לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
שבת אחים גם יחד – הנה מה טוב ומה נעים?שבת אחים גם יחד – הנה מה טוב ומה נעים?

שבת אחים גם יחד – הנה מה טוב ומה נעים?

כתבות שטח | 13/8/2012 | 17,171

יום העיון בנושא אחאות במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו עסק בנפקדותם היחסית של אחיות ואחים מהחשיבה הפסיכואנליטית. הדברים שהוצגו בו היו פרי עבודה קבוצתית של מסלול... המשך

 

שבת אחים גם יחד – הנה מה טוב ומה נעים?

על יום עיון בנושא אחאות בפסיכואנליזה

מאת יערה לוין-פריימן

 

סקירה והרהורים בעקבות המפגש "אחים ואחאות במאה ה-21: נקודות מבט תיאורטיות, קלינית ומקורות יהודיים בראייה פסיכואנליטית", במסגרת סדרת ההרצאות "להיות מטפל פסיכואנליטי במאה ה-21"של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. המפגש נערך ב-6.7.2012 בתל אביב.

 

האם לאדיפוס היו אחים? האם נרקיסוס היה בן יחיד? שאלות אלה עלו ביום העיון בנושא אחאות, שהיווה פרי עבודה קבוצתית של מסלול ההכשרה של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו. השאלות האירו את אחת הנקודות המרכזיות שביקשו הדוברים/ות להעלות – נפקדותם של אחיות ואחים מהחשיבה הפסיכואנליטית. התשובה האינטואיטיבית היא אולי כי לאדיפוס ולנרקיסוס לא היו אחים, אך למעשה לאדיפוס הייתה אחות (למחצה) – אנטיגונה, ולפי אחת הגרסאות, לנרקיסוס הייתה אחות תאומה. נרקיסוס התאהב באחותו ולאחר שמתה העמיד פנים כי ההשתקפות שראה במים הייתה אחותו.

ביום העיון ביקשו הדוברים/ות, חברי/ות המכון, להציע חשיבה שתכלול את הקשר בין האחים כמשפיע על תהליך בניית העצמי. יום העיון נפתח בסיפור מקסים שסיפרה הדוברת שימי תלמי על אחיה. הפתיחה הסיפורית חיברה אותי למקום האישי שלי ולזיכרונות מאחיותיי ואחי משנות ילדותי, נעוריי ובגרותי. על אף מרכזיות האחיות והאחים בחיינו, ולמרות שהקשר שלנו עם אחינו הוא הקשר הממושך ביותר שיש לנו בחיים, ארוך יותר מהקשר עם בני הזוג ועם הורינו, הפריזמה האחאית בחשיבה הפסיכואנליטית מונחת בצל. תלמי ציינה כי ההתייחסות לאחים הופיעה אמנם בכתבים המוקדמים של פרויד, אך בהתחשב בהשפעה הניכרת של יחסי אחאות על חיינו, עולה השאלה – לאן נעלמו האחים בפסיכואנליזה? תלמי מסרה בהמשך כי לעבודתה של ריבה אלטמן "מי בא אחרי? על מקומם של יחסי אחים בפסיכואנליזה וביחסי העברה" הייתה תרומה משמעותית בכך שהציעה מספר מושגים ייחודיים וחדשניים בנושא.


- פרסומת -

את המצע התיאורטי להמשך הדיון הניח רוני עמיאל, שדן בהתפתחויות תיאורטיות בחשיבה הפסיכואנליטית על אחים ואחאות. לדברי עמיאל, מרבית התיאורטיקנים הקלאסיים מיעטו להתייחס לאחים באופן שיש לו תרומה משמעותית להבנת העצמי של המטופל. לעתים הם מוזכרים כדמויות רקע דהויות ונטולות פנים, כהעתקה של ההורים, ובעיקר כדמויות שליליות שעלינו לסבול בלית ברירה כדי שלא להפסיד את אהבת ההורים. כך למשל, פרויד הציע את מנגנון היפוך התגובה לתחרות ולקנאה להבנת הקשר בין האחים; על פי לאקאן האח מהווה מראה נרקיסיסטית; ואילו קליין תיארה את העולם הפנימי של פנטזיות לא מודעות של ילדים כלפי אחיהם, ובכלל זה חרדת הנפרדות והתקפה על התינוקות שבתוך גוף האם ופין האב. כמו כן, היא מציעה כי קשר עם האחים מקל על קשרים עתידיים עם בני זוג.

