לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
פרוטוקול טיפול בסכיזופרניה - אימון מטא-קוגניטיביפרוטוקול טיפול בסכיזופרניה - אימון מטא-קוגניטיבי

אימון מטא-קוגניטיבי: פרוטוקול חדש לטיפול בסכיזופרניה

כתבות | 1/3/2011 | 31,942

טיפול חדש לסכיזופרניה שהראה תוצאות ראשוניות מרשימות במחקר הבודק את יעילותו. זהו טיפול קבוצתי המתמקד בזיהוי ושינוי תהליכי חשיבה האופייניים ללוקים בסכיזופרניה המשך

אימון מטא-קוגניטיבי: פרוטוקול חדש לטיפול בסכיזופרניה

מאת ד"ר גדעון אנהולט וד"ר גיא דורון

 

 

פרוטוקול טיפולי חדש לסכיזופרניה

במאמר זה נתאר בקצרה את הרקע לפיתוח פרוטוקול חדש לטיפול בסכיזופרניה: האימון המטא-קוגניטיבי. הטיפול פותח על ידי פרופ' סטפן מוריץ מהמבורג, תורגם ליותר מעשרים שפות, ולאחרונה תורגם על ידי ד"ר אנהולט לעברית. טיפול זה זיכה את מחברו, פרופ' מוריץ, בפרס האגודה הגרמנית לפסיכיאטריה ופסיכותרפיה בשנת 2010, ומופץ בחינם מתוך אידיאולוגיה של הנגשת טיפול לכולם.

טיפול בסכיזופרניה - רקע

הטיפול הפסיכולוגי בסכיזופרניה הוזנח עד לשנים האחרונות. מחשבות שווא (דלוזיות), המהוות סימפטום מרכזי בסכיזופרניה, נחשבו לתופעה שניתן להבינה, אך לא לטפל בה. לאור ההכרה הגוברת במגבלות הטיפול התרופתי האנטי-פסיכוטי, ניכרת בשנים האחרונות עלייה משמעותית בשימוש בהתערבויות פסיכולוגיות לסכיזופרניה, ובעיקר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Wykes, Steel, Everitt, & Tarrier, 2008). גישות עכשויות מתייחסות לפסיכותרפיה ולטיפול תרופתי כטיפולים משלימים: פסיכותרפיה מכוונת להגברת התובנה והורדת החשדנות הבינאישית ומגבירה את שיתוף הפעולה עם הטיפול התרופתי. טיפול תרופתי מאפשר קשר טיפולי על ידי מיתון סימפטומים כגון חוסר ארגון ואגיטציה ((agitation. ואכן, מחקרים מראים שפסיכותרפיה מגבירה את האפקטיביות של טיפול תרופתי לסכיזופרניה (.(Rathod, Phiri, & Kingdon, 2010

על פי המודל הקוגניטיבי, הדרך בה אנו מפרשים אירועים (אינטרקציות בין אישיות, תחושות פיזיולוגיות, מחשבות טורדניות וכו') משפיעה באופן משמעותי על הרגשות, ההתנהגויות והמחשבות שלנו. כאשר מגוון הפרשנויות צר, התפקוד היומיומי עלול להפגע בצורה משמעותית. כך למשל, אדם אשר מבטל את משמעות הישגיו ("כל אחד יכול לעשות מה שעשיתי") ומעצים את משמעות קשייו ("רק אפסים עושים טעויות כאלה") יהיה פגיע יותר לרגשות שליליים. על פי המודל הקוגנטיבי-התנהגותי, הטיות חשיבה סיסטמטיות ונוקשות (הטיות קוגנטיביות) משמרות תגובות רגשיות והתנהגותיות לא מועילות. ואומנם, הדרך בה הלוקה בסכיזופרניה מפרש תופעות פסיכוטיות כגון מחשבות שווא והזיות עלולה להיות גורם מצוקה וחוסר תפקוד משמעותי אף יותר מאשר החוויות הפסיכוטיות עצמן (Morrison & Barratt, 2010). Morrison (1998) הציע שהלוקים בסכיזופרניה מפרשים הזיות אודיטוריות (שמיעתיות) כמסכנות את האחידות הנפשית או הפיזית שלהם (לדוגמא, "אני בטח משוגע", "השטן מדבר אלי", "אם לא אציית לקולות הם יפגעו בי"). פרשנות זו גורמת רגשות שליליים ועוררות פיזיולוגית (למשל, התקפי חרדה) שמגבירים את שכיחות ועוצמת ההזיות. כלומר, פרשנות שלילית של ההזיה מעצימה את התגובות השליליות, אשר בתורן, גורמות להגברת שכיחות ההזיות ולפרשנות מוקצנת יותר של ההזיות וחוזר חלילה. במקביל, פרשנות זו של ההזיות מביאה להתנהגויות לא מועילות (למשל, להישאר במיטה כל היום) כדי למנוע את התוצאה המפחידה הזו (למשל, לשמוע שוב את הקולות).


