שפת הסתרים של בית החולים/ ליאת שיש-מרקוביץ
"עַכְשָׁו גַּם אֲנִי בַּבַּיִת. אֶתְמוֹל הִשְׁתַּחְרַרְתִּי.
אַחֲרֵי כַּמָּה יְמֵי אִשְׁפּוּז בְּמָקוֹם שֶׁקֹּדֶם לֹא הִכַּרְתִּי.
הִגַּעְתִּי לְבֵית הַחוֹלִים בַּלַּיְלָה חוֹלֶה וּמְפֻחָד,
רָצִיתִי מִיָּד לַחְזֹר הַבַּיְתָה, לֹא הִכַּרְתִּי אַף אֶחָד.
בשפה קלילה ובחרוזים מלווה הספר את חוויית האשפוז מנקודת מבטו של ילד סקרן הפוגש בבית החולים רופאים, אחיות, בדיקות, תרופות וגם – מילים חדשות. הספר מתאר את המתרחש עד חזרתו של הילד לביתו – בריא וגיבור.
הילד הקורא הופך לשותף פעיל בסיפור שלו עצמו באמצעות משימות ופעילויות השזורות לאורך הספר ולקוחות מסביבת בית החולים – חותמות, מדבקות, מילים ועוד.
הספר מהווה כלי ייחודי שיסייע לכל ילד (והורה) להפוך את האשפוז לחוויה נגישה ומובנת.
ליאת שיש-מרקוביץ היא פסיכולוגית רפואית – תחום מומחיות בפסיכולוגיה שמסייע לאנשים למצוא את הכוחות והמשאבים להתמודדות עם מצבים רפואיים שונים. ליאת שותפה למפגש שבין האדם, המחלה והסיפור הייחודי הנוצר בדרך.
בהקדמה לספר פונה ליאת להורים : "אשפוז ילדכם בבית החולים יכול לעורר בכם ובילדכם תחושות של פחד, חשש ודאגה. ההגעה לסביבת בית החולים, גם אם לצורך ריפוי והחלמה, דורשת התנתקות מהשגרה וממסגרות החיים המוכּרות, וכרוכה בהתארגנות והתמודדות מול הסביבה הרפואית, מול הילד המאושפז, מול הילדים האחרים בבית וכדומה.
ילדכם צריך לשוחח על מה שעובר עליו, לעבד את מחשבותיו ופחדיו באמצעות שיחה, ציור או משחק, בהתאם לגילו. אַפשרו לו לבטא את רגשותיו ואת דאגותיו, אך אל תלחצו עליו אם אינו רוצה בכך. מִצאו את האיזון שבין תמיכה, סיוע והגשת עזרה לבין עידוד יכולותיו, מסוגלותו והשבת השליטה לידיו במקומות שבהם זה אפשרי. במידת הצורך, פנו בשאלות לצוות המחלקה".
המוצר אזל
