פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.
 

מאמרים

סקירת PCL-R - כלי לאבחון פסיכופתיה

ה- PCL-R הוא כלי דיאגנוסטי המשמש להערכת פסיכופתיה במסגרות קליניות, מחקריות ומשפטיות. מאמר זה סוקר את ה-PCL-R וכן מספר מחקרים מעניינים שעשו שימוש בכלי זה.

מתפרסם מ 20/6/2007 | 39,213 צפיות

תגיות:

​​​​​​​Psychopathy Checklist-Revised (PCL-R)

 

סקירה מאת רועי סמנה

 

 

ה- PCL-R הוא כלי דיאגנוסטי המשמש להערכת פסיכופתיה במסגרות קליניות, מחקריות ומשפטיות ((Samuels, O'driscoll & Bazaley, 2005. הוכח מחקרית כי כלי זה, שפותח ע"י R.D. Hare ב-1985,  הינו הכלי התקף והמהימן ביותר למדידת פסיכופתיה (Laurell & Daderman, 2007).

על-פי  (Hare, Clark, Grann and Thornton (2000 ברמה הבינאישית אנשים עם הפרעה פסיכופטית מתאפיינים בהתנהגות גרנדיוזית, יהירה, קשוחה, דומיננטית, שטחית ומניפולטיבית. ברמה הרגשית הם נוחים-להתרגז,  חסרי יכולת ליצור קשרים רגשיים חזקים עם הזולת ולוקים בחוסר באמפתיה, אשמה, חרטה או רגשות עמוקים. המאפיינים הבינאישיים והרגשיים הללו חוברים לסגנון התנהגות סוטה-חברתית שכולל התנהגות אימפולסיבית ובלתי-אחראית ונטייה להתעלם או להפר מוסכמות חברתיות ומוסריות. למרות שלא כל הפסיכופטים באים במגע עם רשויות החוק, מאפייניהם שמים אותם בסיכון גבוה לביצוע מעשי פשע ואלימות.

ה- PCL-R מתבסס על ראיון חצי-מובנה (שאורך בין 90 ל-120 דקות) ועל מידע אנמנסטי על מנת לדרג 20 פריטים על סולם של שלוש נקודות (0 = הפריט לא מתאים לנבדק, 1 = הפריט מתאים במידת-מה לנבדק, 2 = הפריט בהחלט מתאים לנבדק) כאשר כל פריט מייצג סימפטום או מאפיין שונה של פסיכופתים. הציון הכולל יכול לנוע מ-0 ל-40 והוא משקף את המידה בה הנבדק תואם את האבטיפוס של פסיכופתים;  ציון השווה או גדול מ-30 נחשב לרוב כמעיד על הימצאות פסיכופתיה, אך יש לציין כי מספר חוקרים הציעו נקודות חיתוך נמוכות יותר (Grann, Langstrom, Tengstrom & Stalenheim, 1998). סטיית התקן של הכלי שווה לכ-3 נקודות (Hare, 1998).

חשוב לציין כי הפריטים מוערכים על בסיס תיפקוד הנבדק לאורך חייו ולא רק על בסיס מצבו בהווה ומשמעות הדבר היא שלא ניתן למדוד בעזרת כלי זה שינויים בסימפטומים פסיכופתיים לאורך זמן (Esposito, 2005).

ממצאים אמפיריים מעידים כי באוכלוסיות עברייניות הפריטים ב PCL-R מודדים מבנה אחיד המורכב לרוב משני גורמים. גורם 1 מבטא את המאפיינים האפקטיביים והבינאישיים של פסיכופתיה והוא תוייג כ"שימוש אכזרי ואנוכי בזולת". הפריטים הקשורים בגורם זה מתייחסים לרשמים ומסקנות לגבי תהליכים בינאישיים ובד"כ ציונם מתבסס הן על מידע מתיקו האישי של הנבדק והן על רשמים שנוצרו במהלך הראיון.

גורם 2 מבטא התנהגויות הסוטות חברתית והוא תוייג כ"סגנון חיים בלתי-יציב ואנטי-חברתי כרוני". הפריטים הקשורים בגורם זה מסתמכים בעיקר על זיהוי התרחשותן של התנהגויות ספציפיות ובד"כ מידע זה מגיע מתיקו האישי של הנבדק (Hare, Clark, Grann and Thornton, 2000).

 

 להלן הסבר קצר על הפריטים המרכיבים את ה-(PCL-R (O'connor, 2005 :

  1. קלות-לשון וקסם שטחי (גורם 1)- הנטיה להיות מקסים, כובש ובעל לשון חלקלקה. פסיכופתים אינם ביישנים או בעלי מודעות-עצמית.
  2. ערך עצמי גרנדיוזי (גורם 1)- הערכה מופרזת של יכולות ושל הערך העצמי. פסיכופתים הם אנשים יהירים המאמינים שהם בני אנוש נעלים.
  3. צורך בגירויים או נטיה לשיעמום (גורם 2)- צורך מוגזם בגירויים מלהיבים ומרגשים. פסיכופתים מתקשים להשלים משימות עד תומם או להחזיק במשרה קבועה משום שהם משתעממים בקלות.
  4.  שקרנות פתולוגית (גורם 1)- יכולה להיות מתונה או גבוהה; במקרה הראשון תתבטא בערמומיות ופיקחות, בצורה הקיצונית תתבטא במניפולטיביות, חוסר-מצפון וחוסר-יושר
  5. הונאה ומניפולטיביות (גורם 1)- השימוש במרמה כדי להונות את הזולת למטרת רווח אישי. פריט זה נבדל מפריט 4 במידה בה ניצול ואכזריות קיימים, כפי שהם מתבטאים בחוסר התייחסות לרגשות ולסבל של קורבנות הנבדק
  6. חוסר בחרטה או אשמה (גורם 1)- חוסר ברגשות או בהתייחסות ללאבדות, הכאב והסבל של הקורבנות והנטייה להיות חסר-אמפתיה וקר-לב. פריט זה מתבטא בד"כ בבוז שמפגין הנבדק לקורבנותיו.
  7. אפקט שטוח (גורם 1)- דלות רגשית או טווח או עומק רגשי מוגבל
  8. קשיחות וחוסר אמפתיה (גורם 1)- חוסר ברגשות כלפי אנשים באופן כללי
  9. סגנון חיים פרזיטי (גורם 2)- תלות פיננסית מכוונת, מניפולטיבית, אנוכית ונצלנית בזולת המשתקפת בחוסר מוטיבציה, משמעת-עצמית נמוכה וחוסר להתחיל או להשלים מחויבויות
  10. שליטה עצמית נמוכה (גורם 2)- תגובות של עצבנות, חוסר-סבלנות, איום, אגרסיביות ואלימות מילולית ושליטה בלתי מספקת על כעס
  11. התנהגות מינית בלתי-מובחנת - מגוון יחסים קצרים ושטחיים ובחירה בלתי מובחנת של פרטנרים מיניים; קיום מספר מערכות יחסים באותו זמן; היסטוריה של ניסיונות לאלץ אחרים לבצע פעילות מינית
  12. בעיות התנהגות מוקדמות (גורם 2)- מגוון התנהגויות לפני גיל 13 הכוללות שקרים, גניבות, ונדליזם, בריונות, פעילות מינית, הצתה, שימוש באלכוהול ובריחה מהבית
  13. חוסר במטרות ריאליסטיות ארוכות-טווח (גורם 2)- חוסר יכולת או כישלון מתמיד בפיתוח תוכניות ומטרות לטווח הרחוק; קיום נוודי וחסר כיוון
  14. אימפולסיביות (גורם 2)- ביצוע משעים ללא מחשבה מוקדמת וללא תיכנון; חוסר יכולת לדחות פיתויים ודחפים; התנהגות בלתי צפויה ונמהרת
  15. חוסר-אחריות (גורם 2)- כישלונות חוזרים לעמוד בהתחייבויות. לדוגמא: אי תשלום חשבונות, אי החזרת הלוואות, היעדרות או איחור לעבודה
  16. קושי לקחת אחריות על מעשים (גורם 1)- מתבטא במצפוניות נמוכה, חוסר צייתנות, התכחשות לאחריות ומאמץ לבצע מניפולציה בזולת ע"י התכחשות זו
  17. ריבוי קשרי נישואין קצרי-טווח- חוסר יכולת להתחייב לקשר ארוך טווח המשתקף בהתחייבויות בלתי עקביות ובלתי-מהימנות, כולל התחייבויות נישואין
  18. עבריינות נוער (גורם 2)- בעיות התנהגות בין גילאי 13-18; לרוב התהגויות שהן פשעים או שמערבות באופן ברור אנטגוניזם, ניצול או אגרסיביות
  19. הפרת תנאי שיחרור (גורם 2)
  20. ורסטיליות קרימינלית- מגוון סוגי עבירות פליליות; גאווה רבה על כך שהנבדק לא נתפס על ביצוע עבירות

