היי :)

שמי דניאל סודק, בת 28, נשואה שנה וחצי, ללא ילדים וגרה באזור השרון. אני סטודנטית שנה ב' לפסיכותרפיה גופנית ובעברי למדתי גם נטורופתיה, קלפים טיפוליים ומסלול של תואר ראשון בפסיכולוגיה. אני מזה כשנה וחצי (אולי קצת יותר) כותבת בלוג בקהילת כמוני ומנהלת קבוצת וואטצ אפ של אנשים אשר מתמודדים עם בעיות נפשיות למיניהם, מבדידות, חרדות, דיכאון, הפרעות אכילה, OCD ועד הפרעות נפשיות לכל סוגיהם. אני בעצמי עברתי בעברי הרבה מאוד חוויות, בעיות וטראומות למיניהם ולכן מבחינתי זה שליחות. אני כבר המון זמן כל כך רוצה לתת במה וחשיפה לכל אותם אנשים אשר מתמודדים, לתת להם מקום בחברה, לצמצם את הסטיגמה החברתית כלפי המתמודדים עם מצוקה נפשית בארץ, לתת להם את הידע והזכויות המגיעות להם, לאפשר להם לספר את סיפורם, לעשות שינוי גדול מאוד בכל הקשור במערכת החינוך - בכל הקשור להתעללויות למיניהם, ביריונות, שיימינג, פגיעות והתעללויות מיניות עד אונס מה שעלול להוביל למחשבות אובדניות עד כדי המעשה עצמו. יש לי כל כך הרבה רעינות ומחשבות לגבי שינוי בתחום של בריאות הנפש - כמו למשל, להביא את זה לתודעה של כולם, להסביר על ידי הרצאות מה זה בעצם בעיה נפשית ושזה יכול לקרות לכול אחד ואחת מאיתנו, לא לפחד מאנשים כאלה, להסביר זאת גם בבתי ספר על ההשפעות של בריונות או כל סוג של התעללות, להביא למודעות את נושא השיוויון והקבלה גם עם האחר הוא שונה והכי חשוב- פיקוח! כי לפי דעתי (גם מניסיוני האישי ושל משפחתי ושל מאות סיפורים שנחשפתי אליהם במשך השנים) אין מספיק פיקוח, תשומת לב, כלים ועוד כדי לתפוס את הדברים בזמן לפני שילד/ה שלא רואים אותם ושלא מקשיבים להם שיהיה להם את המקום הזה לפנות לעזרה או שיהיה שם מישהו שידע לזהות מצוקה של ילדים, מתבגרים ובוגרים במצוקתם השקטה. לראות את אותם אנשים כיתר בני האדם ולא שונים או משונים, מתן הדרכה ועזרה למשפחות אשר מתמודדים עם בן/בת משפחה עם בעיה נפשית, והכי חשוב לא לשכוח אותם! ולדעתי שילוב של טיפולים נפשיים (קונבנציונאליים וגם הוליסטים) במסגרת מרפאות מקצועיות, והנגשת השירות לכלל האוכלוסיה, יכולים להקטין ולצמצם את התיוג של המתמודדים עם מצוקה נפשית בחברה כ" חולי נפש", לחזק כמה שניתן את המודעות לנושא והכי חשוב להקל על הסובלים מקשיים נפשיים בכל מעגלי ותחומי החיים.