ענבל שני
ענבל שני

ענבל שני
פסיכולוגית קלינית מומחית

ענבל שני

 

ענבל  שני

פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון

טיפול, ייעוץ ואבחון פסיכולוגי

לילדים, מתבגרים ומבוגרים

 

מיקום הקליניקה      במרכז   גבעתיים

ליצירת קשר:  054-4968066

Inbal.Shai@gmail.com

תעודת הזהות המקצועית שלי

אני רואה בטיפול פסיכולוגי מרחב בו מחליטים המטופל והמטפל לחבור יחד לטיול שרגלו האחת מתהלכת ביבשת המציאות ואילו האחרת טובלת במימי עולם הפנטזיה. במרחב המיוחד הזה, ניתן להגיע לרגשות, מחשבות והבנות חדשות ולגלות מחדש ישנות, בדרך שלרב קשה להגיע אליה ללא אדם נוסף, מורה-דרך שמוכשר ומנוסה במגע עדין עם נפשו של האחר.

בנוסף, אני רואה בטיפול הזדמנות לתיקון, בין אם בתוך החוויה בחדר הטיפולים, ובין אם במציאות של המטופל.    

           בתיקון כוונתי ליכולת לגעת במקומות נפשיים משמעותיים ובהדרגה להבין יחד איך ניתן להפוך את הכאב פחות כואב. 

נסיוני לימדני כי דרך מגע אנושי מיטיב עם כאב כמו גם עם יכולות והצלחות, באמצעות היכרות בטוחה עם דמות טיפולית מיטיבה, מופנמים דמויות ודפוסי קשר שיאפשרו הרחבה של יכולות נפשיות.

כל מפגש טיפולי הוא ייחודי וחדש, ויעדיו מתחילים להיבנות במפגשים הראשונים.

טיפול משמעותי אינו בהכרח ארוך טווח. אני אוכל, כבר בתחילתו, במהלך תהליך התרשמות של מספר פגישות ראשונות להעריך אילו מטרות ניתן להשיג ונוכל יחד להגדיר את קווי המתאר של תוכנית הטיפול שלנו.

        

           ולסיום, חשוב לי להדגיש: אמונתי היא שבכל אדם מצוי גרעין בריא שמחפש אחר עזרה, שינוי ותיקון.

           מתוך כך, גם תפישתי הטיפולית מתמקדת בכוחות, באותו גרעין בריא, ועמם מנסה להתמודד כנגד הקשיים.

נסיון מקצועי

השכלה :

תואר ראשון:  BA במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

תואר שני: MA בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

לומדת לתואר שלישי (Phd) בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר-אילן.

 

מקומות ותחומי הכשרה:

 

טיפול בילדים

תהליך הטיפול כולל בתחילתו:  הערכה ראשונית של מהות ומוקד הבעייה בתוך המערך המשפחתי, על-ידי מפגש או שניים עם המטפלים העיקריים בילד, לרב אלו הם ההורים.

 

הטיפול הפרטני הנהוג בילדים:

טיפול דינאמי פרטני לילד. טיפול זה קרוי"טיפול במשחק" - PLAY THERPY. זהו משחק שהנאה היא רק אחת ממטרותיו. מטרותיו המרכזיות הנוספות הן להכיר את עולמו הנפשי, את הדמויות המאכלסות את נפשו של ילדכם ולמעשה, להכיר את התכנים והמבנים שלו, דרך השפה אותה הוא מיטיב לדבר. במילים אחרות, המשחק הנו האמצעי, לא פחות מאשר שהוא המטרה.

ילד שמדבר על מה שהוא מרגיש וחושב ("כמו מבוגר"), מאפשר לכאורה נגישות גבוהה  לנפשו, אך פעמים רבות, זהו דיבור לא אותנטי, שמדלג על מה שהוא באמת מרגיש או חושב, ובגיל צעיר, ללא עזרה חיצונית לפתח את "שריר ההתבוננות הפנימית" לעבר מאוויו, פחדיו, המאבקים הפנימיים שבתוכו - השריר הזה לא יפתח. עשוי להתפתח פסאודו-שריר כזה, כהגנה מפני מגע עם מקומות אלה. 

 

סיבות אפשריות לפנייה לטיפול בילדים:

לסייע לילד ולהוריו, להתמודד עם מצבי שינוי במבנה המשפחתי או במצב המשפחתי (גירושין, אבדן, מעבר דירה), הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה שמשפיעות בתורן על דימוי עצמי, תפקוד לימודי, חברתי ומשפחתי, הפרעות התנהגות וקשיי קבלת מרות, הפרעות התפתחותיות, הפרעות במצב הרוח, שיפור מיומנויות רגשיות ובין-אישיות.