 

מהימנות

במחקר שערכו על מדגם של 925 אסירים מחמישה בתי-כלא שונים בצפון אמריקה מצאו Hare et al. (1990)  שהמהימנות בין שופטים נעה בין 0.78 ל-0.94 והמהימנות הפנימית נעה בין 0.87 ל-0.97. ממצאים אלו מעידים על כך שה-PCL-R   הוא מדד הומוגני וחד-מימדי.

מהימנות מבחן-חוזר של הPCL נמצאה גבוהה והינה שווה ל-0.89 (Schroeder, Schroeder, & Hare, 1983).

 

תוקף

תוקף ניבוי- נמצא כי הציונים ב-PCL-R מנבאים מגוון של התנהגויות אנטי-חברתיות הכולל פשיעה אלימה (Cooke & Michie, 1997), חזרה על התנהגות אלימה לאחר שיחרור מהכלא או מביה"ח (Harris, Rise & Quinsey, 1993) ותגובתיות טיפולית נמוכה לתוכניות טיפול שיקומיות (Ogloff, Wong, Greenwood, 1990).

תוקף תוכן- הפריטים המרכיבים את ה-PCL-R תואמים באופן כללי את ההשקפות המסורתיות והעכשוויות על תכונות האישיות וההתנהגויות המגדירות את המבנה של פסיכופטיות. דפוס הציונים הכוללים של ה-PCL-R תואם את התיאורים הקליניים של הפסיכופת כשטחי, קשוח, נצלן, אגוצנטרי, בעל אפקט שטוח, חסר-חרדה ונעדר סימפטומים פסיכוטיים (Esposito, 2005).

תוקף מבנה- ל-PCL-R  תוקף מבנה טוב.  Hart and Hare(1989) בדקו את המתאם בין פסיכופתיה להפרעות נפשיות אחרות ומצאו מתאם חיובי בין הציונים הכוללים של ה-PCL-R לבין הפרעות אישיות אנטי-חברתית, היסטריונית ונרקיסיסטית ומתאם שלילי בין ציוני PCL-R לבין הפרעת אישיות נמנעת.

תוקף מתכנס- התוקף המתכנס של ה-PCL-R הוכח ע"י הקשר החזק שלו (בין 0.7 ל-0.83) לאיבחון (על בסיס DSM) של הפרעת אישיות אנטי-חברתית (Hare, 1983).

תוקף מבחין- הקשרים בין פסיכופתיה למדדי ציר II ב-DSM, כפי שנמצאו במחקרם של & Hart  Hare מ-1989, היו נמוכים מספיק בכדי לתמוך בתוקף המבחין של ה- PCL-R (Esposito, 2005).

 

מספר מחקרים שהשתמשו ב-PCL-R

Richell et al. (2003) ביקשו לבדוק האם קיים ליקוי ביכולת של פסיכופתים להבין את המצבים המנטליים של זולתם (ליקוי ב"תיאוריה של התודעה") וזאת בעקבות הצעת חוקרים רבים כי הבנה לקויה של מצבים מנטליים יכולה להוביל להתנהגות אנטי-חברתית ואגרסיבית ולפסיכופתיה בשל העובדה כי הבנה תקינה של המתרחש בראשו של הזולת עשויה להיות תנאי-מוקדם לתגובה אמפטית.

בעזרת ה-PCL-R בדקו החוקרים קבוצת אסירים ואלו מהאסירים שציונם היה 30 ומעלה שויכו ל"קבוצת  הפסיכופתים". יתר האסירים שויכו ל"קבוצת הביקורת". האסירים ענו על מבחן  ("Reading the Mind in the Eyes" test) שבו הוצגו להם תמונות של איזור העיניים של בני-אדם ועל בסיס מידע זה בלבד היה עליהם לייחס מצב מנטלי מסוים (מתוך רשימה מצומצמת) לאדם בתמונה. במחקר לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת הפסיכופתים לקבוצת הלא-פסיכופתים, דבר המלמד על כך שככלל אין לפסיכופתים ליקוי בכושר ה"תיאוריה של התודעה".

 

Herve, Hayes and Hare (2003) מאמינים כי הדרך שבה פסיכופתים מעבדים ומשתמשים בשפה מספקת רמזים בנוגע לטבעו של עולמם הקוגניטבי והרגשי ולכן הם בחרו לחקור את יכולתם של פסיכופתים להבין את המשמעויות המילוליות והרגשיות של מטאפורות ואת יכולתם להחליט החלטות על בסיס הערכיות הרגשית שלהן. לצורך המחקר פיתחו Herve et al. מטלת Q-Sort  שבה היה על הנבדקים להסביר את את המשמעות המילולית של 60 אמירות מטאפוריות ולאחר מכן למיינן לשש קבוצות ע"פ ערכיותן ועוצמתן הרגשית. החוקרים ניבאו כי פסיכופתים יבינו את המשמעות המילולית של האמירות אך יבצעו יותר טעויות במיון מאשר אנשים שאינם פסיכופתים. לצורך חלוקת המדגם ל-3 קבוצות (קבוצה גבוה במימד הפסיכופתיות, בינונית ונמוכה) השתמשו ב-PCR-L . פי שניבאו החוקרים, הממצאים מלמדים כי פסיכופתיה אינה קשורה עם בעיות בהבנה המילולית של מטפורות. עם זאת, נבדקים שציון ה- PCL-R שלהם היה גבוה הראו קושי משמעותי במיון האמירות על בסיס ערכיותן הרגשית. לדוגמא: מטפורות שדורגו ע"י אחרים כחיוביות מאוד (3+) מוינו על ידי פסיכופטים כשייכות לקוטב השלילי של הרצף (-3) ולהפך. החוקרים הסבירו ממצאים אלה בכך שיתכן כי פסיכופתים  מתמקדים במימד אחר מערכיות (למשל עוררות) כאשר הם מעריכים חומר רגשי. אפשרות אחרת היא שפסיכופתים מושפעים יותר מחוויות אידיוסינקרטיות מאשר ממשמעויות רגישות משותפות-תרבותית והדבר מוביל לטעויות שנראו במחקר.

 

Louth, Williamson, Alpert, Pouget, and Hare (1998) יצאו מההנחה כי היכולת להימנע מגילויים של עוררות רגשית תורמת ליכולת לשקר באופן "מוצלח". בעבר הוצע כי לפסיכופתים, שבד"כ נוטים להצליח מאוד בהולכת-שולל, יש השקעה רגשית מועטה מאוד במילים בהן הם משתמשים והחוקרים החליטו לבחון האם אמפליטודת הקול של פסיכופתים שונה מזו של אלו שאינם פסיכופתים, כאשר הנושא המדובר הוא רגשי במהותו. לצורך כך חילקו קבוצת אסירים לשתי קבוצות על בסיס ציונם ב-PCL-R וקיימו איתם ראיון בנושאים שונים, בחלקם רגשיים. הראיונות המוקלטים נותחו מבחינה קולית בעזרת מחשב.

