הוראות העברת רורשאך - עברית

הוראות העברה לרורשך – נוסח חדש

תרגום: ליאת נוימן ורמה עמישב

 

 

בתחילת המבחן אמור: "עכשיו נעשה את מבחן הכתמים. אני אתן לך את הכרטיסים אחד אחרי השני ותפקידך להתבונן בכל כרטיס ולענות על השאלה 'כמו מה זה נראה?' האם זה ברור?". אם תשובת הנבחן היא "לא" נסה לברר מה לא ברור וטפל בבעיה. אם התשובה היא "כן", אמור: "טוב, אפשר להתחיל, נסה לתת 2 תגובות או אולי 3 לכל כרטיס. כלומר, לכל כרטיס נסה לראות שניים או אולי שלושה דברים שונים."

בשלב הבא, תן את כרטיס I במנח ישר ואמור רק את 4 המלים הבאות: "כמו מה זה נראה?".

 

ההעברה כוללת 4 אלמנטים:

 

1. כחלק מההוראות הסטנדרטיות אמור לנבדק: "נסה לתת 2 תגובות, או אולי שלוש, לכל כרטיס. כלומר, בכל כרטיס נסה לראות שניים או שלושה דברים שונים".

 

2. במהלך ההעברה השתמש בעיקרון: "עודד לשתי תגובות, משוך הכרטיס אחרי 4 תגובות".

א.      עידוד (Prompt, Pr): כאשר הנבדק נותן רק תגובה אחת לכרטיס כלשהו, בקש עוד תגובה. למשל: "קח את הזמן, אין לאן מהר, הסתכל עוד אולי תראה משהו נוסף"; "תודה, אבל תן עוד זמן, התבונן יותר, נסה לראות גם משהו אחר"; או "אין לאן למהר, קח את הזמן ובדוק אם אתה ראוה עוד משהו"; "אנחנו מבקשים שתי תגובות, אנא נסה לתת עוד תגובה".

 

ב.       משיכה (Pull, Pu): לאחר 4 תגובות בקש מהנבדק להחזיר את הכרטיס. הושט ידך לנבדק ואמור משהו כמו: "בסדר, זה טוב, בוא נמשיך לכרטיס הבא"; "תודה, זה כל מה שאנו זקוקים לו כאן". 

 

ע"מ לשמור על רפורט חיובי עם הנבדק, אתה יכול להחליט לתחקר את התגובות הנוספות (מעבר ל- 4 ראשונות), אך אין לכלול אותן ב- summary data.

חשוב לציין, שיצירת ברית חיובית עם הנבחן היא חיונית, ולכן אין למשוך באופן פיזי את הכרטיס מידיו.

 

3. במהלך ההעברה יש לרשום התנהגויות הקשורות לעידוד ולמשיכה. למרות ההוראות הנ"ל יהיו נבדקים שייתנו בכל זאת מעט מדי או יותר מדי תגובות מכפי שרצינו. לכן, יש לתעד כמה פעמים עודדת את הנבדק לתגובות נוספות (Pr), או כמה פעמים משכת כרטיס אחרי 4 תגובות (Pu). כשמתעדים משיכה, עליך לציין בכל פעם שבה ביקשת שהאדם יפסיק את תגובותיו. יש לציין בפרוטוקול האם האדם התעקש לתת תגובה נוספת גם לאחר בקשתך לעצור. האינפורמציה לגבי מספר הפעמים שבהם נחצו גבולות ההנחיה תספק מידע קליני חשוב לגבי מאפיינים הקשורים לשיתוף פעולה ולפרודוקטיביות כשהם נמוכים (לדוגמא, התנגדות או משאבים מוגבלים) וכשהם גבוהים (לדוגמא, תגובות פלואידיות, רגשיות).

 

4. כדי להבטיח מספר תגובות מספיק לאינטרפרטציה, אם אינך מקבל 14 תגובות או יותר בשלב ראשון, שמור על התגובות הראשונות, אבל חזור על כל הכרטיסים, עם עידוד הנבדק לתת יותר תגובות. בניגוד להוראות הסטנדרטיות, השתמש בתגובות מהעברה הראשונה, אבל חזור על כל הכרטיסים ואסוף עוד תגובות הניתנות באופן ספונטאני.    ברגע שזה נעשה, השלם את התחקיר על פי סדר התגובות בתוך כל כרטיס, ולא לפי הסדר שבהן הן ניתנו. למרות שאין סבירות גבוהה לכך, אם הנבדק נותן פחות מ – 16 תגובות אמור:

א.      "זה היה בסדר, אבל אנחנו זקוקים לעוד כמה תגובות כדי שנוכל את למצות את המירב מהמבחן. לכן, בוא נעבור על הכרטיסים שוב. קח את הזמן כשאתה מתבונן בהם, אני בטוחה שתוכל לראות עוד דברים. תן לנבדק את הכרטיס הראשון ואמור: "מה זה עוד יכול להיות?", אמור זאת פעם אחת. במשך ההעברה השנייה, לא נותנים יותר משיכות או עידודים. מקבלים דחיות של כרטיס. למרות שגישה זו מסבכת את האופן שבו יש לבצע את האינטרפרטציה של רצף הניתוח, היא מפחיתה מהלחץ על הבוחן יחסית למצב שעליו לחזור על כל הפרוטוקול מההתחלה, וזה כמובן שומר על הברית עם הנבחן, ומפחית תסכול שעלול להשפיע על הביצועים בהעברה השנייה.

 

 

השתמש בשיפוט הקליני שלך כדי לאזן בין הצורך לבצע העברה מהימנה לבין הצורך לשמור על קשר טוב עם הנבדק. למשל: למרות שאנו אומרים שיש לתחקר תגובה אחת או מספר תגובות המתרחשות מעבר לתגובה הרביעית, במידה שהנבדק נותן תגובות מרובות באופן עקבי, הגיוני להסביר לו בתחילת התחקיר שתשאל רק על ארבעת התגובות הראשונות בכל כרטיס.

 

מחקר על שיטה חדשה זו הראה שהיא מפחיתה את הצורך בהעברה חוזרת, עקב פרוטוקולים קצרים ומגבירה את התוקף של מדדי רורשאך לגבי הפרעות בחשיבה ופסיכוזה.