דיון
באחד משיטוטי הרבים באינטרנט מצאתי בפורום המשמש כקבוצת תמיכה לביישנים את התיאור הבא: "באינטרנט סופי המשפטים שלי לא דועכים והופכים למלמול. אם אני רוצה אני יכול לומר כל דבר בפונט אדום מודגש בגודל 16". משפט זה מסמל לדעתי בצורה ברורה את גורם המשיכה של הרשת שהוא אולי המרכזי ביותר עבור ביישנים- תחושת החופש. בעוד שבעולם האמיתי ביישנים מצויים במעין צינוק מבודד של חרדה הרי שבאינטרנט מתאפשר להם לצאת לחופשי, לתת דרור למחשבותיהם ולרגשותיהם. ברשת מתאפשר לביישנים לחוש שהחרדה החברתית אינה שולטת בהם אלא שהם שולטים במצב, שיוכלו לומר ככל העולה על דעתם אם רק ירצו בכך, ולא זו בלבד אלא שהדברים שיאמרו יצאו בקול (וירטואלי) יציב ורם.
תשובות לשאלות המחקר
עבודה זו ניסתה לענות על מספר שאלות מחקר, ברצוני לסקור כעת את התשובות לשאלות אלו:
שאלה 1 תהתה לגבי הפונקציות שעשויה למלא הרשת מבחינת מבנה העצמי של הביישן ותפיסתו העצמית. בפרק 3 הראתי את ההשפעות החיוביות על החוללות העצמית החברתית ועל התפיסה העצמית שעשויות לנבוע כתוצאה משימוש ביישומי התקשורת ברשת, השפעות אלה אמורות להפחית לאורך זמן את רמת הביישנות של המשתמש ולתרום לתחושת הבטחון העצמי שלו. כמו כן, הצגתי בפרק זה ראיות לכך שהרשת יכולה לתרום להפיכת מושג העצמי של הביישן לחיובי יותר ובכך להפוך את הביישן לחסין יותר בפני כישלונות (ביניהם כשלונות חברתיים). כל ההשפעות החיוביות הללו פועלות במישור הקוגניטיבי אם כי צפוי שהשינויים הקוגניטיביים ישתקפו גם בשינויים התנהגותיים אצל הביישן.
שאלה 2 עסקה בפונקציות שעשוי למלא אפקט הדיסאינהביציה ברשת עבור הביישן. בפרק 4 הצגתי את האפשרות של הרשת לשמש לביישן כמעין שק חבטות וירטואלי שבו הוא יכול לפרוק את תסכוליו. כמו-כן העלתי את האפשרות שרמת החשיפה-העצמית הגבוהה יחסית המתאפשרת לביישן ברשת תאפשר לו להתפתח מבחינה רגשית והתנהגותית אל עבר יכולת טובה יותר ליצירת אינטימיות.
עוד הצגתי את ההשפעה החיובית שיש להצלחה בחשיפת העצמי האמיתי ברשת (בה מתאפיינים משתמשים ביישנים) על מימושו העצמי של הביישן.
שאלה 3 התייחסה לפונקציות שעשויים למלא משחקי תפקידים מקוונים עבור הביישן. בפרק 5 הצבעתי על כך שמשחק התפקידים, הזמין יותר לביישנים כאשר הוא מתקיים ברשת, עשוי לתרום להפחתת הביישנות, לגרום לתחושת שחרור אצל הביישן ולקדם גילוי עצמי משום שהוא מעודד ספונטניות שאינה קיימת באופן רגיל אצל הביישן במסגרות חברתיות.
שאלה 4 עסקה בפונקציות שעשויה למלא הרשת עבור ביישנים מבחינת קשרים בינאישיים. בפרק 6 הוצגו שני אפיקים אפשריים המוצעים לביישנים על ידי האינטרנט - האפיק בו האינטרנט משמש עבורם כמעין קרש קפיצה, כהזדמנות להתחיל בדרך קלה יחסים שיתרחשו בעולם האמיתי, ואפיק בו האינטרנט ישמש עבורם כמסגרת הבלעדית של יחסים בינאישיים. בהקשר זה הוצגו תאוריות וממצאים שונים לגבי האפשרות של יחסים מקוונים למלא את מקומם של יחסים בעולם האמיתי. המסקנה שהתקבלה היא שככל הנראה, בשלב זה לפחות, הרשת לא יכולה להוות תחליף.
שאלה 5 העלתה תהיות בנוגע לדיספונקציות של הרשת עבור ביישנים. לאורך מרבית פרקי העבודה הצגתי בעיות שונות העשויות לנבוע מהשימוש באינטרנט: החל בפגיעה בתפיסה העצמית של הביישן, דרך פגיעה במיומנויותיו החברתיות (המוגבלות ממילא) וכלה בסיכון לפיתוחה של הפרעת זהות דיסאסוציאטיבית.