עמיאל טוען כי בעשורים האחרונים יש התעוררות בחשיבה על האחים בפסיכואנליזה. ג'ולייט מיטשל (Juliet Mitchell), ממובילות הטמעת החשיבה האחאית בפסיכואנליזה, הציעה לראות את היחסים במשפחה כמבוססים על שני צירים – ציר הורי-אנכי וציר אחאי-אופקי. ג'נין ויוונה (Jeanine Vivona) חידדה את האבחנה בין הצירים וטענה כי הציר ההורי-אנכי קשור ליחסי סמכות ומתאפיין בקשרים אדיפליים, קרי, משיכה ופיתוי להורה אחד ותחרות תוקפנית עם ההורה האחר. הציר האחאי-אופקי, בגובה העיניים, מציב שלוש דרישות התפתחותיות משולבות: הזדהות, נפרדות וקרבה, אשר קשורות לקונפליקט ולתחרות על אהבת ההורים. לדברי עמיאל, הבחנה כזו היא מעט בעייתית, שכן הזדהות ונפרדות רלוונטיים מאוד גם ליחסים עם ההורים, ולמשיכה ותוקפנות יש משקל גם ביחסים בין אחים. לפי ויוונה, הציר האחאי מאופיין בארבעה תהליכי התפתחות הנשזרים זה בזה, שהם בחלקם לא מודעים: הראשון, הזדהות, הרצון להיות כמו האח או האחות, שייצוגו חלק מעולמנו הפנימי; השני, הצורך להיות שונה ומיוחד ביחס לאחים, בעיני האחים ובעיני עצמי; השלישי, קרבה ומשיכה מינית על בסיס נרקיסיסטי; הרביעי, תוקפנות, זעם רצחני וקנאה, הנתפסים כמרכיבים משמעותיים בין אחים.

לאינטראקציה בין הצירים יכולה להיות נוכחות בחדר הטיפול הקשורה לממד תפקודי ולהתקה והתקה הפוכה. לדברי עמיאל, כמטפלים עלינו לפתח הקשבה מדוקדקת ורגישה, התבוננות מעמיקה וכנה ברגשותינו ובחוויותינו ולזקק לעצמנו בכל רגע האם מדובר בהעברה אחאית או העברה הורית. כמטפלים, אנו עשויים לראות במטופלים שלנו אחים, ובתוך כך לחוש כלפיהם תחרות, קנאה וקרבה אחאית. ראיית הנוכחות האחאית בחדר תסייע להכיל את תהליכי ההעברה.

עם סיום הסקירה התיאורטית המרתקת, הציגה אורלי פישר סיפור מקרה על תהליכי העברה והעברת נגד אחאיים. הצגת המקרה הדגימה היטב כיצד הנפש הושפעה ועוצבה מתוך יחסים בין אחים. פישר טענה כי אין לזנוח את פרספקטיבת הציר ההורי לטובת הציר האחאי, אלא שיש להרחיב את ההעברה האדיפלית ולראות כיצד יחסים בין אחים משחקים תפקיד בעיצוב והתפתחות העצמי. מהדוגמאות שהוצגו עולה כי בצד גילויי קנאה, תחרות, השוואות, חוויה של פגיעה וגירוש מגן עדן מהיותנו ילדים בלעדיים להורינו, העברה אחאית מושתתת גם על אהבה ושיתוף פעולה.

