שלום קרן,

אני שמחה על פתיחת הפורום ללומדים טיפול בהבעה ויצירה.

סיימתי השנה לימודי שנה א' (מתוך שלוש שנים), במסלול לפוטותרפיה בביה"ס לצילום במוסררה ירושלים. חוויית הלימודים היתה עמוקה ומטלטלת. עסקנו בהתבוננות עצמית באמצעות צילום (תמונות אלבום משפחה, צילומים ואייקונים בעיתונים וז'ורנלים, וצילום עצמי). דנו בהתפתחותה של הפסיכולוגיה במבט על- מפרויד עד ימינו, ובעיקר- בנינו שני תיקי עבודות בצילום, פרי עבודתנו. האחד: הסביבה הקרובה שלי (המעגל המשפחתי) והשני- דיוקן עצמי.

יש בינינו כאלה שלמדו צילום בבתי ספר לצילום, ואחרים- אמנים בזכות עצמם. ישנם בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה. השילוב בין קבוצות הדעת האלה - מרתק.

אני עצמי באתי מכיוון אחר לגמרי (דוקטורט במוסיקולוגיה), ובהיותי "זקנת" הלומדות בקבוצה(57)- ברור שגם עם נסיון חיים נוסף. הצילום עבורי הוא חווית תגלית: מהיסמכות על האוזן (כמוסיקאית)- להתבוננות וראייה. נעשיתי "אוריינית ויזואלית" ועל כך אני מודה.

אשמח לשמוע אנשים בעלי נסיון בתחום.

האם אפשר לצרף צילום?

טלי