manual Of Psychedelic Support.

 

אם תלך למסע ל.ס.ד - שירה פסיכדלית עברית | נדב נוימן

ביקורת השירה בישראל מלאה בניתוחים סוציולוגיים, פוליטיים, מגדריים ופסיכולוגיים. דווקא הפסיכדליה, שפרחיה פרחו בין שורות שיר כבר בשנות החמישים, בזמן שבלהקות הצבאיות עוד התעסקו ב”אומפה-אומפה”, לא זוכה להתייחסות רצינית בשיח הספרותי בישראל. האם זה רק בגלל פוריטניות? מה בכלל מגדיר שירה כפסיכדלית? ואיך אפשר בכלל לבטא משהו שהוא מעבר למילים במדיום שכל כולו שפה?

נדב נוימן הוא משורר ועיתונאי.

 

תנו להשתגע בשקט! עבודת מזעור נזקים במסיבות טראנס ואירועים פסיכדליים המוניים בארץ ובעולם | בעז יניב

פרויקט אנשים טובים מספק מענה למאות אנשים מדי שנה שחווים חוויות קשות לאחר שימוש בחומרים פסיכדליים במהלך מסיבות טראנס בארץ. ההרצאה תציג את הנעשה בארץ ובעולם בתחום מזעור נזקים פסיכדליים. נלמד את העקרונות הבסיסיים לליווי של אדם במצב של מצוקה נפשית בעקבות שימוש בחומר פסיכדלי ואת החשיבות של אינטגרציה של חוויות קצה שכאלו. נלמד על הקשר בין המעבר משימוש מסורתי במשני תודעה פסיכדליים לשימוש המודרני, להופעת המושג “טריפ רע”, וכיצד המעבר ממחשבה על טריפ רע למחשבה על טריפ קשה עשויה להפוך חווית קצה לחוויה טרנספורמטיבית חיובית עבור האדם.

בעז יניב הוא מנהל שותף בפרויקט “אנשים טובים” הפועל למזעור נזקים בסצינת הטראנס בישראל ועורך שותף במגזין “לפסיכונאוט”.

 

ריפוי עתיק – דרך חדשה: הטמעת התרפיה הפסיכדלית בבריאות הנפש | ד"ר גליה תנאי

כעת, שהאופק של שימוש במשני תודעה פסיכדליים כחלק אינטגרלי מהמענה שנותנת הרפואה לקשיים נפשיים נראה קרוב מאי פעם, מתחילות להתעורר שאלות מרתקות. כיצד יש לחקור את ההשפעה של חומרים אלה על מגוון מצבים ואתגרים נפשיים ורפואיים? איזה עתיד אנו רוצים לראות לתרפיה הפסיכדלית בתוך מערכות הבריאות הממוסדות? מי יהיו אלה שאחראים על מתן וליווי האדם המשתמש בחומרים אלה במסגרת תרפויטית? מהפכת המיינדפולנס שמתחוללת בעשור האחרון היוותה גם היא תהליך של הטמעת ידע עתיק ששימש בני אנוש במשך אלפי שנים בכדי לחקור את התודעה ולהפחית סבל אל תוך הזרם המרכזי של הרפואה והפסיכולוגיה המערבית. בהרצאה ננסה ללמוד באמצעות התבוננות על תהליך זה ולשאול את השאלות הגדולות הניצבות בפני התרפיה הפסיכדלית כאשר היא מבקשת להפוך לחלק מהזרם המרכזי של המענה הרפואי והפסיכולוגי לסבל האנושי.

ד"ר גליה תנאי היא מורה, מטפלת וחוקרת בתחום המיינדפולנס. עוסקת במחקר וכתיבה על תרפיה פסיכדלית.

 

טיפול בעזרת פסילוסיבין בדכאון: הקשר בין החוויה האקוטית לתוצאות הקליניות | ליאור רוזמן

עשרים מטופלים אשר אובחנו עם דכאון עמיד (ניסו לפחות שתי תרופות אנטי-דכאוניות בעבר ללא הצלחה) עברו טיפול באמצעות פסילוסיבין – החומר הפעיל של פטריות הזיה – באימפיריאל קולג’ בלונדון. הגישה של העוסקים בטיפול הפסיכדלי היא שלא רק הסם עוזר להפחתת הדכאון, אלא החוויה עצמה אשר מתאפשרת בעזרת הסם ומשנה את האדם ומשפיעה לאורך זמן. אף על פי שרוב המטפלים הפסיכדליים מאמינים בגישה זו, היא עדיין לא מתומכת מספיק במידע כמותני. בהרצאה יתוארו החוויות האקוטיות הרלוונטיות לתוצאות קליניות חיוביות ואילו מהן מתומכות בכלים סטטיסטיים. בנוסף, יוזכרו ההבדלים בין טיפול פסיכדלי לתרופות אנטי-דכאוניות. הבדלים אלו יתוארו לפי עדויות המטופלים ולפי הבדלים בהדמייה מוחית.

ליאור רוזמן הוא דוקטורנט למדעי המח ופסיכדליה באימפריאל קולג’ בלונדון.

