נושא: | סיום תואר בפסיכולוגיה,,, צומת לא פשוטה בחיים, מתחילה להשבר | תוכן: | אז זה הסיפור שלי.. ואני ממש לא יודעת מה לעשות!
אמרתי שאני לא אוותר על להיות פסיכולוגית,,,, אבל הדרך לפסיכולוגיה תואר שני מתחילה לשבור אותי נפשית.
אין לי בעיה ללמוד ולשפר ציונים הבעיה היא הזמן שאני צריכה להמתין עד הקבלה לתואר שני וגם טכנית לעבודה סוציאלית אני לא יכולה להרשם כי עדיין אין לי זכאות לתואר,.
אני נמצאת בצומת לא פשוטה בחיים, עם הרבה פחד וחרדה לקראת סיום התואר של מה עושים הלאה ואיך משתכרים ומבטיחים רמת חיים סבירה תוך כדי עצמאות ועזיבת בית ההורים.
כמובן שבינתיים אני נאלצת לעבוד כמזכירה שזו עבודה נחותה והמשכורת גרועה ביותר. כי עכשיו יהיה לי תואר ולא מקצוע, ואני מניחה שלא אוכל לעזוב את התפקיד בשנים הקרובות וזה מה שמחריד אותי וצובע את כל החיים בחוויה הזו.
אני לא רוצה לקבל החלטה פזיזה מתוך רגש, מה שאני יכולה לומר זה שממה שאני שומעת מאנשים וגם מאימי העבודה הסוציאלית הוא מקצוע נחות כביכול אבל אני מתחילה להשתכנע שזה לא כך.
אני מודה שאני מאוד מבולבלת..
גם נסיונות העבר הכואבים עדיין משאירות את חותמם, כגון, עזיבת ההתנדבות מסיבות טכניות, אי ההצלחה במתאם וציון ממוצע של תואר שאינו מספיק לקבלה לתואר שני. וגם עכשיו נודע לי שאיני יכולה להרשם לתואר שני בעבודה סוציאלית.
מה עושים? מה אתם הייתם עושים במצב זה?
תודה,
עינב |
|