יריד פסיכולוגיה עברית

לשחק CBT משפחתי / שלי זאנטקרן

מחיר קטלוגי: 89.00 ₪
מחיר: 79.00 ₪

לפרטים נוספים ולרכישה ניתן ליצור קשר עם מכללון
טלפון: 03-6996938, 03-6990354

המוכר: מכללון
טלפון: 03-6996938, 03-6990354 (מכללון)
זמן אספקה: עד 14 ימי עסקים
לשחק CBT משפחתי / שלי זאנטקרן

לשחק CBT משפחתי

 

מטרת המשחק  לפתח שיח משפחתי על אירועים מחיי היומיום של המשפחה תוך הרחבה והגמשה של תחום המחשבה ותירגול של מיומנויות אסרטיביות.

הערכה כוללת:

55 קלפי אירועים. בגב כל קלף כתובים 6 השלבים של שיח אסרטיבי (הסבר מפורט בהמשך).

"סרגל השרשרת והמלכודות:  בצדו האחד מופיעה שרשרת התגובות ובצדו השני ישנה טבלת מלכודות.

טוש מחיק

קוביית משחק

ניתן להשתמש בכל הכלים או בחלקם בהתאם לצורך.

6 שלבי השיח האסרטיבי הם שישה שלבים לניהול נכון של שיח אסרטיבי, כאשר כל שלב עוסק בחלק  אחר של הבעת רגשות בדרך יעילה לניהול שיח הולם. השלבים הם:

  1. הגדרת הבעיה שאני חווה
  2. זיהוי הרגש שזה מעורר בי
  3. זיהוי המחשבות העולות בי במקביל לרגש
  4. הבנת הצרכים של האחר
  5. ניסוח בקשה מהאחר
  6. הזמנת האחר לדיון / משא ומתן / שיתוף פעולה

 

סרגל השרשרת (צד ראשון) מהווה את הבסיס לגישת ה-CBT  ומוצגת  עליו שרשרת התגובות  (אירוע שגורר מחשבה, , תגובה רגשית ותגובה ההתנהגותית).  מטרת הסרגל היא לתת לכל אחד מבני המשפחה את האפשרות לבחון את התהליך הפנימי שהוא עובר מרגע האירוע ועד לתגובות השונות שלו.

בשלב הבא אנו יכולים לראות כיצד תגובה שלנו הופכת להיות האירוע של האחר ולהבין איך האחר חושב, מרגיש ומגיב אל ההתנהגות שלנו. בשלב זה מתפתחת הבנה, אמפטתיה ויכולת התבוננות רחבה יותר על הסיטואציה. מכאן ניתן להתחיל לבחון איזו חוליה בשרשרת אנו יכולים להזיז כדי ש"העניינים לא יסתבכו".האם ניתן לעשות שינוי במחשבה, כלומר להשתמש במחשבה ממתנת?

האם אני יכול לבחור לשאת את הרגש? או למתן אותו?

האם אני יכול לשנות את ההתנהגות שלי ובכך לאפשר שרשרת יעילה יותר? איזה שינוי אני יכול לעשות בעצמי בפעם הבאה, ובאיזו חוליה (מחשבה, רגש או התנהגות)?

סרגל המלכודות (הצד השני) מתאר מספר מלכודות אופייניות במשפחות. השימוש בסרגל זה יאפשר לנו לגלות באיזו מלכודת או מלכודות תקשורתיות אנו נוטים  ליפול.

 

כיצד משחקים?

נשתמש בקלפי האירועים  במגוון אפשרויות

משחק חופשי: בוחרים/לוקחים קלף אירוע ומדברים על מצבים דומים שקורים במשפחה. מתי זה קורה? עם מי זה קורה? כיצד מגיבים כל אחד מבני המשפחה  באותה הסיטואציה?

שיח אסרטיבי: בוחרים/לוקחים קלף וזורקים קובייה. מתייחסים לאחד מחלקי השיח לפי המספר המופיע על הקובייה.

אירוע לדוגמה: חזרתי הביתה ואף אחד לא אמר לי שלום.

התייחסות לאירוע לפי שלבי השיח האסרטיבי:

  1. האירוע – הגעתי הביתה ואף אחד לא אמר לי שלום
  2. זה גורם לי להרגיש – עלבון
  3. המחשבה שלי היא – הם מזלזלים בי.
  4. הייתי רוצה- שכשאני חוזרת הביתה תניחו לשתי דקות את המסכים ותסתכלו עלי ותגידו שלום
  5. אני מבינה- שהיום קשה להתנתק מהמסכים ושזה עולמם בגיל ההתבגרות.
  6. הזמנה לפתרון משותף– הייתי שמחה לשמוע מה אתם חושבים על כך ואם יש לכם רעיון לפתרון.

זיהוי ותירגול המודל הקוגניטיבי- שרשרת התגובות

אחד מבני המשפחה מניח קלף אירוע על משבצת האירוע שבסרגל ובוחן כיצד היה חושב מרגיש ומתנהג. בן משפחה אחר רושם או משתף בעל פה כיצד הוא היה מגיב לאירוע זה , או לאירוע החדש (התגובה של הראשון לאירוע מהווה את האירוע החדש) . כעת כל בני המשפחה יכולים להבין איך מתפתח 'פינג פונג' של תגובות שבדרך כלל הולך ומסלים ולעיתים קרובות עשוי להסתיים בפיצוץ.

בהמשך, יוצרים את שרשרת התגובות, אחד בונה את הרצף שלו, השני מגיב להתנהגות של הראשון ומתייחס לכך כאל האירוע שלו …… השלישי יכול להגיב לאירוע של הראשון או של השני, תלוי בסיטואציה. המטרה- לראות איך מתפתח 'פינג פונג' של תגובות שיכול ללכת ולהסלים. לאחר מכן ניתן לשוחח על אפשרות של שינוי – איזו חוליה בשרשרת אוכל לשנות? האם אני יכול לחשוב על מחשבה ממתנת? האם אני יכול לשאת את הרגש שאני מרגיש מבלי להגיב מיד? האם אני יכול להתנהג אחרת?

מה שרואים מפה לא רואים משם: בוחרים קלפים העוסקים באותו נושא אך מנקודת מבט שונה. למשל אירוע של הורה- חזרתי הביתה והתיקים היו זרוקים בכניסה יכול להיות מקביל לאירוע של הילד- אמא שוב צעקה עלינו כשחזרה הביתה מהעבודה. שתי נקודות המבט יכולות להתחיל דיון על מחשבות, רגשות והתנהגות, הן של ההורה והן של הילד. ניתן לבחון מה היינו רוצים לשנות ברצף הזה ולאיזה מלכודת נפלנו.

מלכודות התקשורת המשפחתית:

לפי לט'ם, ישנן מספר מלכודות תקשורת אליהן נופלים מבוגרים בהתנהלותם מול ילדים (מצוטט אצל מידן ואריעם, 2003). מלכודות אלו הן:

מלכודת הביקורתיות – ביקורתיות אינה מקדמת התנהגות ותקשורת נעימה אלא דווקא יוצרת אווירה לא נעימה. מלכודת זו בדרך כלל מאופיינת בהכללות יתר. לדוגמה, "למה אתה תמיד/אף פעם…?"

מלכודת הווכחנות–  כאשר נכנסים לוויכוחים בלתי נגמרים עם הילד. לעיתים הדבר הופך למאבקי כוחות של "כן אמרת", "לא אמרתי", וכו'.

מלכודת הייאוש–  כאשר מעבירים לילד את ההרגשה שמיואשים ממנו, שלא יכולים להתמודד איתו. לדוגמה, "מה יהיה איתך בסוף?"

מלכודת הציניות–  ציניות יכולה לפגוע מאוד בילד וצריך להיזהר בכבודו. לדוגמה, "כן, אין ספק שעם הציונים האלה אתה תגיע רחוק".

מלכודת האיום – משפט אופייני ומוכר במלכודת זו הוא "חכה חכה, אני עוד אראה לך".

מלכודות נוספות, שאנחנו מתייחסות אליהן, הן:

המלכודת הטכנולוגית – טכנולוגיה יכולה לקדם תקשורת, למשל בוואטסאפ משפחתי, שדרכו גם מועברים מסרים מצחיקים ונעימים. מצד שני, אותה טכנולוגיה יכולה דווקא לעכב ואף למנוע תקשורת, למשל כשכל המשפחה נמצאת ביחד בארוחה או בבילוי משותף, וכל אחד עסוק במכשיר הנייד שלו.

המלכודת ה"חברית" – כאשר הורה מנסה להפוך לחבר של הילד במקום להיות ההורה שלו.'בחייך, למה ככה? לא יפה, אתה צריך להתחשב גם באמא'..

מלכודת  הקורבן – כשההורה מגיב בפגיעה אישית על התנהגות הילד. לדוגמה, "ככה אתה מתנהג, אחרי שישבתי כל הלילה להכין לך תחפושת לפורים?"

מאתרים מלכודות- כל אחד מהמשתתפים מתבקש לזהות את מלכודת התקשורת אליה הוא נוטה ליפול. ניתן לעשות זאת באמצעות הרמת קלף מתאים, בחינת התגובה ההתנהגותית וזיהוי מלכודת התקשורת

לאחר מכן, אפשר להציב סימני שאלה למלכודות. אולי להמציא 'לוכד מלכודות'? פטנט כנגד מלכודת מעצבנת? מה אני יכול להגיד לעצמי שיכול לעזור? הומור יכול להוות כלי מצוין לצחוק על מלכודות כאלה, שלרוב 'תופסות את עצמן' קצת ברצינות רבה מדי..  

מחיר קטלוגי: 89.00 ₪
מחיר: 79.00 ₪

לפרטים נוספים ולרכישה ניתן ליצור קשר עם מכללון
טלפון: 03-6996938, 03-6990354


עוד אצל מכללון

לשחק CBT / שלי זאנטקרן
לשחק CBT מתבגרים/ שלי זאנטקרן
לצייר כאב / עליזה פלורנטל
Powered by w3.css

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.