 

הטיפול בילדים יכלול ברב המקרים: הדרכת הורים והתערבויות משפחתיות (ומערכתיות, מפגש או שיחה עם גורם טיפולי או חינוכי אחר) על-פי הצורך.

זאת משום הבנת החשיבות הרבה של סביבתו של הילד עבורו, ובמיוחד זו של ההורים בעולמו של הילד. הקשר של המטפלעם ההורים חשוב הן לשם הנחייה ותמיכה להורים, והן עבור הילד, פעמים רבות, כדי לקבל אתמסר שגם משפחתו שותפה אקטיבית לאחריות לשינוי ואף מתאמצת כדי שיושג. זה יכול להפחית את התחושה האפשרית של הילד כי הוא "הבעייתי" או מוקד הבעייה במשפחה.

 

טיפול במתבגרים

תהליך הטיפול כולל בתחילתו: הערכה ראשונית של מהות ומוקד הבעייה בהתאם לשלב ההתפתחותי.

 

ליבת הטיפול כוללת : טיפולפרטני למתבגר/ת על-ידי שיחות, שמתצעות באופן שמתחשב בצרכיהם הייחודיים של מתבגרים. למשל, יש נטיי שיתעורר צורך עצום בפרטיות ובנבדלות מההורים, לצד תלות גדולה בהורים (לעתים היא מוכחשת על-ידי המתבגר ולעתים קיימת מודעות מתונה/חריפה קיומה).

קונפליקט זה בין תלות לבין עצמאות כיח מאוד בשלב התפתחותיה והתמודדות תקינה עמו תאפשר צמיחה משם לשלב הבא, כלומר דרך מציאת פשרה בין הצרכים השונים. לעתים משולבת הדרכת הורים, לעתים המתבגר/ת מעוניין/ת וזקוק/ה  במרחב פרטי משלו/ה אותו יש לכבד, תוך סיוג של מצבי קיצון מסכנים או כאשר ישנה התרשמות שהמוקד של הקושי הוא בקשר עם ההורים או עם אחד ההורים ואז ההמלצה תהיה טיפול דיאדי (מפגשי הורה+ילד).

 

טיפול במבוגרים

תהליך הטיפול כולל בתחילתו: הערכה ראשונית של מהות ומוקד הבעיה בהתאם לנסיבות חיים, הסטוריה אישית ומשפחתית והצורך עמו מגיע הפונה.

ליבת הטיפול תכלול:

  1. טיפול פרטני בגישה דינמית אינטגרטיבית, המכוונת להבנת עולמו הפנימי של האדם לצד שיפור התמודדותו עם אתגרי החיים בהם נתקל.
  2. התערבת במצבי משבר, התמודדות עם אבל ואבדן, חרדות והמנעויות, הפרעות אכילה, התמכרויות, קשים בין-אישיים ומקצועיים וכן שיקום פסיכיאטרי.

 לעתים הטיפול יכלול גם:

  1. ליווי וסיוע לטופל בקשר עם גורמים מערכתיים על-פי הצורך (מוסדות בריאות, ביטוח לאומי וכד')
  2. אבחון והערכה פסיכודיאגנוסטיים כתיבת דוחות על-פי הצורך.

מהו טיפול פסיכולוגי?

טיפול פסיכולוגי, המוכר גם כ'פסיכותרפיה', הוא סוג מסויים ומיוחד של סיוע נפשי, המתרחש במקום ובזמן נתונים, שנקבעים מראש ב'חוזה הטיפולי' (ה-setting) בין המטפלת והמטופל.

מסגרת הטיפול כוללת את הזמן הקבוע, המקום וכללי המפגש, שעוזרים לייצר מעין רשת בטחון עבור המשתתפים בטיפול. מסגרת הטיפול עשוייה להשתנות בין מטופל למטופל לפי צרכיו, יכולותיו וכן על-פי שיטת העבודה של המטפלת.

הטיפול הפסיכולוגי נועד לאפשר למטופל לקבל בראש ובראשונה - מקום בטוח. מקום בו יוכל לבטא את צרכיו, משאלותיו, רגשותיו ומחשבותיו באופן חופשי, זאת על-מנת לבסס תשתית לשינוי ותיקון, פנימיים ו/או חיצוניים בחייו.