בנוסף, פרק שלם הוקדש לנושא המורכב והשנוי במחלוקת של השימוש המופרז באינטרנט, בפרק זה הצגתי הוכחות לכך שביישנים מצויים בסיכון גבוה לפיתוח תלות ברשת.
אני מאמין שבמענה על שאלות מחקר אלו הצלחתי לשפוך מעט אור על נושא שעד היום, מסיבה שאינה נהירה לי, מיעטו חוקרים לעסוק בו. עובדת היותו של נושא זה זנוח מבחינה מחקרית מעלה תהיות בעיקר בהתחשב בכך שמרבית המאפיינים הפסיכולוגיים הייחודיים לסביבת אינטרנט הם רלוונטיים במיוחד לאוכלוסיית הביישנים. על ידי איסוף שברי הרעיונות המצויים בספרות המחקרית ניסיתי ליצור תמונה רחבה ואינטגרטיבית יותר של נושא מסקרן זה.
האינטרנט כמקום מקלט, כסדנה טיפולית וכגשר לעולם האמיתי
ניתן להתייחס לאינטרנט, מנקודת מבטם של ביישנים, בשלושה אופנים מטאפוריים שונים:
האינטרנט כמקום מקלט: כפי שהראיתי, תכונות הטבועות ברשת הופכות אותה למקום בטוח עבור הביישן שבו הוא יכול לחוש פחות חרד ויותר נינוח. ביישנים חשים באינטרנט שהם יכולים להיות הם עצמם, הם יכולים לפרוק את התסכולים המצטברים אצלם כתוצאה מקשייהם בעולם שמחוץ לרשת ולחבור לקבוצה חברתית המנותקת מחיי היום יום שלהם. בדרך זו הרשת משמשת כמפלט, כשטח שבו הביישן יכול לחוש עצמו "בבית".
האינטרנט כסדנה טיפולית: בעבודה הצגתי מספר היבטים של האינטרנט שעשויים לתרום רבות להעצמתו של הביישן על ידי הפחתת החרדה החברתית (כלומר האספקט האפקטיבי), שיפור המיומנויות החברתיות (כלומר האספקט ההתנהגותי) ושיפור התפיסה העצמית (כלומר האספקט הקוגניטיבי).
כיום קיימת הכרה בפונקציונליות של האינטרנט עבור הביישן ובאחד המכונים הייחודיים לטיפול בביישנים משתמשים מזה מספר שנים בטיפול המבוסס על שימוש ביישומים תקשורתיים של האינטרנט (Elias, 2001).
האינטרנט כגשר לעולם האמיתי: כפי שהראיתי, הרשת יכולה להקל על ביישנים ליצור קשרים חברתיים שיתקיימו גם מחוץ לגבולותיה. בדרך זו מאפשרת הרשת לביישן להתנתק מהעולם האינטרנטי ו"להתחבר" לעולם האמיתי, כלומר הרשת לא חייבת בהכרח להפוך לאמצעי שהביישן תלוי בו והיא יכולה לשמש כזרז לפיתוח יחסים בינאישיים.
האינטרנט מנקודת מבטן של הגישות השונות
בתחילת העבודה הצגתי מספר גישות תאורטיות שונות המציעות הסבר לתופעת הביישנות. בשלב זה ברצוני לנסות להשקיף מנקודת מבטן של גישות אלו על השפעות האינטרנט על הביישן.
הגישה הביהיביוריסטית- כפי שנאמר בתחילת העבודה, הגישה הביהיביוריסטית יוצאת מהנחה שאנשים ביישנים לא למדו את הכישורים החברתיים ההכרחיים לתקשורת אפקטיבית עם הזולת. חסידי גישה זו מאמינים שהביישנות תיעלם אם הביישן יקבל חיזוקים חיוביים על התנהגות חברתית "נכונה". כפי שהראיתי, רשת האינטרנט מעודדת חשיפה-עצמית, שהיא כידוע מיומנות חברתית חשובה החסרה לרוב אצל ביישנים. ניתן לשער שביישן שיחשוף את עצמו באינטרנט יזכה לחיזוקים חיוביים שאינם זוכה להם בעולם "האמיתי" ואלו, על פי הגישה הביהיביוריסטית צפויים להשפיע לטובה על התנהגותו העתידית. עם זאת, בעבודה אוזכרה גם האפשרות שהשימוש באינטרנט יפגע במיומנויות חברתיות כמו היכולת לתקשר באופן בלתי-מילולי ולהתמודד עם קונפליקטים בינאישיים.