- פרסומת -

אימון מטא-קוגניטיבי לטיפול בסכיזופרניה

מחקרים רבים מראים שהטיות קוגניטיביות קשורות להיווצרות ושימור דלוזיות בסכיזופרניה (.(Freeman, 2007 למשל, הלוקים בסכיזופרניה נוטים להגיע למסקנות מהר יותר ועל בסיס פחות מידע ("קפיצה למסקנות") מאשר קבוצות ביקורת. בשנת 2005 פותח טיפול חדש לסכיזופרניה הנקרא אימון מטא-קוגניטיבי (Moritz et al., 2010). משמעות המונח "מטא-קוגניציה" היא חשיבה על תהליכי החשיבה עצמם;, ואכן, אימון זה מרחיב את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי המסורתי בהדגישו פרשנויות של תהליכי חשיבה, בנוסף לזיהוי ואִתגור של הטיות מחשבתיות לאירועים ספציפיים. תשומת לב רבה ניתנת לזיהוי ושינוי תהליכי חשיבה בתחומים שונים המשפיעים על התגובה לסימפטומים פסיכוטיים. האימון המטא-קוגניטיבי משלב רכיבים פסיכו-חינוכיים, רכיבים קוגניטיביים-התנהגותיים ורכיבי קוגניציה חברתית.

האימון המטא-קוגניטיבי מועבר בקבוצות של 10-3 אנשים ומורכב משמונה יחידות עצמאיות המועברות בשמונה מפגשים דו-שבועיים. כל יחידה מתחילה בהסבר תיאורטי על נושא ספציפי (למשל, "קפיצה למסקנות") ולאחריו תרגילים רבים שמטרתם לאתגר את סגנונות החשיבה המוטים ולספק חוויות "מתקנות". המטרה המרכזית של האימון היא להעלות את מודעות הפציינטים להטיות סיסטמטיות בצורת חשיבם ולהשפעות של צורות מחשבה אלה על רגשותיהם, התנהגותם ותפקודם הכללי. הטיפול מהווה מקום בטוח בו הם יכולים לבחון באופן ביקורתי את צורת חשיבתם, ולהגביר את כישורי פתרון הבעיות שלהם. בסוף כל יחידה מסוכמות מטרות הלימוד וניתנות דוגמאות טיפוליות הממחישות למשתתפים את הצורה שבה הטיות קוגניטיביות יכולות להחריף סימפטומים פסיכוטיים.

הטיפול מתמקד במספר הטיות מחשבתיות מטא-קוגנטיביות, כולל הנטייה ל "קפיצה למסקנות", הנטייה להיות בטוחים יתר על המידה בזיכרונות שעלולים להיות כוזבים, הנטייה להמעיט בחשיבותן של ראיות מפריכות, והנטייה לפרש אירועים באופן חד-ממדי. הטיפול מתייחס גם לעיוותי חשיבה שגורמים להנמכת הערך העצמי, וכן לשיפור הבנת מניעי התנהגותם של אנשים אחרים ורגשותיהם.

כך למשל מתמקדת יחידה 5 בתפיסת המטופל את תהליכי הזיכרון שלו. בעיות זיכרון הן מאפיין מרכזי בסכיזופרניה, והלוקים בה מדווחים על ירידה משמעותית ב"חיות" זיכרונותיהם ובקשיים בהעלאת זיכרונות אוטוביוגרפיים. הלוקים בסכיזופרניה עשויים למשל לזכור מצב מסוים בו בן משפחה אמר דברים שפגעו בהם מאוד, ולהתקשות בהעלאת זיכרונות של אינטראקציות רבות נוספות עם אותו בן משפחה. לצד זאת, הלוקים בסכיזופרניה מראים ביטחון יתר בזיכרונות כוזבים. למשל, הלוקה בסכיזופרניה יכול "לזכור" שמישהו מתנכל לו וגנב את חפציו, למרות שבפועל שכח היכן הניח את המפתחות, השלים את האינפורמציה החסרה ("קפיצה למסקנות") ואגר את הסיטואציה ה"מעובדת" בזיכרונו (כולל השלמת הפרטים החסרים).

