רציתי יותר / ד"ר רבקה נרדי, "הדים", 2021
|
בספרה "רציתי יותר" כותבת רבקה נרדי על החיים, "החיים האלה שלפעמים מתעתעים בי, לפעמים עולים לי על העצבים, החיים שלעתים נמאס לי מהם לחלוטין ולעתים אני מוקסמת מהם עד כדי כך שאני רוצה לחיותם לנצח." באמצעות הגדרה במלים של מצבים, מהלכים ורגשות, היא מנסה להבין על מה ולמה קורים לה, ולאנשים בכלל, אותם דברים מסוימים שקורים להם, ולהבין מה מניע אותה (ואחרים) בחיים הללו. הספר הוא מעין ממואר – במילותיה של המחברת בסוף הדבר של הספר: "כתבתי על זיכרונות ילדותי ובגרותי הצעירה, על רגשותיי שהובילו אותי לאן שהובילו, על אמיתות ושקרים שגילו לי גיבורות ספריי, על הזהות שלי כאשת קריירה – סוג של "פרח בר", ולבסוף, על התיקון שבא להחזיר את החסד ביני לבין בן זוגי, חברי הטוב ביותר, חן, אותו עשינו במאמץ ובאהבה בפרובנס ולאחריה." "רציתי יותר" כתוב ברהיטות ושזור ברגעים מזוקקים ומזככים. רבקה נרדי משתפת סיפורים מחייה ונתחים מנשמתה בגילוי לב, בכנות וביושרה המעוררים הזדהות עמוקה. הספר נע כל העת מסיפורה האישי, זיכרונותיה ותובנותיה של המחברת – אל בני האדם ככלל, הרוצים למצוא תיקון ואינם אומרים ייאוש, שמחפשים את דרכם אל עצמם, אל ילדיהם, אל הוריהם ואל הבנת משמעות החיים בצל המוות הוודאי. נקודות המבט הטיפוליות והמגדריות שהן חלק בלתי נפרד ממהותה של הכותבת, משתלבות אף הן בממואר ומעניקות לו שכבות עומק נוספות. "הבנתי שהספר הזה הוא לא רק עלי, רבקה הפרטית. הוא יכול להיות על כל אישה שבמהלך הפיכתה מילדה לנערה ומנערה לאישה בוגרת התעצבה להיות מי שהיא, אישה הנאבקת על הביטוי שלה בעולם, אישה שמקורות ההשראה שלה הם לוחמי הצדק, נשים וגברים לדורותיהם. אבל נדמה לי שמעצם היותה, כלומר, מעצם היותי אישה, בת למעמד הפועלים, המאבק שלי הוא חברתי, פוליטי, פמיניסטי וכל כך אישי." |
סיגל אשל עורכת הספר ומשוררת.
בלחיצה על הזמנה תועברו לרכישה באתר חיצוני של מכון דיאלוג ובאחריותם