הגישה הביהיביוריסטית טוענת שלחלק מהביישנים יש את הכישורים החברתיים הנחוצים אולם חוסר-בטחון הוא שמונע מהם להצליח מבחינה חברתית. במילים אחרות, ציפיית הביישן לביצוע לקוי גורמת לחרדה באשר לביצועיו החברתיים וחרדה זו מתבטאת בהתנהגות המאופיינת כביישנות. כפי שהראיתי, השימוש באינטרנט יכול להשפיע בצורה חיובית על מידת החוללות-העצמית החברתית של הביישן ועל תפיסתו העצמית ולקדם אותו אל עבר הצלחות חברתיות, גם בעולם האמיתי.
הגישה הפסיכואנליטית- גישה זו, כזכור, רואה בביישנות סימפטום המייצג תגובה לשאיפותיו הלא-ממומשות של האיד, שאיפות אשר מימושן אינו מאושר על ידי הסופר-אגו. כפי שהראיתי, התקשורת באינטרנט מאופיינת בדיסאינהביציה. ניתן לראות בשחרור העכבות ברשת בעצם הרפיה של הסופר-אגו, כלומר מתן אפשרות לאיד להגשים את משאלותיו ביתר חופשיות, לפחות בזמן ההימצאות ברשת, דבר האמור להפחית מהחרדה שחש הביישן.
הגישה החברתית-תרבותית- גישה זו, כזכור, גורסת שגורמים חברתיים שונים הם שמובילים אנשים רבים לביישנות. גישה זו עשויה לראות באינטרנט סביבה המעודדת ביישנות ומעכבת ביישנים. לטענת Carducci (2000) באקלים התרבותי הקיים כיום, המאופיין במורכבות רבה יותר מבעבר ובמהירות גדולה יותר כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות כמו הדוא"ל והאינטרנט, אנשים נוטים לאבד סבלנות במהירות ואינם סובלניים כלפי אנשים המאופיינים בהתנהלות חברתית איטית כמו הביישנים, אנשים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולחוש בנוח עם סביבתם החברתית.
לטענתו ה"היפר-תרבות", כפי שהוא מכנה את התרבות העכשווית, משפיעה לרעה הן על היקף הביישנות והן על מידת הביישנות בקרב האנשים בחברה המערבית. בנוסף לכך, "כאשר אנשים אחרים הופכים להיות רק כתובות דוא"ל או קולות חסרי-פנים בצידם השני של עסקאות אלקטרוניות, קל יותר ויותר להתייחס אליהם בחוסר כבוד ולפגוע בהם" ולטענת Carducci הביישנים הם הראשונים לסבול מבריונות ומיחס עוין שכזה.
יש לציין שגם האוטומציה, שהשתלטה עוד לפני עידן האינטרנט על תחומים רבים בחיינו ותרמה את חלקה להתגברות הביישנות בחברה (Henderson & Zimbardo, in press), העמיקה בעקבות התפתחות האינטרנט. כיום ניתן להימנע מאינטראקציה פנים-אל-פנים עם נותני שירותים רבים, בעזרתה האדיבה של הרשת, דבר שעלול להפחית עוד יותר את ההזדמנויות להתאמן ולפתח כישורים חברתיים.
גישת הפסיכולוגיה החברתית- גישה זו, כזכור, טוענת שביישנות נוצרת כתוצאה מתיוג-עצמי או מתיוג של הזולת. כפי שהראיתי בפרק 2, מאפיין אי-הנראות של התקשורת באינטרנט מפחית מהאפשרות שאנשים המתוודעים לראשונה לביישן יתייגו אותו ככזה בגלל העדר הרמזים הבלתי-מילוליים. כמו-כן, בסביבה החברתית החדשה שניתן ליצור ברשת לא קיימים תיוגים מוקדמים על הביישן והא יכול ליצור לעצמו זהות חדשה. בנוסף לכך, יתכן שבעקבות חוויות של אינטראקציה חיובית ברשת ובעקבות התפיסה השונה של חבריו לרשת אותו, ישתנה התיוג-העצמי של הביישן והוא לא יתפוס את עצמו ככזה יותר.
הגישה הביולוגית- גישה זו לא תייחס חשיבות רבה לרשת האינטרנט מבחינת השפעותיה על ביישנים. על פי גישה זו, כזכור, הביישנות היא תכונה תורשתית-מולדת. עם זאת, גם חסידי הגישה הביולוגית מודעים כיום לכך שנטייה גנטית לאינהביציה לא מתפתחת בכל המקרים לביישנות (Henderson & Zimbardo, in press) וזאת משום שלגורמים סביבתיים יש השפעה על הפוטנציאל הגנטי. מכאן, שהסביבה המקוונת יכולה להשפיע, הן לטובה והן לרעה, על הנטייה לביישנות.