 

חוויה מיסטית המחוללת באמצעות פסילוסיבין: השלכות עבור טיפול פליאטיבי ומחקר הדת | פרופ' אנתוני בוזיס

ההרצאה תסקור שני מחקרים בפסילוסיבין – החומר הפעיל בפטריות חזיון – שנערכו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו-יורק (NYU). המחקר הראשון בחן את השימוש בפסילוסיבין בטיפול בחרדה אצל חולי סרטן סופניים והאופן בו חוויה מיסטית המחוללת באמצעות פסילוסיבין מסייעת לחולים סופניים לפתח תחושת משמעות, להעצים את תחושת הרווחה הפסיכו-רוחנית ולצמצם את תחושות המצוקה הפסיכולוגיות והקיומיות. המחקר השני בחן את התועלת שיש בחוויה המיסטית שמעורר הפסילוסיבין עבור מנהיגים דתיים. המחקר גייס שורה של מנהיגים דתיים ממגוון מסורות על מנת לתאר ולתרום להבנתנו של הפנומנולוגיה של חוויות מיסטיות, להעריך את האפקט של חוויות פסילוסיבין על העבודה הרוחנית של מנהיגים דתיים, ולמצוא קרקע משותפת עבור דיאלוג בין-דתי.

פרופ’ אנתוני בוזיס הוא פסיכולוג קליני ופרופ’ לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו-יורק. הוא שימש כחוקר ראשי שותף ומטפל במחקר הפסילוסיבין לטיפול בחרדה אצלי חולי סרטן סופניים ב-NYU ומשמש כמנהל פרוייקט ומדריך סשנים ראשי במחקר הפסילוסיבין ומנהיגים דתיים של NYU.

 

לרפא אנשים, לרפא מדיניות: המשמעויות הפוליטיות של מחקר פסיכדלי | נטלי לילה גינסברג וד"ר ריק דבלין

לאפקטיביות של תרפיה פסיכדלית יש השלכות מרחיקות לכת משום שהיא קוראת תיגר על הפרדיגמה הנוכחית בשדה בריאות הנפש, על המלחמה בסמים ואפילו על הקומפלקס הצבאי-תעשייתי. תרפיה פסיכדלית מעודדת אנשים לגעת בשורשי הטראומה שלהם ובאופן זה גורמת לנו לבחון את הגורמים החברתיים והפוליטיים של טראומה בקנה מידה גדול יותר: חוסר צדק. למחקר הפסיכדלי יש, מסיבה זו, פוטנציאל אדיר להשפיע על מערכות ומדיניות באופן המונע ומרפא טראומה במקום ליצור ולהעמיק אותה. בעידן בו אנשים מרבים לפעול ולבחור מתוך פחד, כיצד יכולים פסיכדלים לסייע על מנת לחולל ריפוי בצומת שבין בריאות הנפש והצדק החברתי.

נטלי לילה גינסברג היא מנהלת המדיניות של ארגון MAPS. היא בעלת תואר מאסטר בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת קולומביה ושימשה כעמיתת מדיניות בארגון ה- Drug Policy Alliance שם סייעה בלגליזציה של הקנביס הרפואי במדינת הבית שלה, מדינת ניו-יורק ועבדה להלחם במעצרי הקנביס מוטי-הגזע במדינת ניו-יורק.
ריק דבלין הוא המייסד והמנהל של ההתאחדות הבינתחומית למחקר פסיכדלי (MAPS). הדוקטורט שלו במדיניות ציבורית הוענק לו מבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד. המטרה המקצועית שלו היא לפתח סביבה חוקית עבור השימוש המטיב בפסיכדלים ובמריחואנה, בעיקר כתרופות מרשם, אך גם לשם מטרות של צמיחה אישית, עבור אנשים בריאים. דר’ דבלין ייסד את ארגון MAPS ב-1986 ומתגורר כיום בבוסטון עם אשתו ושלושת ילדיו.

 

עתידים פסיכדליים | ד"ר אריק דיוויס

בתור הזהב של תרבות הנגד משתמשים בפסיכדלים היו קבוצה הומוגנית יחסית, לפחות בעולם המפותח. כיום ישנו מנעד רחב של תרבויות פסיכדליות: מפסיכותרפיה, לפסטיבלים למוזיקה אלקטרונית; ממעבדות חקר המח לרשת האפלה; וממיקרודוזינג על ידי האקרים לכנסיות איוואסקה בינלאומיות עם שורשים בצורות חיים ילידיות. כיצד ישפיעו ההגדרות המשתנות במהרה של הפסיכדלים על העולם כיום, במיוחד בתקופה שבה המציאות עצמה הופכת ל”טריפית” יותר ויותר בעקבות הקריסה של ודאויות תרבותיות וההתפוצצות המתרחשת בתחום טכנולוגיות התודעה והתקשורת. ההרצאה לא תעניק תשובות מוחלטות אבל תזהה דפוסים המופיעים מתוך הרעש.

ד"ר אריק דיוויס הוא סופר, חוקר ועיתונאי זוכה פרסים המבוסס בסן פרנסיסקו. הוא כותב וחושב על פסיכדלים ועל תרבויות תודעה מזה עשרים שנה. הוא המגיש של הפודקסט השבועי Expanding Minds וקיבל לאחרונה את תואר הדוקטור שלו בלימודי דת מאוניברסיטת רייס. ניתן למצוא אותו באתר Techgnosis.com.

 


תגיות: |

עוד בבלוג של הרצאה בנעלי בית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.