החוקרים גילו כי פסיכופתים נוטים לדבר בקול נמוך יותר מאחרים, דבר שיכול להיות אפקטיבי בשיכנוע המאזין כי הדובר כנה בדבריו. כמו כן, התגלה כי בניגוד לקבוצת הביקורת, הפסיכופתים לא הראו הבדל ברמת הקול כאשר ביטאו מילים ניטרליות או מילים רגשיות, דבר המעיד על כך כי פסיכופתים אכן מתייחסים למילים רגשיות כאילו הן משוללות כל רגש.

 

 

ביבליוגרפיה

Cooke, D.J., & Michie, C. (1997). An item response theory analysis of the Hare Psychopathy Checklist-Revised. Psychological Assessment, 9 (1), 3-14.

Esposito, L. The Psychopathy Checklist - Revised (PCL-R). (2005). Retrieved May 10, 2007, from Swinburne University, Centre For Neuropsychology Website: http://www.swin.edu.au/victims/resources/assessment/personality/psychopathy_checklist.htm

Grann M., Langstrom N., Tengstrom A., & Stalenheim E. G. (1998). The reliability of file-based retrospective ratings of psychopathy with the PCL-R. Journal of Personality Assessment, 70, 416-426.

Hare, R.,D., (1983). Diagnosis of antisocial personality disorder in two prison populations. American Journal of Psychiatry, 140, 887-890.

Hart, S.D., & Hare, R.D. (1989). Discriminant Validity of the Psychopathy Checklist in a forensic psychiatric population. Psychological Assessment: Journal of Consulting and Clinical Psychology, 1 (3), 211-218.  

Hare, R.D., Harpur, T.J., Hakstian, A.R., Forth, A.E., Hart, S.D., & Newman, J.P. (1990). The Revised Psychopathy Checklist: Descriptive statistics, reliability, and factor structure. Psychological Assessment: A Journal of Consulting and Clinical Psychology, 2, 338-341.

Hare, R.D., (1998). The Hare PCL-R: Some issues concerning its use and misuse. Legal and Criminological Psychology. 3, 99-119.

Hare, R. D., Clark, D., Grann, M., & Thornton, D. (2000). Psychopathy and the predictive validity of the PCL-R: An international perspective. Behavioral Sciences and the Law, 18, 623–645.

Harris, G.T., Rice, M.E., & Quinsey, V.L. (1993). Violent recidivism of mentally disordered offenders: The development of a statistical prediction instrument. Criminal Justice and Behavior, 20, 315-335.

Herve, H., Hayes, J. P., & Hare, R. D. (2003). Psychopathy and sensitivity to the emotional polarity of emotional statements. Personality and Individual Differences, 35, 1497-1507.

Laurell, J., & Daderman, A.M. (2007). Psychopathy (PCL-R) in a forensic psychiatric sample of homicide offenders: Some reliability issues. International Journal of Law and Psychiatry, 30 (2), 127-135.

Louth, S.M., Williamson, S., Alpert, M., Pouget, E.R., & Hare, R.D. (1998). Acoustic distinctions in the speech of male psychopaths. Journal of Psycholinguistic Research, 27 (3), 165-174.

O'connor T. (2005). Antisocial  Personality, Sociopathy, and Psychopathy. Retrieved May 10, 2007, from North Carolina Wesleyan College Website: http://faculty.ncwc.edu/TOConnor/428/428lect16.htm

Ogloff, J., Wong, S., & Greenwood, A. (1990). Treating criminal psychopaths in a therapeutic community program. Behavioral Sciences & the Law, 8, 81-90.

Richell, R.A., Mitchell, D.G., Newman C., Leonard A., Baron-Cohen S. & Blair R.J. (2003). Theory of mind and psychopathy: can psychopathic individuals read the 'language of the eyes'? Neuropsychologia, 41 (5), 523-526.

 Samuel, A., O'Driscoll, C. & Bazaley M. (2005). Combining clinical and actuarial methods to assess and manage risk in a New South Wales forensic psychiatric setting. Australian Psychiatry, 13 (3), 285-290.

Schroeder, M.L., Schroeder, K.G., Hare, R.D. (1983). Generalizability of a Checklist for assessment of psychopathy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51 (4), 511-516.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

סמנה, ר. (2007). סקירת PCL-R - כלי לאבחון פסיכופתיה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15/12/2017, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1304

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דביר עירשידביר עירשי14/12/2017

מספר הערות לגופו של עניין.. שמי דביר, אני עוסק באבחוני אישיות והערכות מסוכנות לאלימות במסגרת עיסוקי כפסיכולוג בשב"ס.
מקריאת התגובות נדמה כי יש כאן 3 שאלות מרכזיות קשורות אך מובחנות זו מזו: מהי הגדרה של פסיכופתיה? איך מודדים פסיכופתיה? ומה המשמעות של אדם העונה על הקריטריונים להערכת פסיכופתיה? כל השאלות הללו שנויות במחלוקת בספרות גם כיום, ונראה כי העניין ימשיך להיות כך בעתיד הנראה לעין.
כידוע, בגרסאות הנוכחיות של ה-DSM (או ICD) אין התייחסות לפסיכופתיה כלל כהפרעה, אלא רק להפרעת אישיות אנטיסוציאלית. בהגדרה של פסיכופתיה Cleckley התמקד בעיקר במאפיינים של נועזות וחוסר עכבות או חרדה, Hare שם דגש על רשעות, מניפולטיביות והתנהגויות סוטות, Lilienfeld מדבר על קרות לב, אימפולסיביות וחוסר פחד וישנם עוד מודלים. הגדרות אלו חושפות דמות של פסיכופת מוצלח ושאנן מצד אחד או מרושע ועבריין מצד שני. כלומר, מעצם הגדרתה תופעת הפסיכופתיה שנויה במחלוקת, וברור שפיתוח כלי הערכה והממצאים שנובעים מכך ישתנו על פי ההגדרה המקורית. בנוגע לאוכלוסיה הכללית HARE עצמו כתב ספר ( The psychopaths in suits) המנסה לאפיין פסיכופתים המשמשים בתפקידים בכירים, עו"ד אנשי עסקים וכד'. כלומר, לא כל 'פסיכופת' הופך מיידית למסוכן לסביבתו. גם בעיסוק בעבריינים קיימת שאלה האם מדובר בתופעה נפרדת, כלומר שפסיכופתים שונים מהותית מאנטי-סוציאלים, או שמדובר בקצה של רצף. הניסיון בשטח מלמד שכן קיים צורך בכלי אבחון שיתנו מענה לאבחנה אישיותית ובין היתר גם ה-PCLR נכנס לתוך מרחב קליני זה.
ה-PCL פותח, נבדק ותוקף על אוכלוסייה פורנזית (ובשל כך באמת פחות מתאים לאוכלוסיה הכללית), והיעוד המקורי שלו היה להעריך תכונות אישיות להערכת אישיות פסיכופתית. נכון הדבר שזהו כלי המתבסס על שיפוט קליני מונחה, אך זוהי שיטת עבודה שנמצאת בבסיס כלי הערכה ואבחון לא מעטים, לרבות ה-DSM (רשימת קריטריונים מתוכה הקלינאי בוחר), וזוהי אינה סיבה מספקת לפסול כלי זה או אחר. על מנת לנטרל במידה מסוימת השפעה של הטיה, נהוג לקבל אבחנה על בסיס השוואה בין שני שופטים בלתי תלויים (וכך אנו עושים גם בשב"ס). כמו כן, קיימת מחלוקת היכן לקבוע את הרף (cut off) לקביעת פסיכופתיה, כאשר יש חוקרים הסוברים שהחתך הוא מעל 25, ואילו יש הסוברים שמעל 30 (בין היתר גם לאור הממצא המחקרי שהוזכר בתגובה למטה על פער מובנה בין ההגנה לתביעה בשימוש בכלי).
במשך השנים נעשה שימוש נרחב ב-PCLR גם לצורך הערכות מסוכנות לאלימות, מתוך הנחה מבוססת מחקר, שפסיכופתיה מנבאת עבריינות ואלימות (למשל, אחד הפריטים ב-HCR היה "פסיכופתיה", והתבסס על ה-PCLR. בגרסה הנוכחית פריט זה הוסר). במשך השנים ה-PCL, על גרסאותיו השונות, הפך לכלי הערכת פסיכופתיה הנפוץ ביותר בשימוש והנחקר ביותר. כלים של דיווח עצמי (כדוגמת ה-PPI), כשמם, הם חשופים להטיות, וכאשר מדובר על אוכלוסיה פורנזית, עם מאפיינים אפשריים של מניפולטיביות ושקריות, השימוש צריך להיות זהיר. למיטב הבנתי יצאה גרסה עדכנית של PPI, אך טרם זכיתי לראותה. עם זאת יש להם מקום, ובהחלט יתכן שבעתיד כלים אלו יתפסו את הבכורה. MMPI (שאגב, נמצא בשימוש נרחב באבחונים שלנו) אינו עונה בצורה ישירה על שאלה של פסיכופתיה, ולכן יכול רק לשמש כתימוכין למספר מאפיינים ספציפיים. בתחום של חקר המוח ידוע לי באופן כללי על ממצאים אודות לקויות מבניות שונות ואזורים בעלי הפעלת יתר במוח, שנמצאו ברמת תפקוד שונה אצל פסיכופתים. עם זאת, עוד רבה הדרך שממצאים הנוגעים למבנה המוח יוכל לקבל תרגום קליני ברור בתחום האישיות.
לצד הפופולריות של ה-PCLR, לאורך השנים הייתה גם ביקורת רבה עליו. עם זאת, בשנים האחרונות נראה שהגיע מידע מחקרי מכריע מתוך מטה-אנליזות בתחום של הערכת מסוכנות שבחנו כלים שונים, ובניהם גם ה-PCLR. הממצאים הראו שכוח הניבוי של ה-PCLR השתווה לכלי הערכת מסוכנות אחרים, רק כאשר נבחן הפקטור השני של הכלי. פקטור זה עוסק באורח חיים סוטה ובהתנהגויות עבר עברייניות. מנגד, הפקטור הראשון המתבסס על מאפיינים של אפקט ונושאים בינאישיים (למשל, חוסר פחד, מניפולטיביות וכד') נמצא כבעל כוח ניבוי נמוך. המשמעות היא שכאשר באים לגזור משמעויות אופרטיביות מתוך ה-PCLR (כמו לדוגמא, להחליט על מתן חופשות לאסיר) אזי יש לנקוט משנה זהירות. שכן, ככל הנראה בתוך המבנה האישיותי המורכב, הנקרא פסיכופתיה, ועל פי ההמשגה של ה-PCLR, המאפיינים ההתנהגותיים העברייניים בעבר הם המנבאים התנהגות דומה בעתיד, ואילו מימדים יותר אישיותיים מנבאים פחות. מדובר בממצאים שמעלים שאלות על תוקף הניבוי של הכלי ובכלל על יעילותו, שכן חלק מהותי של העבודה איתו בשטח מתבסס על היותו מנבא עבריינות או אלימות. אני לא מצאתי התייחסות של HARE לביקורת מבוססת זו (וכאמור, כחלק ממגמה זו ה-HCR כבר אינו מתבסס על ה-PCLR).
לצד כל זאת, ועל אף הביקורת שהוזכרה, עדיין אין כיום בנמצא תחליף ראוי לPCLR, והוא עדיין כלי מקובל הן במחקר, הן בתחום המשפט והן בשטח. כמו שצוין באחת התגובות, הוא עדיין משמש למחקרים עדכניים גם כעת. ביחס לשימוש קליני, כל מאבחן יודע שלעיתים המציאות בשטח מכתיבה פשרות (למשל, הגרסא העברית של הווכסלר איננה הגרסא העדכנית, אך במרבית המקרים אין תחליף ראוי בעברית). כך גם באבחון של אנשים בעלי מורכבות אישיותית, לעיתים מאבחן נאלץ להיעזר במה שיש, כל עוד הוא נחשב קביל ומקצועי. בשל כך, נראה שה-PCLR על אף מורכבותו ישאר דומיננטי בתחום, עד אשר כלי טוב יותר יוכל להחליפו.

לסקירה יחסית מקיפה והפניה למקורות נוספים ניתן לקרוא:
Skeem, J. L., Polaschek, D. L., Patrick, C. J., & Lilienfeld, S. O. (2011). Psychopathic personality: Bridging the gap between scientific evidence and public policy. Psychological Science in the Public Interest, 12(3), 95-162.

מטה-אנליזה שהוזכרה בנוגע לכלי הערכת מסוכנות:
Yang, M., Wong, S. C., & Coid, J. (2010). The efficacy of violence prediction: a meta-analytic comparison of nine risk assessment tools. Psychological bulletin, 136(5), 740.


אני פסיכו-לוגיתאני פסיכו-לוגית26/11/2017

אני לא מתווכחת, אני מסבירה למה אני צודקת. לגבי כל השאר – זה לא מעניינך. הסברתי כיצד מבחן PPI מועבר. אני יודעת איך PCL-R מועבר, הוא תמיד היה מעט מרומה. מה שכלי האבחון של רוברט הייר בודק הוא פקטורים היסטוריים, תוך כדי הישענות על התנהגות אנטי-חברתית או פלילית. תוצאה גבוהה יותר אולי בוחנת רצידיביזם אבל לא פסיכופתיה.
לא רשמתי שרוברט הייר לא מפרסם נתונים, אין לי מושג מאיפה שלפת את זה.
נראה כאילו הגענו להסכם לגבי PCL-R והשימוש שלו על האוכלוסייה הכללית. בשביל זה יש את PCL:SV, CAPP, PPI.
תנחש מה? גם אני גם יודעת לצטט מחקרים. כל דבר עם השם של הייר עליו הוא בזבוז זמן. זה כמו שאני אבקש ממך להוכיח שאלוהים קיים ואתה תביא לי את התנ"ך. הוא חסר אובייקטיביות. הפרשנות של קוק וחבריו מעניינת, אבל היא לא מוכיחה דבר. הנה ההוכחות:

PCL-R Field Validity in Prison and Hospital Settings
https://www.resear...s?pff
In contrast to reliability statistics described in the PCL-R manual"
and in most controlled research studies, PCL-R scores that
raters assign as part of routine clinical or forensic practice, appear
to be considerably less reliable, based on recent field studies
conducted mostly in North America. Research focusing on rater
differences in applied settings has focused primarily on two nonmutually
exclusive explanations for these differences: adversarial
allegiance and individual differences across raters."

"Although adversarial allegiance appears to be a significant
source of concern in contested legal proceedings, the relatively
poor reliability of PCL-R scores in applied settings cannot be
explained solely as a function of mental health examiners being
retained by competing sides of the same case. Research into this
topic suggests that individual examiners who conduct numerous
PCL-R evaluations in the field may show large differences in the
average scores that they tend to provide for the individuals they are
assessing."

"There is growing evidence (e.g., DeMatteo et al., 2014a; Edens,
Cox, Smith, DeMatteo, & Sorman, 2015; Lloyd, Clark, & Forth,
2010; Murrie, Boccaccini, Johnson, & Janke, 2008; Murrie et al.,
2009) that PCL-R scoring is affected by the evaluation context,
with adversarial settings such as contested criminal or civil commitment
cases producing scores that diverge much more so than
would be expected based on the ICC statistics reported in the
professional manual (Hare, 2003). It has been argued that this is at
least in part due to adversarial allegiance in legal proceedings,
where opposing experts are retained by different sides of a case
and the subsequent scores they produce are biased by a pull to
affiliate with the legal party who retained the examiner. Much of
this research has been conducted in sexually violent predator
(SVP) trials in the U.S., where the first studies (Murrie et al., 2008;
Murrie et al., 2009) reported IRRs for PCL-R total scores ranging
from .39 to .42 (ICCA,1) between opposing evaluators (prosecution
vs. defense). A more recent case law review (DeMatteo et al.,
2014a) reported a somewhat higher value (ICCA,1 .68 and"


Murrie, D. C., Boccaccini, M. T., Caperton, J. and Rufino, K. Field Validity of the Psychopathy Checklist–Revised in Sex Offender Risk Assessment. Psychological Assessment.
https://www.resear...sment

"Overall, these predictive validity findings were striking because the PCL-R apparently failed to predict the type of outcome (i.e., sexually violent reoffense) for which it was administered in this context"

The Role and Reliability of the Psychopathy Checklist-Revised in U.S. Sexually Violent Predator Evaluations: A Case Law Survey by DeMatteo, D., Edens, J. F., Galloway, M., Cox, J., Toney Smith, S. and Formon, D. (2013). Law and Human Behavior
המחקר בדק 29 תיקים בהם הציונים ניתנו על ידי מספר מאבחנים. בממוצע, הציונים אותם נתנו מומחי התביעה היו 5 נקודות גבוהות יותר מהציונים שנתנו מומחי ההגנה. מבחינה סטטיסטית זה הבדל מאוד גדול ולא יכול להיות מוסבר על ידי מקריות.

בנוגע לג'יימס פאלון – אשרי המאמין ש...? שהוא לא קרימינל? אני תוהה אם הקהילה המקצועית גם מאמינה שכל האנשים השחורים הם בריונים, וכל הנשים שלובשות מכנסונים הם באמת זונות. לפי דעתי הדעות האלו אומרות עליהם הרבה יותר משהם אומרות על ג'יימס פאלון.
אני הייתי נזהרת מהכללות. אני חושבת שהשאלה שהקהילה המקצועית צריכה לשאול היא מדוע חלק מהאנשים מסוגלים לחיות כך, וחלק מהאנשים לא.

אנונימיתאנונימית25/11/2017

צר לי אם אתה מאור נפגעת ממני. מכיוון שאני זו שנפגעתי מהסגנון כתיבה שלך, למרות שהודעתך לא הייתה ממוענת אלי- אני חושבת שאני עשיתי ראשונה את הטעות בכך שהגבתי להודעה שלך.
צר לי מאוד שעשיתי זאת, ולהבא, אשתדל מאוד שלא להגיב להודעותיך באתר הזה. זה באמת לא ענייני אם אתה כותב דברים פוגעניים לאחרים.
אבקש ממך שלא להגיב אלי יותר ואני מצידי אשתדל לא לקרוא את הודעותיך על מנת שלא להיפגע מהן.

אני מקווה שאתה
תכבד את בקשתי

מאור אלבקמאור אלבק24/11/2017

התגובה שלי היא לא ביקורת בהסוואה אבל אם מישהו נפגע אני מאוד מצטער..
אכן כן, זהו לא ממקומי לאבחן אנשים דרך האינטרנט או בכלל... אני עומד על טעותי.
אני רוצה להוסיף ולהגיד שאם מישהו שמע קמצוץ ביקורת במילים שלי אני מאוד מצטער כי זו לא הייתה הכוונה שלי בכלל.
ועם יד על הלב: אני לא אוהב שמבקרים אותי. יש לי עור יחסית דק, ואני נוטה לקחת דברים באופן אישי.

אנונימיתאנונימית24/11/2017

יופי מאור. לנתח אישיות לפי כינוי, לא הגזמת בכלל??. יש מישהי שחושבת אחרת ממך, זאת לא סיבה לרדת על הכינוי שבחרה לעצמה.
שלום מאור. מה שמפריע לי זו בעיקר הדרך שבה בחרת להתייחס לדבריה.
אם היית רוצה לדעת מה היא אמרה, היית יכול לשאול אותה במסר פרטי באתר הזה, או באופן גלוי.
אלא שלא זאת הכוונה שלך - לדעתי. אתה מעביר ביקורת במסווה של שאלה תמימה.
וזו מאור, בעיני, התחכמות. שלא לומר היתממות. אתה לא נשמע טיפש בכלל.

היית יכול להציג את עמדותיך מבלי לתת ניתוח לאדם שבחר מטעמיו שלו להישאר אנונימי.
אולי מכיוון שגם אני אנונימית אני מקווה שאנשים שבחרו להיות אנונימיים יקבלו כבוד גם כאנונימיים ללא חובת הוכחה.
היום אתה המבקר - מחר תהיה המבוקר..
ועם יד על הלב, כדאי שתתן את הדעת איך אתה היית מרגיש במקומה.

יש אנשים שאיכפת להם מאור. והם לא צריכים להתנצל על כך. וגם לא להחשף, וגם לא להסביר את הכינוי שהם בחרו לעצמם.
הם יכולים, והם יכולים באותה המידע לבחור להימנע מכך.
וגם במצב כזה, לטעמי, מגיע להם כבוד כבני אדם.
ואם היה בך כבוד כלפי הכותבת האנונימית- אני כקוראת אקראית במאמר הזה, לא הרגשתי בכך.
ויתכן- שאינני היחידה.

מאור אלבקמאור אלבק22/11/2017

איזו שכלתנות.... הממ. היי. אני אורח קבוע כאן באתר אבל לא יכולתי שלא להשים לב לויכוח המתנהל כאן אז בחרתי להירשם.
"אני פסיכו-לוגית".. איזה כינוי מסקרן ומעורר חשד בחרת לעצמך. זה מין משחק מילים כזה, נכון?
בעברית המילה 'פסיכולוגית' זו מילה אחת, למה בחרת להפריד כך את המילים?
אני רוצה לשער משהו - במידה ואני טועה, אנא קבלי את התנצלותי העמוקה.
ביוונית המילה "פסיכה" היא נפש, "לוגיה" היא תורה. המילה 'לוגית' בכלל מתארת צורת חשיבה, והיא קיצור של המילה 'לוגיקה'.
פסיכולוג/ית = אדם העוסק בתורת הפסיכולוגיה.
כפי שאת בטח יכולה לראות רוב המשתמשים פה בוחרים להזדהות לפי שמם, לא לפי המקצוע שלהם.
ממילותייך עולה שפסיכופתיה היא מצב ולא הפרעה; זהו לא דבר מאוד פסיכולוגי להגיד... תקנו אותי אם אני טועה אבל למיטב הבנתי בעולם הפסיכולוגיה יש הסכמה מוחלטת שפסיכופתיה היא הפרעת אישיות.
ביוונית המילה "פט" או "path" משמעותה מחלה, סבל או פתולוגיה.
הייתכן שכוונתך לומר: אני נפש, לי אין כל סבל או מחלה, לי יש לוגיקה?

איני יודע דבר על הויכוח המתקיים כאן, ואני גם לא רוצה להתווכח עם אף אחד מכם (רק זה חסר לי) אבל אני כן למדתי שכמו בכל דבר – יש דעות לכאן ולכאן.
מה שאני כן יודע (ואני יודע דבר או שתיים) הוא שהגדרות המדיה השונה הם בדר"כ לא נכונות, וגם שפסיכופתיה מתאפיינת באגוצנטריות פתולוגית, או בשפה יותר עממית: 'אכפת להם רק מעצמם'. לכן השאלה מהרהרת בי – מדוע שמישהו כמוך (במידה ואת באמת פסיכופתית) יבחר לשלוח פה הודעה? מה אכפת לך בכלל מהסטריאוטיפים שקיימים על פסיכופתים?

מאור אלבק
סטודנט למדעי המחשב ומתמטיקה
לא, אני לא מזוכיסט.

גיא בקרגיא בקר22/11/2017

תגובה לאני פסיכו-לוגית. שלום פסיכולוגית(?) אנונימית,
בקשה לשם וזהות מקצועית נראית לי מתבקשת כאשר אדם עוסק בהשמצות אישיות ומכנה את אחד החוקרים המוערכים בתחום ״גנב״ ו-״שקרן״. ללא זהות כזו אנו נמצאים בעולמם של גיבורי המקלדת באתרי החדשות המרגישים אומץ בחסות המסתור הווירטואלי לכנות כל אחד בכל שם. התקווה שבפורום מקצועי הדברים הם שונים.
ביחס להערותיך, אני חושב שאת מבלבלת בין מבחנים למילוי עצמי וכלי הערכת מומחה (שה-PCL:R הוא אחד מהם). בכלי הערכת מומחה, ההערכה מתבצעת לא על ידי שאלון שממלא הנבדק אלא על ידי הערכה משולבת של מקורות מידע מרובים וסגנון אישי המוערך בביצוע ראיון. כלים כגון MMPI2 משמשים פעמים רבות כתוספת חשובה וחלק ממערך ביצוע ה-PCL:R. גם כלים אחרים (ובעתיד גם אמצעי דימות מתקדמים) משמשים כחלק מההערכה.
מי שמבצע את ה-PCL:R על פי כללי ההעברה המפורטים בכלי (ומהווים גם מגבלה חוקית לרכישה של הכלי ולשימוש קליני בו) הם בעלי:
- תואר קליני מתקדם במדעי ההתנהגות (המדריך מכוון לדוקטורט אולם מאפשר גם תואר שני בתחומים רלוונטיים).
- היכרות עם אוכלוסייה אנטי חברתית ואוכלוסיית היעד של ביצוע הכלי (אסירים, מאושפזים).
- הכשרה מסודרת בביצוע PCL:R.
- ניקוד מקרי מבחן מתוקננים עם משובים.
- ניסיון תחת הדרכה במספר מקרים של PLC:R
המדריך גם מאוד ממליץ על ביצוע ה-PCL:R בצוות כדי לאפשר ראייה רחבה יותר של המוערך.
ביחס לטענות האחרות שכתבת:
ה-CAPP ממש לא מתבסס על תכונות של פסיכופתיה משנית אלא רק על תכונות אישיותיות ללא כל קשר לפשיעה או עבריינות. ניכר שמעולם לא השקעת את הזמן לבחון את הכלי.
ה-PCL:R מכוון לאוכלוסיית עבריינים במוסדות פורנזיים – אסירים וחולי נפש. הנורמות שלו הם של שתי קבוצות אלו. יש כלים אחרים לפסיכופתיה באוכלוסייה הכללית (PCL:SV CAPP ואחרים). יש גם כלים למילוי עצמי המבוססים על ה-PCL:R וניתן להעביר אותם במקביל.
קנט קיהל עושה גם מחקרים על אוכלוסיות לא פורנזיות (הייתי במרכז שלו בניו-מקסיקו וראיתי את המחקרים שלו בעצמי). במחקרים כאלו הוא משתמש בכלי אבחון אחרים כפי שציינתי.
הרשימה של הייר כוללת כאמור חלקים ניכרים מהרשימה של קלקלי (אגב, משום מה בחרת להשתמש ברשימה ממהדורה מאוד ישנה של קלקלי. במהדורות החדשות התכונות מופיעות בצורה שונה). החידוש של הייר הוא לא בפריטים עצמם אלא ביצירת תפעול (אופרציונליזציה) המאפשר לבחון כל פריט ולכמת אותו. הכימות של הפריטים אפשר מחקר בנושא (ששלל לדוגמה את התפיסה של קלקלי על אינטליגנציה גבוהה) ואפשר הערכת פסיכופתיה מהימנה – דבר שלא התאפשר מהרשימה של קלקלי. ההערכה שמספק ה-PCL:R היא רצפית (מ-0 עד 40) ולכן מאפשרת התייחסות לעוצמות ומתארים שונים של פסיכופתיה. שימוש בחלוקות המשנה של ה-PCL:R (כמו מודל שני הפקטורים או ארבע הממדים/שטחות) מאפשר יצירת תתי סיווגים היעילים מאוד למחקר ולקליניקה. אפשר להשתמש בציון הכולל של הרצף, להתייחס לתתי קבוצות (כמו שממליץ מדריך ה-PCL:R), לקבוע ציוני סף, או להשוות לנורמות של אוכלוסייה.
ביחס למסחריות של כלי האבחון, זו שאלה כללית ורחבה. רוב הכלים שהתייחסת אליהם הם כלים מסחריים –PPI, MMPI וגם כלים רבים נוספים.
נעשו מחקרים רבים גם בתקופה האחרונה על ה-PCL:R, מספיק לכתוב את הכלי ולהגביל שנים בכל מסד נתונים אקדמי. דוגמאות רלוונטיות מכתבי עט מובילים הן:
Blais, J., Forth, A. E., & Hare, R. D. (2017). Examining the interrater reliability of the Hare Psychopathy Checklist—Revised across a large sample of trained raters. Psychological Assessment, 29(6), 762-775.
שבוחן את שאלת המהימנות שהעלית ומדגים מהימנות גבוהה בציון הסופי בין מנקדים.
Hare, R. D. (2016). Psychopathy, the PCL-R, and criminal justice: Some new findings and current issues. Canadian Psychology/Psychologie canadienne, 57(1), 21-34.
של הייר עצמו ככותב ראשון (אשר לטענתך לא מפרסם נתונים) ומציג ממצאים מעניינים.
Storey, J. E., Hart, S. D., Cooke, D. J., & Michie, C. (2016). Psychometric properties of the Hare Psychopathy Checklist-Revised (PCL-R) in a representative sample of Canadian federal offenders. Law and Human Behavior, 40(2), 136-146.
של הארט וקוק אשר לא נמנים על מעגל החברים הקרוב של הייר (בלשון המעטה) ובכל זאת מסכם:
We examined the distribution of PCL-R scores, classical test theory indices of its structural reliability, the factor structure of test items, and the external correlates of test scores. The findings were highly consistent with those typically reported in previous studies. We interpret these results as indicating it is unlikely any sampling limitations of past research using the PCL-R resulted in findings that were, overall, strongly biased or unrepresentative.
בנושא ג׳יימס פאלון – אשרי המאמין (יש מעט מאוד כאלו בקהילה המקצועית).

אני פסיכו-לוגיתאני פסיכו-לוגית19/11/2017

תגובה לגיא בקר. איני רואה מדוע אני צריכה להגיד לך את שמי, הכשרתי בתחום, או את הכשרתי המקצועית. מילותיי צריכות להיות מוערכות על פי התוכן שלהם, הרי שכך התייחסת לתגובתי הראשונה ואם תרצה כך תוכל להתייחס גם לשנייה.
PCL-R הוא כנראה כלי מצוין לאבחון התנהגויות אנטי-חברתיות. הסממנים אותם הוא מציג אינם בלעדיות לפסיכופתיה בשום דרך, ולא יכול לזהות בבירור בין ההבדלים הפתולוגיים והקוגניטיביים שקשורים בין ההפרעות השונות, ומה שפסיכופתיה מסתכמת בו.
א"ס ופסיכופתים משקרים. מה הנקודה שלך? PPI-R וגם PPI-2 הוא מבחן שצריך להינתן על ידי קלינקאי מומחה בפסיכופתיה, ולא מישהו שקרא את אחד מספריו של רוברט הייר או לקח את אחד הסמינרים השבועיים שלו "זהה את הפסיכופת."
אלו מבחנים שצריכים להינתן כפי שמבחן MMPI ניתן. המאבחן אמור לשבת ליד המטופל בזמן שהוא ממלא את המבחן. הוא מעביר את זה אליהם והם, או מומחה אחר מחליטים על ציון ויסיקו מסקנות על סמך התשובות שניתנו. הוא בדרך כלל ניתן מספר פעמים ונמשך כשעה. הסיכויים שהתשובות יישארו עקביות, פעם אחר פעם, במבחן עם מאות שאלות שחוזרות על עצמם בווריאציות שונות הם נמוכים בצורה יוצאת מן הכלל.
לא רק זאת, גם דרוש לעשות ראיונות נרחבים עם המטופל, להסתכל על עברו, מבדקים נוירופסיכיאטריים, ומבחן MMPI שנעשה מספר פעמים, בזמנים שונים.
כמו כן אדם נוסף שעושה את האבחנה מהיבטיה השונים יכול לעזור מאוד על מנת להימנע מהטיית אישור.
מי הם אותם חוקרים? תוכל לגבות את טענותייך בעבודתם העדכניות (5> שנים) שלא נעשו בכלא שמסכימים שלמרות הישענות הכלי על התנהגויות אנטיסוציאליות הוא עדיין הכלי המהימן ביותר לאבחון פסיכופתיה בכל המסגרות?
מדען המוח ג'יימס פאלון גילה בטעות כי יש לו מוח פסיכופתי; ביחד עם הגנטיקה, ברגע שיצא עם ההצהרות החוצה נתקל בהאשמות שהוא מזויף כי אין לו את "הקרימנליות" שבדרך כלל קשורה למצב. הוא כלל וכלל לא מתאים להגדרות הקדושות והסופניות של רוברט הייר או הקהילה הפסיכולוגית/פסיכיאטרית; מכאן שפסיכופתיה קיימת על ספקטרום והתייחסות לכל כלי אבחון כאל "סטנדרט הזהב" היא בעיניי מגוחכת. יש עוד דרך ארוכה.
CAPP הוא חסר עומק, ונשען בדיוק כמו PCL-R על ההיבטים השליליים של פסיכופתיה, זאת אומרת, בעיקר על תכונות אופי של פסיכופתיה משנית. בסך הכל עוד בזבוז להנצחת מיתולוגיות.
כלי האבחון של רוברט הייר הוא סובייקטיבי. מאבחנים שמעבירים את האבחנה יכולים לשנות איך התוצאות ייראו, הם יכולים לגרום לאדם לקבל תוצאה גבוהה יותר או נמוכה יותר על סמך הקלט, הדעות והרגשות שלהם. זאת אומרת שאי אפשר להגיע למסקנה טבעית וחד משמעית באמצעותו והוא רק מדויק כמו האדם שמעביר אותו. הלייבל 'פסיכופתיה' הוא קצת רגיש מדי מכדי שיהיה תלוי ברגשותיו של מישהו. על מנת שהוא יהיה מדויק, הוא צריך להיות אחיד בתוצאותיו ללא כל קשר לדעותיו ורגשותיו של המאבחן. זה במיוחד נכון באבחנת תכונות אופי מגורם 1, שדרך אגב, יש רק 8 כאלה ברשימתו של הייר. פחות מחצי. הפריטים בגורם 1 הם גם פחות אמינים מהפריטים בגורם 2. זה חשוב כי יש גדילה של מחקרים שמראים שיש במאבחנים הטיה מודעת או לא מודעת לגבי הציונים שהם נותנים בין אם הם (או חושבים שהם) עובדים עבור ההגנה או עבור התביעה.
קנט קיהל עובד עם אוכלוסייה מורשעת. ברור שירצה להשתמש ב PCL-R, הרי הוא פותח עבור האוכלוסייה הזו.
אני לא יודעת מה הפרקטיקה בישראל אבל בימינו סריקות fMRI יחד עם Emotive Imagery הם קצת יותר מרעיון מעניין ומבטיח, אבל אני מסכימה שפסיכופתיה צריכה להיות מאובחנת על ידי הערכות קליניות . היו לי מספר דיונים עם אנשים בתחום מחקר הרדיולוגיה והם מסכימים שלמרות שהסריקות מראות את ההבדלים במוח, בשלב הזה השימוש בסריקות כאבחון תהיה שגיאה. כרגע משתמשים בהם רק כאישור סופי לאבחנה, למרות שבמקרים מסוימים, הם כל מה שדרוש.
רוברט הייר כתב שרשימתו מבוססת חלקית על רשימתו של קלקלי אך כל בר דעת יכול לראות שהרשימה הזו היא 90% קלקלי, ו-10% רוברט הייר עם בלבולי המוח שלו. הוא מיתג את הרשימה, והדביק עליה זכויות יוצרים. רוברט הייר הוא איש עסקים ויש לו עסק למכור, זה יהיה כישלון עגום מצידו להגיד כל דבר אחר.
מה במילותיי נראה לך "פראי"? מילותיי הם אובייקטיביות, עובדתיות, אבל זה כל מה שהם.

גיא בקרגיא בקר15/11/2017

תגובה ל-מיושן רוברט הייר. אין לי מושג מה מניע את המתקפה הרחבה הזו על ה-PCL:R והמתקפה האישית על היוצר שלו, וגם לא ברורה לי מה הניסיון וההכשרה המקצועית של הכותבת אשר בחרה להישאר אנונימית. נראה לי שאם מישהו יוצא בהתקפות אישיות על חוקר מן הראוי שיציג את שמו, השתייכותו המקצועית והכשרתו בתחום חקר הפסיכופתיה בצורה שתאפשר מתן תגובה הולמת.
לעניין הביקורת המקצועית – אין ספק של-PCL:R (כמו לכל כלי אבחון אחר) יש יתרונות וחסרונות. אחד החסרונות של ה-PCL:R (אשר נדון בהרחבה ע״י דיוויד קוק - David Cooke), הוא הישענותו על התנהגויות בכלל והתנהגויות אנטי-חברתיות בפרט במקום סמני אישיות. מגבלה נוספת היא המעגליות בהגדרת הפסיכופתיה תוך שימוש בסעיפי כלי האבחון.
למרות הנאמר, ה-PCL:R הוא כלי מוביל בתחום אבחון וחקר הפסיכופתיה, ויש מאות מאמרים המאוששים את התוקף והמהימנות שלו בין קבוצות שונות ושופטים שונים. הרציונל של הכלי ככלי הערכת מומחה ולא מבחן אישיות למילוי עצמי הוא משמעותי גם במסגרות קליניות וגם במסגרות מחקריות. אין ספק שמרבית החוקרים המובילים בתחום רואים ב-PCL:R את ״סטנדרט הזהב״ בתחום אבחון פסיכופתיה.
ביחס ל-״אפשרויות האחרות״ אותן בחרה הכותבת המסתורית להביא,
- PCL:SV הוא גרסה מקוצרת של ה-PCL:R ומשתמשת באותו רציונל וכמעט אותם סעיפים.
- MMPI הוא כלי הערכת אישיות כללי ולא כלי הערכת פסיכופתיה. יש לו מספר סעיפים שנמצאו כבעלי מתאם מסוים לפסיכופתיה (בעיקר באמצעות השוואה ל-PCL:R).
- PPI הוא כלי למילוי עצמי שגם בגרסת ה-R שלו (שאגב, בדיוק כמו ה-PCL:R היא גרסה מסחרית עם זכויות יוצרים) סובל מבעיות מהימנות מול אוכלוסיה א״ס.
- בדיקות fMRI הם רעיון מבטיח ומעניין. גם הסמכות המובילה בעניין, קנט קיהל (Kent A. Kiehl) לא טוען כי הם תחליף מתאים ל-PCL:R ועושה שימוש שוטף ב-PCL:R במעבדת המחקר שלו באוניברסיטת ניו-מקסיקו.
אם כבר, אפשרות לכלי בעל ערך מוסף מעניין ל-PCL:R הוא ה-CAPP של קוק אשר מתבסס על קטגוריות לשוניות אישיותיות (https://www.gcu.ac...okeuk/). אגב, גם קוק בביקורת שלו על ה-PCL:R לא מציע להחליף את הכלי אלא להוסיף כלים נוספים שיבדקו ממדים נוספים של פסיכופתיה.
ביחס להאשמות האישיות הפראיות כי הייר ״גנב״ את הסעיפים של ה-PCL:R מעבודתו של קלקלי (שהייר כמובן נשען עליה וגם נותן לה קרדיט אקדמי מלא תוך שהוא בוחן את הסעיפים אמפירית ומשמיט כמה מהם) ושהוא ״שקרן״, ״מעכב מחקר״ וכיוצ״ב, בחרתי להתעלם מהם בעצמי, לתרגם את ההאשמות באתר לאנגלית ולשלוח להייר עצמו. אני בטוח שהוא יוכל להגיב בצורה מתאימה.

ד״ר גיא בקר
קרימינולוג קליני
מעביר סדנאות בתחום הערכת פסיכופתיה

אני פסיכו-לוגיתאני פסיכו-לוגית11/11/2017

מיושן.. רוברט הייר.
הידעת שהרשימה מבוססת על עבודתו של הרווי מ. קלקלי, אותה כתב בשנת 1940? כפי שאתה בטח יודע תחום הפסיכיאטריה התפתח רבות מאז, אבל הרשימה הזו דווקא הלכה בכיוון ההפוך. לא רק שגנב את רעיונותיו משם, אלא גם מהטאוטולוגיה האנטי-הגיונית של ג'ואן מק'קורד ובעלה וויליאם מקסוול מקורד.
עבודתו של הייר מסתמכת יתר על המידה על פשע כתכונה. בזכות הסיבה הזו הצליח לקדם סטריאוטיפים רבים לא רק על פסיכופתים, אלא גם על פסיכולוגים, והאט בפועל את ההבנה של תכונות פסיכופתיות.
רוברט הייר בעצמו אמר שהרשימה תלויה יתר על המידה בהיבטים הפליליים אבל כשהיה צריך להכיר בכך בפומבי, לאחר שקלינקאים כתבו ביקורת על דבריו, רוברט הייר תבע אותם כדי שעבודתם לא תוכל לראות את אור היום.
הוא נכשל, אבל הוא עדיין השקיע ברשימה מאוד פגומה, עד כדי כך שהוא לא הסכים לקבל שום אי-הסכמה עם דבריו. לרוברט הייר יש המון סיבות מדוע לא לבחון מחדש את הרשימה שלו, אחרי הכל, הוא מרוויח ממנה תמלוגים בכל פעם שמשתמשים בה. הידעת שהכלי מוגן בזכויות יוצרים?
הוא פיספס בענק פסיכופתים פרו-חברתיים. אם אי פעם תהיה הבנה מלאה על המצב שנקרא 'פסיכופתיה', היא לא תוכל להתבסס על פי הרשימה הזו. כל שהרשימה הזו מסוגלת לבדוק היא תכונות אנטיסוציאליות, נרציצסטיות, ופסיכופתיה משנית של האוכלוסייה אליה היא נועדה מלכתחילה – אנשים בכלא.

https://www.resear...ility

The psychopath: An essay on the criminal mind, (An Insight book, no. 18)

http://cda.psych.u...e.pdf

----------------
https://www.scient...wsuit/

לאחר התביעה הצליח הייר לעכב את פרסום המחקר בשלוש שנים.

http://www.straigh...hreat
ואז שיקר ואמר שלא התכוון לתבוע.

אבל השקרים הקודמים שלו אמרו שלא רק יתבע את הכותבים, אלא גם את ההפצה עצמה.
http://mindhacks.c...itics/

ואז כמובן אמר שיכתוב עבודה שתגן על העבודה הבלתי ניתנת להגנה שלו. אחרי 7 שנים כולם עדיין מחכים לזקן בן 80 שיבצע את האיום שלו.
בינתיים, כלי האבחון האמיתים אותם אתה מחפש נקראים MMPI, PCL-SV, PPI-R, וסריקות Fmri. הם כולם מציגים דעה פחות משוחדת מזו של רוברט הייר לבדו.
Hervey Cleckley’s List of Psychopathy Symptoms:
1 Considerable superficial charm and average or above average intelligence.
2 Absence of delusions and irrational thinking.
3 Absence of anxiety. Considerable poise, calmness and verbal facility.
4 Unreliability, disregard for obligations, no sense of responsibility.
5 Antisocial behavior which is inadequately motivated and poorly planned, seeming to stem from an inexplicable impulsiveness.
6 Untruthfulness and insincerity.
7. Inadequately motivated antisocial behavior.
8. Poor judgment and failure to learn from experience.
9. Pathological egocentricity. Total self-centeredness and an incapacity for real love and attachment.
10. General poverty of deep and lasting emotions.
11. Lack of any true insight; inability to see oneself as others do.
12. Ingratitude for any special considerations, kindness and trust.
13. Fantastic and objectionable behavior: vulgarity, rudeness, mood shifts, pranks, entertainment.
14. No history of genuine suicide attempts.
15. An impersonal, trivial, and poorly integrated sex life.
16. Failure to have a life plan and to live in any ordered way.

אמליץ לכם לקרוא את ספריו ומחקריו של Kevin Dutton וגם את אלו של James H. Fallon. הם מעולים והם מסתכלים על פסיכופתיה מנקודת מבט אחרת.

גולן שחרגולן שחר24/6/2007

מצויין, דניס.

תבוא על הברכה!

ג

דניס ברנשטייןדניס ברנשטיין24/6/2007

PCL-R.

גולן, רז וכולם

אני שמח כי יש עיניין בכלי ושמח להודיע כי אנו עובדים עליו בימים אלו וצפוי לצאת לאור בעברית גרסה רשמית בעוד כחודשיים. בנוסף אנו בקשר עם ד"ר האר עצמו ומקווים להביא אותו לארץ בשנה הקרובה. שאלות לגבי לו"ז, תמחיר,ותוכן אפשר להפנות אל: custserv@psychtech.co.il

רועי סמנהרועי סמנה23/6/2007

תרגום לעברית. היי גולן, חיפוש מהיר ברשת העלה כי ד"ר הליין וולך (אוניברסיטת חיפה/מכללת עמק יזרעאל) תירגמה את הכלי לעברית לצורך מחקר שערכה. מקווה שזה עוזר... רועי

גולן שחרגולן שחר23/6/2007

סליחה - רועי ולא רז....

גולן שחרגולן שחר23/6/2007

רז: מרתק-.

תודה על הסקירה. כבר הרבה זמן אני שוקל להשתמש בכלי זה. האם הוא תורגם לעברית ותוקף?

בברכה ובכבוד רב

גולן