ביחידה זו, דרך התנסות אישית, המטופל לומד את "פעלולי" הזיכרון האנושי. היחידה כוללת אימונים שמדגימים את חוסר אמינות הזיכרון האנושי, ואת הנטייה של הזיכרון האנושי לעשות טעויות בתנאים מסוימים. למשל, המטופל מתבקש לזכור את פרטיהן של תמונות המתארות סיטואציות שונות, וחווה בעצמו איך הזיכרון משטה בו על ידי הוספת פרטים מסוימים וסינון פרטים אחרים. המטופל גם רואה איך הסטת הקשב לנושא או לתחום מסוים משפיעה על הפרטים שיזכור, יוסיף או יסנן. במרחב הטיפולי הבטוח מתאפשרת למטופל חוויית למידה המתמקדת בהבנת תהליכי החשיבה שלו (מטא-קוגניציה) - במקרה זה בתחום הזיכרון. לקראת סוף היחידה, המטופלים חושבים יחדיו כקבוצה על ההשלכות של הנלמד על חייהם.


- פרסומת -

אצל הלוקים בסכיזופרניה נמצאה גם הנטייה להמעיט בחשיבותן של ראיות מפריכות. תופעה זו עלולה להקצין סימפטומים של מחשבות שווא. לדוגמא, אמונות לגבי קיום חייזרים בצירוף של חשדנות, חרדה ובלבול עלולים לגרום ללוקה בסכיזופרניה לפרש שינוי בהתנהגות של בן משפחה בצורה קיצונית ("השינוי בהתנהגותו של אבי הינה הוכחה לכך שחייזרים השתלטו על גופו"). במקרים אלה, המטופל לרוב ממעיט בערך מידע חשוב (למשל, שאותו בן משפחה פוטר מהעבודה) שיכול להוות הסבר אלטרנטיבי לשינוי בהתנהגותו של בן המשפחה. יחידה 3 מתמקדת בנושא זה, ומאפשרת למטופל לחוות בעצמו את הדרך שבה התעלמות ממידע עלולה להוביל למסקנות שגויות ואף לבעיות קשות. בין השאר, היחידה כוללת תרגילים בהם המטופל נחשף בהדרגתיות לאינפורמציה על מצב ספציפי. המטופלים נדרשים לתת פרשנויות לנעשה בכל שלב. כך, המטופל מתנסה בנתינת פרשנויות נוספות למצבים שונים לאור קבלת מידע חדש. המטרה של יחידה זו היא הגברה של הגמישות המחשבתית של הלוקים בסכיזופרניה, על מנת שיוכלו לשקול את אמונותיהם באופן ביקורתי, לאסוף אינפורמציה רלוונטית ולזהות פרשנויות חלופיות.

תוצאות ראשוניות של השימוש באימון המטא-קוגניטיבי נראות מרשימות: בהשוואה בין טיפול קוגניטיבי וטיפול מטא-קוגניטיבי, נמצא הטיפול המטא-קוגניטיבי יעיל יותר באופן משמעותי (Moritz et al., in press).

 

הערות

  1. כותבי המאמר הם מנהלי הפורום סוגיות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי באתר פסיכולוגיה עברית.

 

מקורות

Freeman, D. (2007). Suspicious Minds: the psychology of persecutory delusions. Clinical Psychology Review, 27, 425-457.

Lincoln, T. M., Ziegler. M., Mehl, S., & Rief. W.(2010). The jumping to conclusions bias in delusions : specificity and changeability. Journal of Abnormal Psychology, 119, 40–49.

Moritz, S., R. Veckenstedt, S. Randjbar, F. Vitzthum and T. S. Woodward (In Press). Antipsychotic treatment beyond antipsychotics: metacognitive intervention for schizophrenia patients improves delusional symptoms . Psychological Medicine.

Moritz. S., Vitzthum,. F., Randjbar. S., Veckenstedt, R., Woodward, T. S. (2010) Detecting and defusing cognitive traps: metacognitive intervention in schizophrenia. Current Opinion in Psychiatry, 23, 561-569.

