שנאה /סטניסלב סרוקובסקי תרגום מפולנית: ד"ר שמואל רוטברד
המחוזות המזרחיים של פולין ה-kresy היו ערש של אגדות מקומיות וארץ מוצאם של ענקי הספרות הפולניים, כמו מיצקייביץ', סלובצקי, הרברט ומילוש, אך היו גם מקום של סבל ופשעים נוראים. פשעים אלה, שבוצעו בין השנים 1945-1939 נגד פולנים ויהודים בידי קבוצות לאומנים אוקראינים, עוררו הד של מעשי נקם מבישים. "שנאה" הוא ספר על אודות הזמנים ההם, על אודות מצפון מסוכסך, על אודות הדרמה הכרוכה בכבוד האנושי ועל אודות הזיכרון. בתמונות אלו, השופעות אמת ובעלות עומק אנושי, נוטל על עצמו סרוקובסקי להציל עולם שרבים היו אולי רוצים להשמיט מזיכרונם. בעוצמה יוצאת דופן וברגישות רוכן הסופר מעל כל אחד מהקורבנות, משתתף בסבלו של כל אחד מהם ומזהיר מפני שנאת אדם גורפת. מחבר הספר, סטניסלב סרוקובסקי, סופר, מחזאי, משורר ומתרגם פולני, היה עד למאורעות המתוארים על ידו וחווה אותם אישית בהיותו ילד. באותן השנים הנוראות, נרצחו מאות אלפי פולנים, אך גם מיליון ומחצית המיליון יהודים במזרחה של פולין, בפודוליה, באוקראינה ובילורוס. רבע מכלל הקורבנות היהודיים שנרצחו במלחמת העולם השנייה טמונים שם. סרוקובסקי, שבילדותו היו לו חברים יהודים בני גילו, שוזר בין סיפוריו גם את חבריו היהודים ומה שהפורעים האוקראיניים והגרמניים עוללו להם. השפה שבה סרוקובסקי מתאר את המאורעות ואת ההתרחשויות להם היה עד, הינה מוחשית, קשה ולעיתים אכזרית, אך משולבת בתיאורי טבע ונוף פסטורלי ועשיר של הארץ. הסיפורים משולבים בתיאור שינויי העונות והשפעתן על השדות ועל היערות, במסתורין שחבוי בין סבכי החורש, ביחסים שבין אדם לרעהו, בתיאורי נאהבים ואהבת בני האדם, בכאבם ובסבלם ומסופרים בשפה ציורית ופיוטית. סיפוריו משלבים ריאליזם חשוף עד כדי אכזריות ודמיון עשיר. השילוב הזה הוא שמקנה לסיפוריו את הסגנון והלבוש הסוריאליסטיים סיפוריו של סרוקובסקי חשיבותם רבה עבור הקורא הישראלי, דווקא אולי בגלל ההקשר הישיר ליהודים. סרוקובסקי השכיל להעניק לסיפוריו זווית ראייה ייחודית, של סופר פולני, המביא גם סיפורים אודות המעשים שבוצעו באותם ימים נוראים, בחבריו היהודים ובאנשי הקהילות היהודיות שפרחו במשך מאות שנים במחוזותיה המזרחיים של פולין. למרות התיאורים האכזריים והקשים, אין סרוקובסקי מאבד את אמונתו האופטימית באדם ובעתיד טוב יותר. סרוקובסקי חיבר רומנים רבים, וביניהם: "רוחות ילדות", "פליטים", "פחד", "מלאך הכחדה", כרכי שירה רבים, ביניהם: "אזור הדממה", "מעשים", "אהבה ומוות".