רעיון זה בא לידי ביטוי גם בדבריה של חוה ינאי-מלאך, שהתייחסה ליחסי אחאות בסיפורי התנ"ך והתמקדה בסיפור של אהרן, מרים ומשה כמודל אחאי אינטגרטיבי. בתודעה המקצועית, היחסים בין האחים קשורה באופן כמעט מיידי לתוקפנות וקנאה. סיפורי האחים בתנ"ך מלאי תחרות מרה וכואבת, התחזות והתנשאות. ינאי-מלאך העלתה שתי מחשבות מרכזיות שעלו מתוך קריאת הטקסט התנ"כי והעיון במדרשים. ראשית, דווקא אל מול הפרדיגמה שמכילה בעיקר תפקיד שלילי, עולה כי לאחים יש תפקיד תומך ומעודד. בנוסף לכך, נראה כי סיפורי האחים נכתבו לפי סדר התפתחותי הגיוני, בדומה להתפתחות האישית: החל מסיפור קין והבל, המתאר רצח ודחפים לא מעובדים, המשך בפיצול, תיקון והתפייסות – ועד לסיפור האינטגרטיבי המורכב של משה ואחיו, שסופו בהתהוות העם היהודי, בקבלת החוקים כסמל להתפתחות המצפון ולכינון הסדר החברתי והתרבותי.


- פרסומת -

ילדיהם של יוכבד ועמרם היו אוהבים ומחבבים זה את זה ושמחו זה בגדולתו של זה. משה יהפוך למנהיג, אהרן לכהן גדול ומרים לנביאה. ינאי-מלאך מעלה כי בעוד פרויד נמשך לדמותו של משה, הוא שלל את יהדותו ונישל ממנו את מרים ואהרן שהיו דמויות משמעותיות בחייו. הכתוב אינו מתעלם מהיבטים של יריבות וקונפליקטים בין האחים. מתוארים מאבקי ההנהגה בין האחים, קנאת מרים ואהרן במשה, זעם ועונש בדמות צרעת, אך גם כבוד, סליחה, דיאלוג, חמלה, הדדיות, וכמובן – הצלת חייו של משה על ידי אחותו מרים. אהרן ומשה משלימים אחד את השני. משה נתפס כמהיר חמה, תוקפני, השד הרע. אהרון נתפס כמתון, בעל לב רך, השד הטוב. תיאור יום מותו של אהרן במיתת נשיקה והאופן שבו מלווה אותו משה הוא תיאור מרגש, נוגה ונוגע. בתיאור זה עולה הקשר הרגשי שבין האחים, החמלה, ההיסוס, החשש מלפגוע ופרידה מאח יקר. סיפור זה מציע אלטרנטיבה ביחסי אחים.

שימי תלמה סיכמה את יום העיון והציעה תשובות אפשריות לשאלות מדוע הודרו האחים מהחשיבה הקלינית ומדוע בזמן האחרון מתעורר העניין בנושא. הסבר אפשרי שהיא מציעה להדרה של האחים הוא כי פרויד והבאים אחריו חששו מהפיגורה האחאית וההשלכות שעשויות להיות לה. תלמי מציעה לראות כבר בראשית החיים מרחב משולש הכולל אימא, תינוק והתינוקות האחים, כאשר האב מיוצג בנפש הבלתי מודעת של האם. מי שעשוי להפריד בין האם לבין התינוק איננו האב, אלא התינוקות האחים. מתוך כך, מתבקש כי העוסקים והעוסקות בטיפול ובאנליזה יעסקו גם בדינמיקות האלה.

באשר לשאלת העניין הגובר בקשר האחאי, תלמי העלתה שתי השערות. האחת, בעידן הפוסט-מודרני עולות תיאוריות בנות זמננו המציבות במפגש הטיפולי מפגש בין שני סובייקטים. מתוך כך, ישנה אפשרות שעמדה טיפולית כזו תעורר העברה אחאית. השערה שנייה קשורה לשינויים חברתיים המתקיימים בתוך קונטקסט טכנולוגי. עליית הרשתות החברתיות מאופיינת בהתארגנות אחאית ישירה, הצוברת כוח ומשפיעה על מהלכים בחברה. המהפכות המתחוללות מעידות אולי על תהליך שבו יורד המעטה מעל פני האחים. אם עד עתה הם היו faceless, הרי שכעת הם נוכחים ב-facebook. היינו, הם אוסף של סובייקטים בעלי זהות מובחנת. מאנונימיות בלתי מזוהה, האחים הופכים לבעלי פנים. תהליכים אלו מציעים הרחבה והעמקה של החשיבה של המטפלים ביחסים בין אחים ובהשפעה שלהם על העצמי.

