אחרי ימים של חרישה אינטנסיבית, סיוטים בהם אני מוזמנת למסיבת תה עם פירסון, ספירמן והכובען המטורף,

לילות בהם התעוררתי שטופת זיעה קרה בעודי ממלמלת דברים הזויים כמו: אם אשים רק MU אחד אקבל קנס, לאאאאאאאאאא!!!!!!!!!

ואחרי שהתחלתי לראות את ההיסטוריה של חיי בתור איום על התוקף הפנימי שלי

חשבתי קצת על הכישורים הנדרשים להצלחה במתא"ם (בעיקר בחלק של האנגלית), להלן מסקנותיי (לפי סדר חשיבותם):

א. אנגלית - מי ששולט ברזי השפה האנגלית מרוויח זמן יקר ביותר (!), בנוסף הוא גם מבין את הטקסט באופן מעמיק יותר. מעבר לכל זאת, היכולת שלו לנתח את המידע בטקסט גבוהה יותר מפני שהוא לא צריך להמיר את הכל לעברית ואז לערוך את הניתוח (או לפחות הוא עושה זאת באופן יעיל יותר).

ב. מיומנות במענה על שאלות אמריקאיות עם מסיחים הזויים - אין צורך להכביר מילים.

ג. יכולת ניתוח של מאמר בפסיכולוגיה - זה מה שהמתא"ם מתיימר לבדוק.

ד. יכולת התמודדות עם לחץ זמן ועבודה תחת מתח - גם בסעיף זה אין צורך להכביר מילים.

ה. ידע כללי בפסיכולוגיה - בכל זאת יש כמה שאלות ידע כללי.

מה שלדעתי מוזר הוא שחלק גדול מההצלחה במתא"ם לא עומדת בקשר סיבתי עם ההצלחה האפשרית כחוקר, והיא ספציפית למתא"ם כמו המיומנות במענה על שאלות אמריקאיות, והיכולת לעבוד תחת לחץ גבוה בפרק זמן נתון. השליטה בשפה האנגלית מקבלת משקל יתר, היות וזה משהו שבהחלט ניתן לרכוש עם הזמן.

 מה גם שיכולת הניתוח של המאמר היא יכולת פסיבית, והיכולת לכתוב מאמר (שנדרשת בתזה) באופן עצמאי, לא נבדקת כלל.

אשמח לשמוע את דעתכם...