מילות סיכום
בתור משתמש אינטרנט ותיק וביישן כרוני ותיק לא פחות, למדתי מנסיוני האישי על השפעותיה המשמעותיות של רשת האינטרנט על עולמם החברתי והרגשי של ביישנים. אני, כשלעצמי, מצאתי ברשת את אהבת חיי, לה אני עומד להינשא בימים הקרובים. המאמרים הרבים שסקרתי לצורך העבודה חיזקו את תחושותי לגבי יכולותיה של הרשת לחולל שינוי משמעותי בחיי ביישנים, לרוב שינוי חיובי.
מכיוון שרשת האינטרנט היא צעירה יחסית, כל הממצאים שהוצגו בעבודה זו וכל ההשערות שהועלו הינן רלוונטיות לתקופה זו בלבד. קשה לתאר אילו שינויים טכנולוגיים יביא עימו העתיד ואיך אלו ישנו, אם בכלל, את ההשפעות הפסיכולוגיות של הרשת על משתמשיה בכלל, ועל אלו הביישנים בפרט.
מרבית המחקרים שנערכו בנושא התייחסו לאינטרנט כאל מדיום מבוסס-טקסט אולם צפוי שבמשך השנים הקרובות האינטרנט יהיה פחות פחות מושתת על תוכן ותקשורת טקסטואליים. יתכן שהביישנים דווקא יבחרו לדבוק, אולי בניגוד ליתר האוכלוסיה, בדרכי התקשורת הטקסטואליות משום שביכולתן לספק עבורם פונקציות רבות כל כך.
מן הראוי שביישנים יהיו מודעים לאפשרויות הרבות הגלומות ברשת האינטרנט, ליכולת הרשת להעשיר את חייהם ולהקל על חרדתם החברתית. עם זאת, עליהם להיות מודעים גם לסכנות המצויות ברשת ולמגבלותיה. הרשת יכולה למלא פונקציות רבות עבור הביישן אולם היא אינה יכולה, לפחות בשלב זה, למלא את מקומם של יחסים חברתיים בעולם האמיתי- הלא הוא העולם שמחוץ לרשת.
רשימת מקורות
Bargh, J. A., McKenna, K. Y. A., Fitzsimons, G.M. (2002). Can you see the real me? The activation and expression of the ‘true self’ on the Internet. Journal of Social Issues, 58 (1), 33-48. Retrieved July 28, 2004, from Academic Search Premier database
Beard, K. W., & Wolf, E. M. (2001). Modification in the proposed diagnostic criteria for Internet addiction. CyberPsychology & Behavior, 4 (3), 377-383. Retrieved July 18, 2004, from Academic Search Premier database
Briggs, S.R, Cheek, J.M., & Jones, W.H. (1986). Introduction. In W.H. Jones, J. M. Cheek, S. R. Briggs (Eds.), Shyness: Perspectives on research and treatment (pp. 1-14). New York: Plenum
Briggs, S.R., Smith, T. G. (1986). The measurement of shyness. In W.H. Jones, J. M. Cheek, S. R. Briggs (Eds.), Shyness: Perspectives on research and treatment (pp.47-60). New York: Plenum
Bruckman A., (1992). Identity Workshops: Emergent Social and Psychological Phenomena in Text-Based Virtual Reality. Retrieved August 6, 2004, from ftp://ftp.cc.gatech.edu/pub/people/asb/papers/identity-workshop.rtf
Caprara, G.V., Steca, P., Cervone, D., Artistico, D. (2003). The contribution of self-efficacy beliefs to dispositional shyness: on social-cognitive systems and the development of personality dispositions. Journal of Personality, 71 (6), 943-970. Retrieved August 10, 2004, from Academic Search Premier database
Carducci, B. J. (2000). Shyness: The new solution. Psychology Today, 33, 38-40, 42-45, & 78. Retrieved September 9, 2004 from, http://cms.psychologytoday.com/ articles/pto-20000101-000032.html
Carducci, B. J., Klaphaak, K. W. (1999, August). Shyness, Internet Usage, and Electronic Extroversion: Patterns and Consequences. Poster session presented at the annual meeting of the American Psychological Association, Boston, MA. Retrieved August 15, 2004 from http://homepages.ius.edu/Special/Shyness/InternetShy.html
Chak, K. & Leung, L. (2004). Shyness and Locus of control as Predictors of Internet Addiction and Internet Use. CyberPsychology and Behavior, 7(4). Retrieved August 16, 2004, from http://www.com.cuhk.edu.hk/courses/msc/ Academic%20Research%202003%20Louis%20-%20Chak%20Katherine.pdf
Chenault, B. G. (1998, May). Developing personal and emotional relationships via computer-mediated communication. CMC Magazine, 5.
