פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.
 

שפיות זמנית

שפיות זמנית

חוק פסיכותרפיה בישראל - פלטפורמה קהילתית לדיון והזמנה לפרסום תכנים

שפיות זמנית | 6/9/2017 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בעקבות דיונים שהתעוררו בתקופה האחרונה בפורומים שונים ברשת בנושא העיסוק בטיפול נפשי וסוגי ההכשרה המקצועית המובילים אליו, עלה לדיון גם הצורך בחוק להסדרת העיסוק בפסיכותרפיה. לצורך זה ולניסיונות לממשו בישראל ביוזמות חקיקה היסטוריה ארוכה, וכך גם לעמדות השונות שהניעו לקידום או לעיכוב ניסוחו.

לאן ניסיונות אלו הובילו עד היום? אילו הצעות לניסוח הונחו לפתחה של הקהילה המקצועית או על שולחן הכנסת? מי תומך בחוק ומי מתנגד לניסוחו? ובעיקר - מה נחוץ כיום? האם יש צורך בחקיקה שתסייע להגדיר את מהות העיסוק בפסיכותרפיה, או שמא הצורך הוא בחקיקה טכנית ופורמלית יותר, שמגדירה תנאי ההכשרה של כל מקצוע טיפולי? לצורך חשיבה משותפת של אנשי טיפול על השאלות הללו ונוספות, נפתחה באתר פלטפורמה קהילתית בנושא חוק פסיכותרפיה. 

פלטפורמה זו מאגדת מאמרים, דעות, ניירות עמדה והצעות לנוסח החוק שהתפרסמו במהלך השנים. מלבד לקריאה ולמידה על הנושא, היא מיועדת בראש ובראשונה להוות במה לקולות של מטפלים ומטפלות מתחומים שונים, שמעוניינות/ים לבטא את עמדותיהן/ם ומחשבותיהן/ם ולתרום לקידום שיח בנושא זה. ניתן לקרוא ולהגיב בדפי הקהילה, וכן לשלוח אלינו הצעות לחומרים שנפרסם בה, באמצעות שליחת מייל לכתובת: mail@hebpsy.net עם הכותרת ״לקהילה בנושא חוק פסיכותרפיה״.

מוזמנות/ים לשלוח אלינו טורים קצרים או ארוכים, מחשבות, פוסטים, מאמרים, קישורים רלבנטיים, או הצעות אחרות לתכנים שיוכלו לדעתכן/ם לתרום לקידום שיח בנושא. וכמובן - מוזמנים/ות להיכנס ולקרוא את מכלול המידע והעמדות שכבר נאסף שם.


תגיות:

עוד בבלוג של שפיות זמנית

כתבה של בנדיקט קרי בניו-יורק טיימס, שתרגום שלה לעברית פורסם השבוע בעיתון "הארץ", סוקרת את התפתחותן...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אנונימיתאנונימית10/9/2017

מכיוון שהזמנתם לפרסם תכנים: אציין מה לדעתי הבעיה עם המצב היום בפסיכולוגיה הקלינית!. וזאת מכיוון שהפסיכולוגים הקליניים נחשבים לבכירים ביותר בטיפול הנפשי, וכל עוד לא תוסדר הבעיה הזו, לא ניתן, לדעתי ואין גם טעם להתקדם בשינויים חוקיים אחרים.

למי שאינו מכיר אותי מכתיבתי כאן בעבר: אני אינני אשת מקצוע בתחום הטיפולי, ואני מציגה את נקודת המבט שלי כמטופלת על ידי פסיכולוגים קליניים (מומחים ומדריכים) מזה שנים, במגזר הפרטי בעיקר.
אבהיר מראש, שאני לא מחפשת שמטפלת תמלא אצלי ריקנות כמו בן זוג או מישהו שיחבק.
מה שאני מחפשת זו כתובת של גוף מקצועי טיפולי שנציגיו יהיו מזוהים בשמם ותפקידם, ושיקח אחריות.

כשאדם משלם 100 ש"ח בחודש על מסלול סלולר-יש לו מוקד שירות שזמין עבורו כמה שעות ביום.
קיימים מרכזי שירות פרונטליים, כל לקוח יכול שיש לו בעיה, שאלה או בקשה יכול להתקשר ולבקש לדבר עם נציג שירות, עם מנהל, וגם לפנות לפניות הציבור.
כשאדם רוכש מכשיר חשמלי במעל 50 שקלים, הוא מקבל תעודת אחריות.
בתעודת האחריות כתוב מה כוללת האחריות, ולמי ניתן לפנות במקרה של תקלה, בעיה או שאלה. יש טלפון, לעיתים מייל, פקס וכדומה.

