לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
האם יש עלייה במידת ההומוגניות בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה?

האם יש עלייה במידת ההומוגניות בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה?

שפיות זמנית | 5/11/2017 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

המחסור בייצוג של מגוון שכבות אוכלוסיה בקרב העוסקים בבריאות הנפש, ובעיקר בקרב פסיכולוגים, הוא תופעה מוכרת מזה זמן רב. עם זאת, בעקבות השינויים לרעה שחלו מאז הרפורמה הן בתנאי ההתמחות והן בתקופת ההמתנה לתחילתה, בעיקר בקרב הפסיכולוגים הקליניים, העלו בתאגיד השידור ״כאן״ את ההשערה שמסלול ההכשרה בפסיכולוגיה קלינית נעשה עוד יותר סגור מבעבר לקבלת סטודנטים מרקע סוציו-אקונומי קשה יותר.

כתבתה של הילה ויסברג מציגה את הממצאים שהתקבלו מניתוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בו נבדקו המאפיינים החברתיים-כלכליים של סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני בפסיכולוגיה, ביחס למאפיינים אלו בקרב קבוצות סטודנטים אחרות. על-פי ממצאים אלה אחוז הסטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה שמגיע מארבע השכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות ביותר (62%) הוא גבוה יותר מאחוז כלל הסטודנטים לתואר ראשון שמשתייכים לאותן שכבות (46%). פער זה נשמר ואף גדל כשמדובר בתואר שני, בו 71% מהסטודנטים לפסיכולוגיה משתייכים לארבע השכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות, לעומת 53% בלבד מכלל הסטודנטים לתואר שני. 

הכתבה מעלה השערות ביחס לגורמים שהובילו לכך ודנה בהשלכות הבעייתיות של מצב זה. בהקשר זה אומר מתמחה בפסיכולוגיה קלינית וחבר בתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית שמרואיין בכתבה כי: 

״הפרופסיה שלנו נעשית מאוד הומוגנית, וזה בעייתי ולא בריא. נוצר כאן מקצוע לעשירות בלבד, שמשרת רק את מי שידו משגת. [...]. כיום השכבות המוחלשות בישראל לא נכללות בקרב המטפלים וגם לא בקרב המטופלים. את זה צריך לשנות".


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: התמחות, סטודנטים, פוליטי
ד"ר עירית בלובשטיין
ד"ר עירית בלובשטיין
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה
ניקי אלקנוביץ
ניקי אלקנוביץ
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
לינור שגיא
לינור שגיא
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
אסף לוי
אסף לוי
מוסמך (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
ד"ר  מיכל מן
ד"ר מיכל מן
עובדת הוראה
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
עינת פיידר
עינת פיידר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

ביום חמישי הקרוב (ה-14.4) יגיעו מדעני מכון וויצמן לבתי קפה ובארים בתל אביב כדי להעביר הרצאות בנושאי מחקר...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אנונימיתאנונימית15/11/2017

לפי הכתבה המצורפת נראה שהתשובה היא כן חד משמעי. נניח שהפסיכולוגיה היא מקצוע לעשירים בלבד- האם למישהו יש בעיה עם העובדה הזו?
הפסיכולוגיה בכלל ובפרט הפסיכולוגיה הקלינית מיתגה את עצמה עד היום כ"איכותית במיוחד" גם בתנאי הקבלה לסטודנטים שלה. מכיוון שהמסלול להיות פסיכולוג מוסמך ארוך ומפרך - מעטים הפסיכולוגים ובפרט הפסיכולוגים הקליניים שמסיימים בכל שנה את חובות לימודם ומתחילים לטפל.
וכשהם מסיימים - לרוב הם גובים מחיר שמגלם בתוכו את משך הלימוד הממושך ושנות ההכשרה הרבות.
הלימוד וההתמחות שלהם לוקחת שנים- בדומה ללימודי רפואה.
אך בעוד שרופא ברוב המקרים- נפגש עם פציינט למפגש אחד או שניים לכל היותר, ולעיתים גם המעקב דורש פגישה אחת לכמה חודשים - המטופל בטיפול הפסיכולוגי נדרש להגיע אחת לשבוע, כך שבשורה הסופית עלותו הופכת לשירות שנגיש לאוכלוסייה המבוססת יותר.

במקביל, ישנם מקצועות טיפוליים שאותם ניתן ללמוד בזמן מהיר יותר ובהתאם לרוב, העלות פר שעה נמוכה יותר למטופלים במגזר הפרטי.
עובדים סוציאליים להבדיל מהפסיכולוגים יכולים להתחיל לטפל לאחר התואר הראשון. ויש מקצועות טיפוליים נוספים שנחשבים על ידי הפסיכולוגים הקליניים לפחות כ"מקצועיים פחות" - אך מבחינה כלכלית הם זמינים לפחות לאוכלוסיה החלשה. - ובכלל למי שמעוניין להוציא פחות על טיפול בשל מגוון סיבות.

במידה והפסיכולוגים רוצים להגיע לשכבות החלשות כחלק אינטגרלי מהעבודה שלהם גם לאחר סיום ההתמחות גם במגזר הפרטי, עליהם לגבות פחות עבור כל שעה טיפולית
כדי שמטפלים יוכלו לעשות זאת, נדרש לאפשר את לימודי הפסיכולוגיה וקבלת התעודות לטיפול לאנשים רבים יותר:
ואת זאת ניתן לבצע או על ידי הקלה בבחינות ובצמצום היקף החומר ובצמצום זמן ההתמחות לקבלת היתר לטפל ללא הדרכה, או על ידי העלאת התקצוב מהמדינה דרך משרד הבריאות, או בפנייה לפוליטיקה כפי שהציעה דנה.
לפי תגובתו המצורפת של משרד הבריאות- מבחינתו כבר כיום יש יותר מידי ממתינים להתמחות. כך שנראה שמשרד הבריאות לא סובר שפתרון הבעיה של הפסיכולוגיה באחריותו. (בהנחה שהוא סובר שיש כאן בעיה בכלל).
במידה והפסיכולוגים מעוניינים בשינוי, עליהם, ככל הנראה, לפעול בדרך שאיננה כוללת את משרד הבריאות ותקציבים נוספים מטעם המדינה.