Retrieved August 20, 2004, from http://www.december.com/cmc/mag/1998/ may/chenault.html
Coget, J. F., Yamauchi, Y., & Suman, M. (2002). The Internet, Social Networks, and Loneliness. IT&Society, 1 (1), 180-201. Retrieved August 20, 2004, from http://www.stanford.edu/group/siqss/itandsociety/v01i01/v01i01a12.pdf
Cummings, J. N., Butler, B., & Kraut, R. (2002). The quality of online social relationships. Communications of the ACM, 45 (7), 103-108. Retrieved August 22, 2004, from http://homenet.hcii.cs.cmu.edu/progress/acm-trust-submitted.pdf
Dill, J.C., & Anderson, C.A. (1999). Loneliness, Shyness, and Depression: The Etiology and Interrelationships of Everyday Problems in Living [Electronic version]. In T. Joiner and J.C. Coyne (Eds.) The interactional nature of depression: Advances in interpersonal approaches (pp. 93-125). Washington, D.C.: American Psychological Association
Eastin, M. A., & LaRose, R. L. (2000). Internet self-efficacy and the psychology of the digital divide. Journal of Computer Mediated Communication, 6 (1), Retrieved July 24, 2004, from http://www.ascusc.org/jcmc/vol6/issue1/eastin.html
Elias, M. (2001, May 21). Don't be shy about therapy. USA Today. Retrieved September 12, 2004, from http://www.usatoday.com/news/health/2001-05-22-internet-therapy-shy.htm
Endler, N. S., Flett, G. L., Macrodimitris, S. D., Corace, K. M., & Kocovski, N. L. (2002). Separation, self-disclosure and social evaluation anxiety as facets of trait social anxiety. European Journal of Personality, 16 (4), 239-269. Retrieved August 10, 2004, from Academic Search Premier database
Gilmartin, B. G. (1987). Shyness & Love: Causes, Consequences, and Treatment. Washington, D.C: University Press of America
Gortmaker, S. L., Kagan, J., Caspi, A., & Silva, P. A. (1997). Daylength during pregnancy and shyness in children: Results from Northern and Southern hemispheres. Developmental-Psychobiology, 31 (2), 107-114. Retrieved September 1, 2004, from Wiley InterScience database
Gough, H. G., & Thorne, A. (1986). Positive, negative, and balanced shyness: Self-definitions and the reactions of others. In W. H. Jones, J. M. Cheek, & S. R. Briggs (Eds.), Shyness: Perspectives on research and treatment (pp. 205-225). New York: Plenum
Goulet, N. (2002). The effect of Internet use and Internet dependency on shyness, loneliness, and self-consciousness in college students. Dissertation Abstracts International: Section B: The Sciences and Engineering 63(5-B): 26
Greco, L.A., & Morris, T.L. (2001). Treating childhood shyness and related behavior: Empirically evaluated approaches to promote positive social interactions. Clinical Child and Family Psychology Review, 4 (4), 297-316. Retrieved July 12, 2004, from Academic Search Premier database
Griffiths, M. D. (1999). Internet addiction: Internet fuels other addictions. Student British Medical Journal, 7, 428-429. Retrieved July 22, 2004, from http://www.studentbmj.com/back_issues/1199/letters/428c.html
Griffiths, M.D. (2000). Internet addiction - Time to be taken seriously? Addiction Research, 8 (5), 413-418. Retrieved August 20, 2004, from Academic Search Premier database
Grohol, J. M. (1998, November 18). Review of Caught In The Net. Retrieved: August 13, 2004, from http://www.grohol.com/caught.htm
Grohol, J. M. (2004, July 28). Internet Addiction Guide. Retrieved: August 20, 2004, from http://www.psychcentral.com/netaddiction/
Hammerlie, F. M., & Montgomery, R. L. (1986). Self-perception theory and the treatment of shyness. In W. H. Jones, J. M. Cheek, & S. R. Briggs (Eds.), Shyness: Perspectives on research and treatment (pp. 329-342). New York: Plenum
Henderson, L., & Zimbardo, Philip. (in press) Shyness. In Encyclopedia of Mental Health. San Diego: Academic Press. Retrieved July 24, 2004, from http://www.shyness.com/encyclopedia.html
Jackson, T., Fritch, A., Nagasaka, T., & Gunderson, J. (2002). Towards explaining the association between shyness and loneliness: A path analysis with American college students. Social Behavior & Personality, 30 (3), 263-270. Retrieved August 20, 2004, from Academic Search Premier database
Joinson, A. N. (1998). Causes and effects of disinhibition on the Internet. In J.Gackenbach (Ed.) The Psychology of the Internet (pp. 43-60). New York: Academic Press. Retrieved July 27, 2004, from http://iet.open.ac.uk/pp/a.n.joinson/papers/disinhibition.pdf
Joinson, A. N. (2001). Self-disclosure in CMC: The role of self-awareness and visual anonymity. European Journal of Social Psychology, 31 (2), 177-192, Retrieved July 27, 2004, from http://iet.open.ac.uk/pp/a.n.joinson/papers/self-disclosure.pdf
Jones, W. H. & Carpenter, B. N. (1986). Shyness, social behavior, and relationships. In W. H. Jones, J. M. Cheek, & S. R. Briggs (Eds.), Shyness: Perspectives on research and treatment (pp. 329-342). New York: Plenum