וכשמדובר בדיני נפשות-
אנשים שאמורים לטפל במטופלים עם מחשבות או אף ניסיונות התאבדות
לעיתים מחלות נפשיות
או "סתם" חרדות דיכאונות וקשיים נפשיים אחרים - כוונתי לפסיכולוגים הקליניים בעיקר- כשהם אינם זמינים, למטופליהם אין כתובת רשמית לעזרה מקצועית חלופית! פשוט, זה לא קיים. לא פרונטלית, ולא טלפונית.
מטופלים שמשלמים לא 100 שקלים לחודש, אלא מאתיים וגם שלוש מאוד וארבע מאות שקלים ולפעמים יותר לפגישה אחת בשבוע, (בדרך כלל, לפעמים גם יותר), מתוך 4 בממוצע לחודש, מטופלים כאלו שזקוקים לעזרה נפשית מתמשכת ולעיתים מוציאים מאות שקלים ואלפי שקלים בחודש- לא זכאים מבחינת החוק לשום עזרה, במידה והם נתקלים בבעיה כלשהי עם המטפל שלהם.

אין באופן מסודר אפשרות למטופל להתייעץ עם איש מקצוע לקבלת עזרה בזמן שהוא בטיפול קיים, בדומה להדרכה של מטפלים
ולא משהו בדומה לייעוץ זוגי- גורם שיתווך בין מטפל למטופל.
לעיתים מטופל צריך משהו והמטפל אינו זמין, אינו רוצה או יכול לעזור- והחוק לא מתייחס למצב הזה ומכין אלטרנטיבות.
למטופלים בפסיכולוגיה הקלינית אין כיום שום זכויות שניתנות להם על פי החוק ושמחייבות את כלל המטפלים באופן גורף. אפילו לא אחד (!!!).

המטופל בטיפולים הפסיכולוגיים מבחינת החוק אינו מיוצג כצרכן.
זאת למרות שהקשר הטיפולי כרוך בתשלום מתמשך לא קטן
במידה והמטופל נתקל בבעיה כלשהי עם המטפל שהוא אינו מצליח להסתדר איתו בעצמו, אין לו שום כתובת לתיווך שתסייע לו.

תאורטית המטופל יכול "לדבר עם המטפל". ואם המטפל בחופשה של חודש בחו"ל?
ואם המטפל מסרב לבקשה שלו, או שהמטופל מתקשה להסביר לו אותה?
אני חושבת שזו שערורייה.
ואולי לא אתם הכתובת, ולא המטפלים, רק העלאה של הבעיה הזו באמצעי התקשורת, יכולה אולי לגרום לשינוי.
בינתיים, אני במצוקה, ואני בטיפול, ואני צריכה עזרה בתקשורת עם המטפלת המקסימה שלי. אבל כיום אין לי כתובת רשמית להעזר בה, שתעזור לי בקשר עם המטפלת. לא קיים מקביל למטופלים להדרכה טיפולית שיש למטפלים.
יש אכן לא מעט מקומות שבהם מטופלים יכולים לכתוב על בעיות שלהם עם המטפלים. אני וודאי לא צריכה להזכיר לכם אותם כאן.
פניתי בעבר לכמה וקיבלתי תשובות זהות.
"תדברי עם המטפלת" (במידה ואני לא רוצה לעזוב)
אנשים יקרים - זו לא עזרה.
זו לא לקיחת אחריות.
זו הפקרות!!!

כפי שד"ר ניצה ירום כתבה באחד ממאמריה :
למטפל יש ארסנל שלם של סיוע: הכשרה מקצועית, ייעוץ מקצועי, אנליזה אישית, איגודים מקצועיים, ספרות ענפה, ימי עיון, קורסים ועוד.
ואני שואלת: היכן המטופל??
מי מייצג אותו, היכן הוא יכול להתבטא, לקבל עזרה מקצועית בתוך הקשר הטיפולי שלעיתים מאתגר ורווי קשיים נפשיים מעצם טיבעו??