חשוב לזכור שבמקביל ככל שהלקוחות הפוטנציאליים של הפסיכולוגים הם פלח אוכלוסייה צר יותר, עם הזמן יתכן ומטופלים פוטנציאליים גם אם ירצו מאוד לשלם עבור טיפול פסיכולוגי, לא יוכלו לשלם עבורו- ואחת התוצאות האפשריות למצב מתמשך כזה היא שהפסיכולוגים עלולים למצוא עצמם עם מספר מטופלים מצומצם ביותר, ביחס לאוכלוסייה ובפרט לאלו שיכולים להעזר בשירותיהם.

חבל שמקצועות טיפוליים שאינם פסיכולוגיה יכולים ללמוד פסיכותרפיה ולהציע ולהתחיל לטפל בפסיכותרפיה שאיננה מוגדר טיפול פסיכולוגי, בניגוד לפסיכולוגים הקליניים שלהם מאפשרים לטפל ללא הדרכה רק לאחר סיום ההתמחות והתואר השני ומספר שנים של התמחות...
עבורי אישית זה לא משנה, יש לי מטפלת שאני מרוצה ממנה, אך אני חושבת שלא מעט מחברי שמעוניינים מאוד בטיפול פסיכולוגי, היו בשמחה מוכנים לפנות לפסיכולוג לאחר שסיים לימודי תואר שני ואף ראשון.
מצד אחד יש ביקוש גדול מאוד לפסיכולוגים ומצד שני יש פסיכולוגים רבים שנאסר להם לטפל בתחום התמחותם.

איתן טמיראיתן טמיר12/11/2017

להאשים רק את המדינה זה מצמצם. למרות שאני מסכים שהיא תורמת לבעיה. יש הרבה גורמים אחרים, שלאחד מהם התייחסתי.

דנה יעקב-כרמוןדנה יעקב-כרמון7/11/2017

"תשיג מקצוע" זו גם אמירה של עוצמה-אל תהיה תלוי במשפחה או בבעל -מי שרואה לטווח קצר זו המדינה. המדינה שלא רואה לטווח ארוך ורק מי שיש לו מישהו אחר להיות תלוי בו כלכלית לשני תארים התנדבות וגם רצוי טיפול פסיכולוגי לרזומה יכול לעבוד במקצוע שאת הפירות שלו המדינה תראה בעוד עשור, במספר האנשים בכלא ובמשפחות הרוסות.
המנטליות הבעייתית היא רק של המדינה שמשלמת שכר עלוב לעובדים סוציאלים ולפסיכולוגים שלא מספיק לחיות בכבוד וללא תלות באחר, כיוון שאת הפירות לא רואים במיידי כמו רווחים ממכירת מוצר הייטק.
אם למערכת הפוליטית היה אכפת מהטווח הרחוק הם היו נותנים הלוואות להכשרת עוד פסיכולוגים מכל המגזרים וכן תשלום מכובד לאחר רכישת המקצוע כדי להחזיר את ההלוואות האלו. למה שאדם לא ישיג מקצוע מהר יותר ויפרנס את עצמו ומשפחתו בכבוד? למה הוא צריך להקריב את עצמו במשך שנים ולחיות על חשבון אחרים במשך כמעט עשור מחייו? ומה אם אין לו אחר שיתמוך בו בזמן שהוא משקיע בלימודים גבוהים? מי הוא הרציונלי כאן בסיפור? אני חושבת שאותם הורים שאתה מדבר עליהם, עולים או דור שני , ידעו שהשכלה גבוהה לא תהיה מוערכת ורצו לחסוך את עוגמת הנפש מהילד. עובדה שכאשר ילד רוכש השכלה ומצליח פתאום הוא הופך למקור של גאווה.

איתן טמיראיתן טמיר7/11/2017

"העיקר שתשיג מקצוע". משפט הורי אופייני שמסכם את הציפיות במירב המשפחות בדור הוריי. אין בו אורך רוח. יש שיעור מצומצם ומוערך של הורים מזרחיים שהשקיעו את חייהם בהשכלת הילדים וגידלו ילדים מאוד אמביציוזיים מבחינה אקדמית. אבל זה מיעוט שבמיעוט.

דנה יעקב-כרמוןדנה יעקב-כרמון6/11/2017

איתן טמיר- מנטליות משפחתית כן. מה גם שזה לא מוכר לי מנוף ילדותי או של אנשים שאני מכירה. מנטליות משפחתית אולי כן, ערבית מזרחית? נראה לי לא שייך

איתן טמיראיתן טמיר5/11/2017

מצב סוציואקונומי כן, לא בהכרח כסף. אני מסכים שהפערים משמרים את עצמם ומונצחים עקב מצב סוציואקונומי, אבל לא רק בגלל הכסף. המקצוע עצמו מחייב שנים רבות של דחיית סיפוקים לטובת ״חיסכון״ לעתיד.
במנטליות הערבית והמזרחית, לפחות לפי שמוכר לי מנוף מולדתי, ניתן פחות דגש להצטמצמות בהווה במטרה להניב שגשוג מובטח בעתיד, בהשווואה לתרבות אירופה-אמריקה, בה חיסכון לעתיד נחשב לערך של ממש.