אחד מכללי הטיפול הפסיכולוגי הוא 'חובת הסודיות הרפואית' אשר מבטיחה למטופל כי שום דבר ממה שנאמר ונעשה בחד לא מועבר על-ידי המטפלת החוצה. כלל זה לא חל על המטופל, אלא רק על המטפל. לכלל זה יש יוצאים מן הכלל, או במצב בו המטופל מעוניין שחומר יועבר החוצה מן הטיפול או כאשר ישנה חובת דיווח על המטפל, אשר נועדה לשמור ולהגן על המטופל וזאת כאשר קיים, למשל, סיכון קיומי של המטופל, אדם אחר או המטפלת ואז מטרת המטפל הנה למנוע נזק או סכנה של המטופל לעצמו ולאחרים.

מטרות טיפול עשויות להיות מגוונות,ורצויכי ה תעלינה כבר במפגשים הראשונים, גם אם לא באופן מוגמר ומגובש.

טיב הקשר בין המטפלת והטופל, מטרות טיפול והאופן בו בוחרם המטופל והמטפלת להגיע אליהן משתנות לפי האינטראקציה הייחודית שנוצרת בין שני האנשים.                                                                

מתי פונים לטיפול פסיכולוגי?

אדם נזקק לטיפול פסיכולוגי כאשר הוא חש מצוקה רגשית כלשהי, משהו מפריע לו באופן חריג או מתמשך, אשר מקשה על התפקוד היומיומי, בין אם ביחסיו הבין-אישיים, בזוגית, ביחסים עם ההורים, או בלימודים, בעבודה. לרב, פונים לטיפול כאשר מופיעים סמפטומים שמציקים ומעוניינים למתן אותם או להעלים אותם, כמו מחשבות מטרידות, תנודות במצב הרוח, מאבקים בין-אישיים או לבטים פנימיים. קיימים גם מצבים בהם אדם חש מצוקה או מועקה אך לא מבין עדיין את טיבה או את מה שמעורר אותה. במצב כזה, אותו אדם יועל להעזר בטיפול פסיכולוגי לצורך פיתוח הבנה טובה יותר של חוויותיו ובהמשך יוכל ביתר יעילות לתקן ולשנות את החזרתיות של הבעיה.

 

ברב המקרים, ילדים מתבגרים אינם מודעים לצורך שלה בסיוע מקצועי, וכן, הוריהם או צוות בית הספ, או רופא משפחה או אחד מחבריה עשוי להית מודאג לגביהם ולפנות אותם לטיפול פסיכולוגי. למקות שראשית המוטיבציה לטיפול אינה נובעת מהם, ילדים ומתבגרים מתעצבים ומתפתחים בתקופת זו בחייהם ופעמים רבות מגלים עניין בטיפול, בו ניתנת להם הזדמנות לקשר וזמן רק עבורם, עם דמות בוגרת, שאינה הוריהם, ושבה יוכלו לבטוח ולהעזר.

עזרה טיפולית מכוונת ותומכת לצד הדרכת הסביבה של הלד או המתבגר יכולה להוביל לשינויים מאוד משמעותיים, שיוערכו על-ידי הילד מאוחר יותר בחיו.

פעמים רבות פגשתי מטופלים אשר חזרו לטיפול בבגרותם, בעקבות חוויות טיפוליות חשובות ומשמעותיות, שהיו לה בילדותם או בנערותם ושלדבריהם עזרו להם מאוד ולולא הם, יתכן שהיו מרגישים בדידות בהתמודותם ופחות היו נוטים להאמין באחרים כמסוגלים לעזור להם בעת צרה.

זאת אומרת, טיפול מיטיב בילדות או בנערות, עשוי להותיר מלבד העזרה הנקודתית, זכרון משמעותי של חווית היעזרות בעת מצוקה, שתוכל לקדם את היעזרותם באחרים גם בבגרות. בנוסף, חוויה טובה כזו משאירה תחושה שההורים הבינו את הצורך ודאגו לטפל בקשיינו ולא הזניחו בעיות, שהם ראו גם כשהדברים סמויים מן העין.

לעתים, הדרכת הורים בלבד (ללא טיפול ישיר בילד* עשוייה לקדם תהליכים הפתחותיים, על-ידי שינויים תפישתיים בעמדות הרגשיות וההתנהגותיות של ההורה/ים, כלפי עצמם וכלפי ילדם או ילדיהם..

אילו סוגי טיפול פסיכולוגי קיימ

אילו סוגי טיפול פסיכולוגי קיימים?

