המזון כמשל - על התמודדות עם בעיות אכילה/ מאשה שריד
הקדמה אגדית
יום אחד התחשק לפיה הטובה לבדק מה עלה בגורל אחדים מבני חסותה. לאחר ביקור קצר בארמון של סינדרלה (עדיין חטובה; כרגע בדיאטת חלבונים...) קפצה לצריף של פינוקיו הנגר. פינוקיו, בעל בעמיו, שמח מאוד לראות את הפיה, ולא רק מטעמי נוסטלגיה. שכן פינוקיו עלה קצת במשקלו מאז פגישתם האחרונה, ומה מאוד קיוה שמטה הקסמים יפעל להצרת מתניו, כשם שפעל בשעתו לקיצור אפו.
צריך לציין שפינוקיו, למרות שטיפח בלבו תקוה נואשת למפגש מחודש עם הפיה, לא שקט על שמריו כל אותן שנים, ובין תפיחה לתפיחה נסה דיאטות שונות. אך לשוא! שכן, גם פינוקיו נמנה עם אותם 98% מאוכלוסית המרזים, המעלים בחזרה את עודף המשקל שהורידו, ובדרך כלל - בריבית דריבית.
על קערת ספגטי ברוטב עגבניות ("פעם אחרונה" נדר פינוקיו. "וממחר - רק סלטים !"), לאור נרות-החג שהאירו את פניה הסגלגלים של הפיה, שאלה זו את השאלה השגרתית: "ומה, פינוקיו, משאלתך הפעם ?" "לרזות," ענה פינוקיו ללא היסוס, ומיד... נתכרכמו פניה של הפיה, והיא רגזה מאוד. "אתה שוכח, נדמה לי, שאני פיה טובה, אז איך אתה מעז לבקש ממני משהו שיפעל לרעתך ?"
(ועכשיו אתם מבינים למה פיות הן כמעט הפריט היחידי שטרם שווק כעזר דיאטטי).
פינוקיו נעלב ונדהם. הפיה, שלא נתן לה לבה להשאיר את בן חסותה במצב קשה כזה, לחשה על אזנו שתי מילות קסם: "מודעות - ובחירה."
המוצר אזל