עם תום ההצגה המרשימה, העשירה והקוהרנטית של פירות העבודה הקבוצתית (או האחאית) של הדוברים/ות, נפתח מקום לדיון ותגובות מהקהל. גיוון וריבוי התגובות חידדו את ההבנה אודות המקום המרכזי שאחיות ואחים מחזיקים בחיינו. בין אם יש לנו אחים אמיתיים-קונקרטיים ובין אם פנטזנו על אחים דמיוניים, האחאות נוכחת בעולמנו הממשי והתרבותי. החל מסיפור סינדרלה ואחיותיה, דרך מגוון סדרות דרמה דוגמת "אחיות" ("Sisters" של רשת NBC), שאני זוכרת שצפיתי בה עם אחיותיי בשנות התשעים, אחים ואחיות ("Brothers and sisters" של ABC) וכלה בריאליטי "האח הגדול" ובסדרה "אחים לכל החיים" בהנחיית גלית גוטמן אשר משודרת בימים אלה בערוץ 10.

ההתייחסויות מהקהל עסקו בהרחבות תיאורטיות, בשאלות קליניות ובמחשבות יישומיות-פרקטיות. למשל, עלו שאלות בדבר מקומה ומשמעותה של התיאוריה של אדלר, דפוסי העברה מאחים גדולים לאחים צעירים, חשיבה על האופן שבו משפיעים היחסים בין האחים על בחירת בני זוג ובחירת מקצוע, עבודה קבוצתית כקשורה ליחסים בין אחים, אחים שכולים, חצאי אחים ואחים מפרק ב'. נראה שאפשר היה להרחיב עוד ועוד. כיווני מחשבה נוספים שעלו בי היו העמקת החשיבה על אחים במובן הרחב של המילה, חיים במשפחה מרובת ילדים, אחים מאומצים, פגיעה בין אחים, חיים לצד אח או אחות פגועים או חולים, תאומים ותאומות, יחסים בין אחיות ועוד. הצורך בהעמקת הדיון מעלה כי יש מקום להרחיב את החשיבה התיאורטית והטיפולית בקשר בין אחיות ואחים לא רק כהרצאה פרונטלית אלא גם במסגרת אחאית דוגמת עבודה קבוצתית בסדנה.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: משפחה, פסיכואנליזה
אדם קהתי
אדם קהתי
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
בן מסיקה
בן מסיקה
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
רני יקיר
רני יקיר
עובד סוציאלי
מטפל זוגי ומשפחתי
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה, יקנעם והסביבה
רזי ציקמן
רזי ציקמן
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
לילך עלוא כוכבי
לילך עלוא כוכבי
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, אשקלון והסביבה, קרית גת והסביבה
בעז גסטהלטר
בעז גסטהלטר
פסיכולוג
תל אביב והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

נעמי רזנעמי רז20/8/2012

משמח. משמח לראות שגם החשיבה הפסיכואנליטית נותנת מקום לקבוצת העמיתים הראשונית המשמעותית בחיי הילד!

רחל בר-יוסף-דדוןרחל בר-יוסף-דדון13/8/2012

תודה. על סקירה חשובה על נושא חשוב ומהותי מאוד! היחסים בין האחים משפיעים ללא ספק רבות על הפרט, וטוב שהחשיבה הפסיכואנליטית החלה לעסוק בנושא זה - אמנם, באיחור מסוים (כשחושבים מתי החלו תיאוריות משפחתיות וטיפול משפחתי להופיע בשדה הקליני), אבל עדיף מאוחר מלעולם לא...