Kagan, J., & Reznick, J. S. (1986). Shyness and temperament. In W. H. Jones, J. M. Cheek, & S. R. Briggs (Eds.), Shyness: Perspectives on research and treatment (pp. 81-90). New York: Plenum
Kaminer D, Stein DJ (2003). Social anxiety disorder. World Journal of Biological Psychiatry, 4 (3), 103-110
Kandell, J. J. (1998). Internet addiction on campus: The vulnerability of college students. CyberPsychology and Behavior, 1 (1), 46-59
Kashdan, T.B., & Roberts, J.E. (2004). Social anxiety’s impact on affect, curiosity, and social self-efficacy during a high self-focus social threat situation. Cognitive Therapy and Research, 28 (1), 119-141. Retrieved September 3, 2004, from Academic Search Premier database
Kraut, R., Keisler, S., Boneva, B., Cummings, J., Helgeson, V., & Crawford, A. (2002). Internet paradox revisited. Journal of Social Issues, 58 (1), 49-74,
Retrieved July 23, 2004, from http://www.webuse.umd.edu/ webshop/resources/kraut.pdf
Kraut, R., Patterson, M., Lundmark, V., Kiesler, S., Mukopadhyay, T., & Scherlis, W. (1998). Internet paradox: A social technology that reduces social involvement and psychological well-being? American Psychologist, 53 (9), 1017-1031. Retrieved August 15, 2004, from PsycARTICLES database
Leary, M. R. (1986). Affective and behavioral components of shyness. In W. H. Jones, J. M. Cheek, & S. R. Briggs (Eds.), Shyness. Perspectives on research and treatment (pp. 27-38). New York: Plenum
Linville, P. W. (1987). Self-complexity as a cognitive buffer against stress-related illness and depression. Journal of Personality and Social Psychology, 52 (4), 663-676. Retrieved August 13, 2004, from PsycARTICLES database
Lundh, L.G., Berg, B., Johansson, H., Nilsson, L. K., Sandberg, J. & Segerstedt, A. (2002). Social Anxiety is Associated with a Negatively Distorted Perception of One's Own Voice. Cognitive Behaviour Therapy, 31 (1), 25-30. Retrieved August 15, 2004, from Academic Search Premier database
Ma, M. L. & Leung, L. (2004, August). Unwillingness-to-communicate, Perceptions
of the Internet and Self-disclosure in ICQ. Paper presented at the Mass Communication & Society Division of the Annual Conference of the Association for Education in Journalism & Mass Communication (AEJMC), Toronto, Canada. Retrieved September 1, 2004, from http://www.com.cuhk.edu.hk/ courses/msc/ Academic%20Research%202003%20Louis%20-%20Ma%20Miranda.pdf
Malandro, L. A., Barker, L. L., & Barker, D. A. (1989). Nonverbal communication (2nd Ed.). New York: Random House
Mantovani, F. (2001). Cyber-attraction: The emergence of computer-mediated communication in the development of interpersonal relationships [Electronic version]. In L. Anolli, R. Cieri, & G. Riva (Eds.), Say not to say: New perspectives on miscommunication (pp. 236-252). Amsterdam, Holand: IOS Press
McCown JA, Fischer D, Page R, & Homant M. (2001). Internet relationships: People who meet people. CyberPsychology and Behavior, 4 (5), 593-596. Retrieved July 18, 2004, from Academic Search Premier database
McKenna, K. Y. A., & Bargh, J. A. (2000). Plan 9 from cyberspace: The implication of the Internet for personality and social psychology. Personality and Social Psychology Review, 4 (1), 57-75. Retrieved August 12, 2004, from Academic Search Premier database
McKenna, K. Y. A., Green, A. S., & Gleason, M. J. (2002). Relationship formation on the Internet: What's the big attraction? Journal of Social Issues, 58 (1), 9-32. Retrieved July 29, 2004, from Academic Search Premier database
Meleshko, K. G. A., & Alden, L. E. (1993). Anxiety and self-disclosure: Toward a motivational model. Journal of Personality and Social Psychology, 64 (6), 1000-1009. Retrieved August 13, 2004, from PsycARTICLES database
Merkle, E., & Richardson, R. (2000). Digital dating and virtual relating: Conceptualizing computer mediated romantic relationships. Family Relations, 49 (2), 187-192. Retrieved August 17, 2004, from ProQuest database
Moody, E. J. (2001). Internet usage and its relationship to loneliness. CyberPsychology & Behavior, 4 (3), 393-401. Retrieved July 25, 2004, from Academic Search Premier database
Naevdal, E. & Shogren J. F., (2004). Genetic Variability, Economic Behavior and the Formation of Social Norms: The Case of European Alcohol Consumption. Retrieved July 25, 2004, from http://www.sekon.slu.se/~bkr/ulv04naevdal.pdf
Nicolaou, M., Sterodimas, A., Swan, M.C., and Paes, T.R.F. (2003). Clinical Autonomic Research, 13 (1), 171-173. Retrieved July 15, 2004, from SpringerLink database
Nonnecke, B., & Preece, J. (2001): Why Lurkers Lurk. In In D. Strong, D. Straub & J.I. DeGross (Eds.), Proceedings of the Seventh Americas Conference on Information Systems (AMCIS 2001), Boston, MA: Omnipress, pp. 1521-1531
Ofosu, H. B. (2001). Heavy Internet use: A proxy for social interaction. Dissertation Abstracts International: Section B: The Sciences and Engineering 61(9-B): 5058.