Morrison, A. P. (1998). A cognitive analysis of auditory hallucinations: are voices to schizophrenia what bodily sensations are to panic? Behavioral and Cognitive Psychotherapy, 26, 289-302.

Morrison, A. P., & Barratt. S. (2010).What are the components of CBT for psychosis? A Delphi study. Schizophrenia Bulletin, 36, 136-142.

Rathod, S., Phiri, P,. & Kingdon, D. (2010). Cognitive behavioral therapy for schizophrenia. Psychiatric Clinics of North America, 33, 527-536.

Wykes. T.,Steel, C., Everitt, B., & Tarrier N. (2008). Cognitive behavior therapy for schizophrenia: effect sizes, clinical models, and methodological rigor. . Schizophrenia Bulletin, 34, 523–537.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: טיפול פסיכולוגי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, סכיזופרניה
אסף לוי
אסף לוי
מוסמך (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
עידית שלכת
עידית שלכת
יועצת חינוכית
עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), בית שאן והסביבה
טל שפירא מסרי
טל שפירא מסרי
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק)
יהודית וינשטיין
יהודית וינשטיין
עובדת סוציאלית
רמת הגולן, טבריה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אריאלה מלצר
אריאלה מלצר
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה
סילבנה הקיאר
סילבנה הקיאר
פסיכולוגית
מורשה לעסוק בהיפנוזה
אונליין (טיפול מרחוק), אשקלון והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

איתי נבואיתי נבו5/3/2014

שיפור יפה, אך זה עדיין לא פתרון. התייחסות שלילית לפגיעה היא משנית, אמנם נזקים משניים יכולים להחמיר את התופעה אך פתירה של נזקים משניים לא יפתרו את התופעה.
אני מטפל ב-NLP, הצלחתי לפתור מקרה סכיזופרניה קשה שלוותה בשרשרת של התקפים פסיכוטיים ולוותה בהזיות חושיות אודיטוריות, וויזואליות והזיות מגע. אם תרצו אשלח לכם את הכתבה שמחולקת לשלושה חלקים, עדות המטופלת, עדות המטפל והביסוס התאורטי החדשי שמגדיר סכיזופרניה מחדש.
אני מאמין שההגדרה של הסכיזופרניה היא זאת שהובילה להצלחת הטיפול.
עד היום פשוט לא הבינו מה זה סכיזופרניה, השם סכיזופרניה לא אומר כלום, אני קורא לתופעה אמ'ד - אישיות מודחקת דיסוציאטיבית. לעוד פרטים בקשו ממני ואשלח לכם את מה שכתבתי.
אני יודע שכשאני לא פרופ', לא דוקטור ואפילו בלי תואר בפסיכולוגיה ואפילו נורא יותר, בלי תואר אקדמי בכלל זה מאד מרתיע אתכם.. אבל מי שהסקרנות הבריאה תגבר על הקיבעון המעמדי אולי ילמד משהו חדש.

אוראל כהןאוראל כהן16/4/2013

מדוע לא ניתן כללי ציטוט בבילוגרפי בסוף המאמר?.

גדעון אנהולטגדעון אנהולט7/3/2011

קבוצות טיפוליות. הי אור,
התרגום עדיין טרי ואין בארץ קבוצות עדיין. אני מקווה שהמאמר ישכנע מטפלים לנסות אותו.
גדעון

אור קורןאור קורן4/3/2011

שאלה. האם ישנן כרגע קבוצות שמתקיימות וכיצד אפשר לקבל עליהן מידע נוסף?

יעל ליכטשיעל ליכטש2/3/2011

רעיון מרתק. תודה על החשיפה לשיטת טיפול זו. מההיכרות שלי עם אנשים עם סכיזופרניה אני מודה שמפתיע לשמוע כי עבודה קוגניטיבית והיכרות עם פעולת הזיכרון גרמה לשיפור ניכר בהתמודדות עם המחלה. אבל במידה וזה אכן תורם, נשמע שיש כאן פריצת דרך מחשבתית מעניינת במיוחד על המחלה.

גדעון אנהולטגדעון אנהולט1/3/2011

גישה לפרוטוקול. מטפלים אשר מעוניינים בגישה חינמית לפרוטוקול עצמו מוזמנים להצטרף לפורום סוגיות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי