כניסת חברים
בית הספר הגבוה לפסיכולוגיה חינוכית
https://www.hebpsy.net/edupsy
בית הספר הגבוה לפסיכולוגיה חינוכית הוא השלוחה ומרכז הלמידה במחוז ת"א של המדרשה הארצית ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיה חינוכית, שפ"י. לבית הספר שני מסלולי למידה: בית הספר הגבוה לטרום מתמחים ולמתמח
בית הספר הגבוה לפסיכולוגיה חינוכית של שפ"ח ת"א יפו
רמת אבטחה:
פתוח לכולם
הודעה מקורית:
מאת:
לירון
תאריך:
1/1/2014 20:58
נושא:
טיפול במסגרת בית הספר
תוכן:
שלום משה,
אני עדיין מאוד בתחילת דרכי בפסיכולוגיה חינוכית, לכן מוקדם מאוד לדבר על אכזבה.
ובכל זאת אשיב שאני לא מאוכזבת כלל.
פשוט מרגישה, לפעמים, שבית ספר הוא מקום של סחף.. סחף קשה לעצירה.
סחף של עמדות ודעות והחלטות שמתקבלות בתוך זרימה שוצפת, ולא תמיד יש מקום לעצור בנחת לקטוף פרחים, או, באופן יותר קונקרטי, לעצור ולהתבונן בנחת בילד, במשפחה שלו, בצרכים שלו, בתקוות שלו, בפחדים שלו. והפסיכולוג החינוכי (לפחות זה המתחיל), קשה לו מאוד לעמוד בסחף הזה, למשוך קצת למקום אחר, להסתכן בהתנפצות על הסלעים. סלעים מערכתיים.
אולי בגלל האופי שלי, ספציפית, קל לי מאוד להתבונן בקנאה בתפקידה השקט של התרפיסטית באמנות.
שיש לה חדר קטן ומוגן ושלה, וילדים מגיעים אליה בשקט, הרחק מהסחף, לעבד ולשתף בפינות האינטימיות שלהם, ובסחפים הפנימיים שלהם. נקודת המבט שהיא מציעה והתרומה שלה לצוות הטיפולי בבית הספר, היא תרומה משמעותית מאוד. היא מביאה איתה מקום שקט, מקום שמכיר ומודע לילד מבפנים, עבודה חשובה מאין כמוה, בעיניי. עבודה שמושכת אותי יותר, כרגע, מלחשוב על תהליכים בית ספריים.
גם אלה מעניינים, אבל לפחות כרגע, אני מרגישה צורך לגעת ולהכיר ילדים לא רק במסדרון. לאפשר מקום בטוח בין כתלי בית הספר.
אני מניחה שפסיכולוג ביה"ס יכול להציע טיפול במסגרת ביה"ס, אך הזמן קצר ומפאת ריבוי המשימות זה בדרך כלל לא קורה (כך נדמה לי).
אבל אשמח לדעתך...
תודה,
לירון
מתחם פרסום:
שים/י לב: זהו מתחם ציבורי, הדברים שתכתוב/י יהיו חשופים לכל.
מאת:
*
נא להקליד את המילה :
בשדה הבא:
(מנגנון זה נועד לחסום תגובות של תוכנות רובוטיות)
נושא:
תוכן ההודעה:
כניסת חברים