Parks, M. R., & Floyd, K. (1996). Making friends in cyberspace. Journal of Computer-Mediated Communication, 1 (4), 80-97, Retrieved August 13, 2004, from http://www.ascusc.org/jcmc/vol1/issue4/parks.html
Peris, R., Gimeno, M. A., Pinazo, D., Ortet, G., Carrero, V., Sanchiz, M. & Ibanez, I. (2002). Online chat rooms: Virtual spaces of interaction for socially oriented people. CyberPsychology & Behavior, 5 (1), 43-51. Retrieved July 25, 2004, from Academic Search Premier database
Pilkonis, P. A. (1977). Shyness, public and private, and its relationship to other measures of social behavior. Journal of Personality, 45, 585-595. Retrieved August 20, 2004, from Academic Search Premier database
Pilkonis, P. A. (1986). Short-term group therapy for shyness. In W. H. Jones, J.M. Cheek, & S. R. Briggs (Eds.), Shyness: Perspectives on research and treatment (pp. 375-385). New York: Plenum
Plomin, R., & Daniels, D. (1986). Developmental behavioral genetics and shyness. In W.H. Jones, J.M. Cheek, & S.R. Briggs (Eds.), Shyness: Perspectives on research and treatment (pp. 63-80). New York: Plenum
Preece, J. J., & Ghozati, K. (2001). Observations and explorations of empathy online. In R. E. Rice & J. E. Katz (Eds.), The Internet and health communication (pp. 237-260). Thousand Oaks: Sage. Retrieved September 2, 2004, from http://www.ifsm.umbc.edu/~preece/paper/17%20ricekatz11.pdf
Rogers, C. R. (1961). On Becoming a Person. Boston: Houghton Mifflin
Russell, D. W., Flom, E. K., Gardner, K. A., Cutrona, C. E., & Hesslling, R. S. (2003). Who makes friends over the Internet? The International Scope Review, 5 (9), Retrieved August 6, 2004, from http://www.internationalscope.com/ journal/volume%202003/issue%2010/PDF/Russell&al.pdf
Rutter, J. & Smith, G. (1999). Presenting the Offline Self in an Everyday Online Environment. Retrieved August 26, 2004, from http://les1.man.ac.uk/cric/Jason_Rutter/papers/Self.pdf
Scealy, M., Phillips, J. G., & Stevenson, R. (2002). Shyness and anxiety as predictors of patterns of Internet usage. CyberPsychology and Behavior, 5 (6), 507-515. Retrieved July 28, 2004, from Academic Search Premier database
Seltzer, R. (1995). Anonymity for fun and deception: the other side of 'community'. Retrieved August 12, 2004, from http://www.samizdat.com/anon.html
Shaffer, H. J. (2002). Is computer addiction a unique psychiatric disorder? Psychiatric Times, XIX (4), 35-36. Retrieved August 16, 2004, from http://www.psychiatrictimes.com/p020435.html
Shanteau, J. (1989). Cognitive heuristics and biases in behavioral auditing: Review, comments and observations [Electronic version]. Accounting, Organizations and Society, 14 (1), 165-177. Retrieved August 16, 2004, from ScienceDirect database
Shapiro, J. S. (1999). Loneliness: Paradox or artifact? American Psychologist, 54 (9), 782-783. Retrieved August 15, 2004, from PsycARTICLES database
Shaw, L., & Gant, L. M. (2002). In defense of the Internet: The relationship between Internet communication and depression, loneliness, self-steem, and perceived social support. CyberPsychology & Behavior, 5 (2), 157-171. Retrieved August 1, 2004, from Academic Search Premier database
Shepherd, R.M. & Edelmann, R. J. (2001). Caught in the Web. The Psychologist, 14 (10), 520-521. Retrieved July 10, 2004, from http://www.bps.org.uk/publications/ thepsychologist/intern.pdf
Snyder, C. R., & Smith, T. W. (1986). On being "shy like a fox": A self-handicapping analysis. In W. H. Jones, J. M. Cheek, & S. R. Briggs (Eds.), Shyness: Perspectives on research and treatment (pp. 161-172). New York: Plenum
Stephan, E., Fath, M., & Lamm, H. (1988). Loneliness as related to various personality and environmental measures: research with the German adaptation of the UCLA Loneliness Scale. Social Behavior and Personality, 16 (2), 169-174. Retrieved August 12, 2004, from Academic Search Premier database
