פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

בכיכר העיר

כיכר העיר

אנשי טיפול מביעים תמיכה בנפגעות

כיכר העיר | 19/2/2017 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

כנשות ואנשי טיפול נפשי הזדעזענו לשמוע בתקשורת על החשדות בדבר מקרי ניצול קשים של מטופלות על-ידי פסיכולוג שהיה אמון על הטיפול בהן. אנו מבקשות/ים להביע תמיכה בלתי מסויגת בנפגעות ולחזק את ידיהן בהתמודדותן האמיצה חרף המורא שהוטל עליהן תוך ניצול לרעה של הסמכות והעמדה ה"טיפולית".

כמי שחיים את תחום הטיפול, אנחנו מכירים מקרוב ומצדדיה השונים את רקמת היחסים העדינה שנרקמת בין מטפל/ת למטופל/ת, וכמטפלים/ות אנחנו רואים/ות זאת כחובתנו לרתום את האמון שניתן בנו לטובת מטופלינו. הקשר הטיפולי דורש רבות משני הצדדים הלוקחים בו חלק: כמטופלות/ים אנו חושפות/ים עצמנו לתלות רבה באחר, וכמטפלות/ים אנו נושאות/ים באחריות לוודא שהפגיעוּת שמובאת לפתחנו תזכה לסביבה מוגנת ומחזקת. המחשבה שא/נשים נאלצו לסבול פגיעה דווקא במסגרת קשר שכל מהותו נועדה להיטיב עמן/ם היא בלתי נסבלת בעינינו, ואנחנו מתחייבות/ים שנעשה ככל שביכולתנו כדי שמקרים כאלה לא יוכלו להתרחש.

נכון לזמן פרסום הודעת התמיכה חתמו עליה 420 אנשי טיפול.
רשימה חלקית של החותמים מוצגת בתחתית ההודעה.
לרשימת החתימות המלאה (המתעדכנת באופן שוטף)

להצטרפות לחותמים

רשימה חלקית דל החותמים

 

 

 

עוד בבלוג של כיכר העיר

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ריבה ארזריבה ארז5/3/2017

על ספק והצורך לתקף. אכן, לא הוגן לחרוץ את דינו של אדם ללא משפט וכל אדם זכאי לחכות שעניינו יתברר בבית המשפט.
מאידך, עבור המתלוננות, אמירות כמו "נמתין שבית המשפט יאמר את דברו", משמעותן הטלת ספק בסיפורן. התייחסות ספקנית כזאת, עושה נזק עצום, לעיתים נחווית כפגיעה קשה יותר מהפגיעה המינית עצמה.

ליאור בכרליאור בכר4/3/2017

הייתי רוצה להתיחס למה שליאורה כתבה. אישית אני לא מאמין באופן מוחלט לאילנה דיין או בכלל לא מאמין לחנוך ירושלמי. אבל אני מאמין (מהמילה אמינות, לא אמונה) יותר לתחקיר עובדה מאשר לו, פשוט מפני שהיועץ המשפטי הורה לפתוח בחקירה. אפשר להצביע על כך שנגד אילנה דיין כבר הוגשה בעבר תביעת דיבה שבה התובעים ניצחו, ולשאול למה חנוך ירושלמי לא תובע אותה ואת הזכיינית. לפי כל זה, השיח שלנו אנשי המקצוע לדעתי מאד במקומו.

ליאורה שמירליאורה שמיר3/3/2017

חברים האם אנחנו לא ממהרים קצת (בעצם - מאוד) לחרוץ דינו של אדם ללא משפט?. האם אין שום מקום להטלת ספק? הרי על פי הדין אדם הוא זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. האם התקשורת לסוגיה הפכה להיות הרשות השופטת במדינתנו?. אנשים אומרים אבל "אילנה דיין אמרה". כלומר אנחנו, אנשי המקצוע, מאמינים באופן מוחלט וחסר ספקות באשת התקשורת, וכלל וכלל איננו מאמינים לקולגה שלנו?
האם לא ראוי היה שנשאיר מעט מעט זמן ומקום כד שיתבהרו קצת יותר העובדות?

ליאורה שמירליאורה שמיר3/3/2017

חברים האם אנחנו לא ממהרים קצת (בעצם - מאוד) לחרוץ דינו של אדם ללא משפט? האם אין שום מקום להטלת [ל"ת].

שירה מלאךשירה מלאך20/2/2017

פגיעה על ידי מטפלת. הרמן כבר כותבת בספרה כי התגובה הרגילה למעשי זוועה היא לסלקם מן התודעה.שנים ארוכות סרבו להכיר בעובדה שיש אימהות פוגעות, ובשל כך - לא נתנו טיפול הולם לנפגעות על ידי נשים. עכשיו זה מגיע מכיוון המטפלים. המטפלים זוכים או שלא, בתדמית של רוך, זוך, וכמיהה עצומה לטפל, לרפא, לסייע. בדיוק כמו אצל אימהות, התדמית הזו אמיתית ברובה הגדול, ואל לנו לשכוח זאת.
הכאב הגדול מגיע כאשר הנפגעות מוטחות כשהן מתלוננות, הרי הן הגיעו לטיפול עם טראומה קודמת, בשלה הן פנו לקבל סיוע ונוצר מצב תלותי. מטפלים לא מעטים יתלו את הפגיעה השניה (וכלל לא המשנית) באותה פגיעה ראשונה ובצורך להתקרבן. ובזו, המכה כפולה ומכופלת. ושמא הגיע הזמן להאמין לנפגעות, כדי ועל מנת שתוכלנה להתלונן.

נתי רוזנבלוםנתי רוזנבלום20/2/2017

כואב ומסעיר שזה קורה. צריך לחשוב כיצד אפשר לתרום למניעה. מתנהל דיון בנושא בקבוצת פייסבוק - מה כל כך דינמי בטיפול??