סוג הטיפול הפסיכולוגי הנפוץ ביותר או הגישה הטיפולית הנפוצה היא גישת הטיפול הדינאמי. האסכולה הדינאמית נוצרה והתפתחה על בסיס תאוריות פסיכואנליטיות, כאשר שיטת או טכניקת הטיפול התפתחה מאז ראשית הווצרות הפסיכותרפיה הפרוידיאנית בתחילת המאה ה-20. כיום, שיטת הטיפול תואמת את רוח התקופה, והיא יותר ויותר פוסט-מודרנית. משמעות הדבר היא שהמטפל יותר פעיל בתוך האינטראקציה מכפי שהיה בעבר, וקיימת מידה רבה יותר של הדדיות בין המטפל למטופל. קיימים כיום חילוקי דיעות בין תיאורטיקנים וקלינאים (מטפלים) לגבי מידת ההדדיות בין מטפל-מטופל ולגבי מידת הסימטריה ביניהם הרצוייה בטיפול פסיכולוגי.

סוג טיפול נוסף, הנשען על תיאוריות הלמידה (התנייה קלאסית, התנייה אופרנטית) הוא הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.  החלק הקוגניטיבי בטיפול כולל את העבודה המשותפת על דפוסי החשיבה הלא יעילים של המטופל, בעוד החלק ההתנהגותי מתמקד בניסיון משותף של המטפל והמטופל לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו. טיפול זה מתבצע על-ידי מטפלים שעברו הכשרה ספציפית כזו. טיפול בגישה זו ממוקד בחרדות, פחדים ספציפיים ובדכאון.

לעתים בוחרים לשלב בטיפול זה טכניקות טיפול שונות, כמו למשל ביופידבק ודמיון מודרך. 

מיהם בעלי המקצוע המורשים?

מיהם בעלי המקצוע המורשים לטפל טיפול פסיכולוגי? 

המטפלים המורשים על-ידי משרד הבריאות כיום לעסוק במתן טיפול פסיכולוגי הם פסיכולוגים קליניים מומחים ועובדים-סוציאליים קליניים שסיימו בית-ספר לפסיכותרפיה. שניהם יכולים לטפל גם בשלב ההתמחות או ההכשרה אך תחת קבלת הדרכה בלבד.

טיפול נפשי מסוג שונה ניתן גם על-ידי המטפלים בהבעה ובאומנויות (טיפול באומנות, טיפול בדרמה, טיפול בתנועה, טיפול במוזיקה) שחלקם מוכרים על-ידי משרד הבריאות.

כיום ניתן למצוא ריבוי עצום של הכשרות של מטפלים המציגים עצמם כמציעים טיפול נפשי. רובם עברו הכשרה כלשהי, אך לא כזו המאושרת על-ידי משרד הבריאות וכן לרב אינה נמצאת תחת פיקוח מקצועי.

ההשערה הרווחת המסבירה זאת היא היווצרות כמיהה ציבורית  לטיפול "אינסטנט", המייצר אשלייה של שינוי, אך למעשה לא מאפשר שינוי עמוק ומתמשך בדפוסי החשיבה, הרגש וההתנהגות של האדם המבקש שיפור באיכות חייו.

הדרכת הורים

 הדרכת  הורים:

* טיפול בילד ובמתבגר (לרב עד שלהי גיל ההתבגרות) הנו אפקטיבי בליווי הדרכה להורים.

* טיפול במתבגר ילווה בהדרכת הורים כתלות בצורך ובמיקום ההתפתחותי של המתבגר.

* הדרכת ההורים ניתנת לשם הרחבת ההבנה של ההורים את חווייתו של הילד/המתבגר את עצמו

בזירות השונות של חייו - במיקומו במשפחה, בחברה ובתחום הלימודי. מטרה נוספת היא לסייע

להורים לבסס יחסי הורה-ילד, שיאפשרו את הגדילה וההתפתחות הנפשית של ילדם.

* הדרכת ההורים לעתים אינטנסיבית ולעתים בעלת אופי יותר מעקבי, ובכל אופן תדירותה תותאם

לילד/המתבגר הספציפי וההורים הספציפיים.

* כלל שמתקיים בכל טיפול פסיכולוגי - חיסיון רפואי (סודיות רפואית) - חל גם מול ההורים.

כלומר, כל מידע שנמסר על-ידי הילד/המתבגר בטיפול אינו מועבר להורים ונשאר בין המטפל לבין

הילד/המתבגר. כלל זה נמצא לנגד עיני המטפל במקביל לעקרון "טובת הילד".

יוצאים מהכלל הם מקרים בהם נשקפת סכנה ברורה לילד או לאדם אחר וכאשר הוצאת

מידע מהטיפול תסייע בכך.

ליצירת קשר

ענבל שני, פסיכולוגית קלינית

 נייד: 0544-968066 

 אי-מייל: Inbal.Shani@gmail.com

כתובת הקליניקה: רח' שינקין 47, גבעתיים.

מאמרים

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.