Suler, J.R. (1996). Why is This Thing Eating My Life? Retrieved July 25, 2004 from http://www.rider.edu/suler/psycyber/eatlife.html
Suler, J.R. (1999). Computer and Cyberspace Addiction. In The Psychology of Cyberspace. Retrieved July 25, 2004, from http://www.rider.edu/~suler/psycyber/ psycyber.html
Suler, J.R. (2004a). The online disinhibition effect. In The Psychology of Cyberspace. Retrieved July 24, 2004, from http://www.rider.edu/~suler/psycyber/ psycyber.html
Suler, J.R. (2004b). Unique Roles in Cyberspace. In The Psychology of Cyberspace. Retrieved July 24, 2004, from http://www.rider.edu/~suler/psycyber/ psycyber.html
Tidwell, L. C., & Walther, J. B. (2002). Computer-mediated communication effects on disclosure, impressions, and interpersonal evaluations: Getting to know one another a bit at a time. Human Communication Research, 28 (3), 317-348. Retrieved August 17, 2004, from ProQuest database
Walther, J. B., & Boyd, S. (2002). Attraction to computer-mediated social support. In C. A. Lin & D. Atkin (Eds.), Communication technology and society: Audience adoption and uses (pp 153-188). Cresskill, NJ: Hampton Press. Retrieved August 5, 2004, from http://people.cornell.edu/pages/jbw29/docs/support.html
Wastlund, E., Norlander, T., & Archer, T. (2001). Internet blues revisited: Replication and extension for an Internet paradox study. CyberPsychology & Behavior, 4 (3), 385-391. Retrieved July 18, 2004, from Academic Search Premier database
Webster’s Online Dictionary. Role-playing definition. Retrieved August 20, 2004, from http://www.webster-dictionary.org/definition/role-playing
Wildt, B.T., & Kowalewski E. (2003). Identity and dissociation in cyberspace - a case of dissociative identity disorder associated with Internet-role-playing. Retrieved August 24, 2004, from Hannover Medical School, Department of Clinical Psychiatry and Psychotherapy Web site: http://www.klinische-psychiatrie.de/mitarbeiter/ homepages/tewildt/posteridentitycyberspace.pdf
Wright, K. (2000). Perceptions on on-line support providers: An examination of perceived homophily, source credibility, communication and social support within on-line support groups. Communication Quarterly, 48 (1), 44-59. Retrieved August 17, 2004, from ProQuest database
Young, K. S. (1997, August 15). What makes the Internet addictive: potential explanations for pathological Internet use. Paper presented at the 105th annual conference of the American Psychological Association, Chicago, IL. Retrieved August 27, 2004 from http://www.netaddiction.com/articles/habitforming.htm
Young, K. S. (1998) Internet addiction: The emergence of a new clinical disorder. CyberPsychology & Behavior, 3 (1), 237-244. Retrieved July 28, 2004, from Academic Search Premier database
Young, K. S., Pistner, M., O'Mara, J., & Buchanan, J. (1999). Cyber disorders: The mental health concern for the new millennium. CyberPsychology and Behavior, 3 (5), 475-479. Retrieved July 28, 2004, from Academic Search Premier database
Zimbardo, P. G. (1977). Shyness: What it is, what to do about it. Reading, MA: Addison-Wesley
באומייסטר ר' פ' ולירי מ' ר' (2003). הצורך להשתייך: הצורך בקשרים בין-אישיים כמוטיבציה אנושית בסיסית. בתוך: פסיכולוגיה בחינוך (א. זיו (עורך) וי. שדה (מתרגם)). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה
ביטמן א', בן-עטר כהן א' ופוך ח' (1992). אישיות: תאוריה ומחקר. כרך א', יחידה 2. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה
להב צ' ופוך ח' (1992). אישיות: תאוריה ומחקר. כרך ב', יחידה 4. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה
להמן, א' (1998). פסיכולוגיה חברתית. כרך ד', יחידה 7. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה
ליברמן, נ' (1996). פסיכולוגיה חברתית. כרך א', יחידה 2. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה
רוקס, ס' (2000). פסיכולוגיה חברתית. כרך ב', יחידה 3. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה
שורצולד, י' (2000). פסיכולוגיה חברתית. כרך ב', יחידה 4. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה
