לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
3
נובמבר

ממחקר לקליניקה ובחזרה - מטפלים וחוקרים מספרים על האופן בו תורם ידע מחק

3/11/2017 | פורסם על ידי ציון ניב

יום העיון בהשתתפות:
ד"ר דנה אציל, פרופ' יונתן הפרט, פרופ' הדס ויסמן, ד"ר שרון זיו-ביימן, ד"ר שלמה מנדלוביץ', פרופ' דני קורן, פרופ' אשכול רפאלי, פרופ' גולן שחר, פרופ' גבי שפלר, פרופ' אוריה תשבי

יום העיון יתקיים ביום שישי ה 3.11.17 בין השעות 08:30-14:00
אודיטוריום בניין פומנטו (בניין 1), המכללה האקדמית תל אביב יפו, חבר הלאומים 10
*ניתן לחנות על בסיס מקום פנוי בחניון המכללה, וישנן אפשרויות חניה נוספות בסביבת המכללה

עלות: 150 ₪, 90 ₪ לבוגרי האקדמית, מתמחים וסטודנטים

לרישום ותשלום יש לבחור בלינק המתאים:
אנשי מקצוע
מתמחים, סטודנטים ובוגרי המכללה האקדמית תל אביב יפו
על יום העיון:
הניסיון לייצר אינטגרציה בין תיאוריה, קליניקה ומחקר בפסיכותרפיה הינו אתגר מרכזי של עולם הפסיכותרפיה. המתח בין הידע הקליני – חווייתי המועבר דרך הצגות מקרה, מאמרים תיאורטיים וקליניים לבין הידע המחקרי המיוצר בשיטות איכותניות וכמותניות - הינו רב עצמה. מתח זה נובע מההבדלים, ולעיתים הניגודים, בין שני ערוצי יצירת ידע אלו בכל הנוגע להנחות היסוד, שיטות החקירה, אופני ההמשגה והסקת המסקנות. יצירת האינטגרציה והאינטראקציה בין שני ערוצים אלו חיונית להתפתחותה של הפסיכותרפיה כמקצוע.

ביום העיון ננסה לקדם את יצירת האינטגרציה בין הידע הקליני לבין הידע המחקרי. נפתח בהרצאת פתיחה קצרה שתסקור את ההיסטוריה של המתח בין סוגי ידע בפסיכותרפיה. ננסה לקדם את האינטגרציה באמצעות למידה מ- 7 מטפלים וחוקרים מובילים, שיציגו וידגימו כיצד ידע מחקרי בנושא מסוים תורם על עבודתם הקלינית. נסיים בדיון שינסה לסכם את הלמידה ולהתבונן על פוטנציאל החיבור בין ידע קליני לבין ידע מחקרי בפסיכותרפיה.

תכנית היום:

08:30 התכנסות
09:00 ברכות – פרופ' גילי גולדצויג - דיקאן ביה"ס למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית תל אביב יפו
ד"ר שרון זיו ביימן - מנהלת מכון מפרשים, ביה"ס למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית
09:15 הרצאת פתיחה - ד"ר אוריה תשבי - בין קליניקה למחקר: פיצול או שילוב ?
פרופ' גולן שחר - הכביש הדו-סטרי שמחבר בין פסיכופתולוגיה מורכבת ופסיכותרפיה אינטגרטיבית.
פרופ' הדס ויסמן - מחשבות על סיום טיפול: מהקליניקה למחקר ובחזרה
10:30 הפסקה
10:50 ד"ר שלמה מנדלוביץ' - ה-MATRIX: מקידוד שעות לעיצובה של פרשנות
פרופ' יונתן הפרט - איך משפיע המדע על הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בהפרעות חרדה?
פרופ' דני קורן - רקמה מקצועית אחת חיה - על מחקר כגוף ידע והלך רוח בעבודה קלינית בכלל וטיפול
בפסיכוזה בפרט
12:15 ארוחת צהרים
12:40 ד"ר דנה אציל - סנכרון וקו-רגולציה רגשית בין מטפל ומטופל – מתיאוריה, לפרקטיקה, למחקר ובחזרה
ד"ר שרון זיו-ביימן – הדרמה של תחילת הטיפול בראי מחקר וקליניקה
דיון מסכם: פרופ' גבי שפלר, פרופ' אשכול רפאלי – בהנחיית פרופ' אוריה תשבי
14:00 סיום

תיאור ההרצאות ואודות המרצים:


הרצאה 1:
בין קליניקה למחקר: פיצול או שילוב ? - בהרצאה זו אציג את האפיונים המפרידים בין ידע קליני לבין ידע מחקרי, היוצרים פיצול בין האקדמיה בשדה, ואציע להתבונן על שני תחומים אלה כמשלימים זה את זה ומאירים את התהליך הטיפולי בצורות שונות, שניתן לשלב ביניהם.

אודות המרצה:
פרופ' אוריה תשבי - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה בפסיכותרפיה. ניהלה 8 שנים את שירותי הייעוץ באוניברסיטה העברית. כיום - ראשת המגמה הקלינית באוניברסיטה העברית ומנהלת מרכז פרויד לחקר הפסיכואנליזה, וחברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית. חוקרת את תחום התהליך הטיפולי בפרט הקשר הטיפולי, ויחסי גומלין בין העברה והעברה נגדית.

הרצאה 2:
הכביש הדו-סטרי שמחבר בין פסיכופתולוגיה מורכבת ופסיכותרפיה אינטגרטיבית - בהרצאה אתאר את ההפריה ההדדית בעבודתי בין המחקר האמפירי שלי על מצבים מורכבים בפסיכופתולוגיה לבין ההגות התאורטית והעבודה הקלינית שלי בתחום הפסיכותרפיה האינטגרטיבית. המחקר האמפירי שלי, אשר תחילתו בהבנת מצבים דיכאוניים והמשכו בהבנת אובדנות, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה, ופסיכוסומטיקה, לימד אותי כי הפרעות נפשיות הן מורכבות, רב-שכבתיות, וכי השפעתן המזיקה היא דינאמית ומועצמת. תובנה זו האיצה את נהייתי אחרי שילוב של התערבויות מגישות טיפול שונות (הפסיכואנליטית, הקוגניטיבית-התנהגותית, המשפחתית-מערכתית) בעבודתי הקלינית עם מתבגרים ומבוגרים הסובלים מהפרעות קשות. כמו כן, עבודתי הקלינית הזו סייעה לי לחדד ולשדרג את המחקר האמפירי שלי, ולמצוא גורמים חדשים המעורבים בפסיכופתולוגיה מורכבת.

אודות המרצה:
פרופ' גולן שחר הוא מומחה בפסיכולוגיה קלינית ורפואית, פרופסור לפסיכולוגיה ומופקד הקתדרה ע"ש זלוטובסקי בנוירופסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופרופ' נלווה לפסיכיאטריה ולחקר הילד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטתYALE. הוא העורך היוצא של כתב העת JOURNAL OF PSYCHOTHERAPY INTEGRATION, המוצא לאור ע"י הסתדרות הפסיכולוגים האמריקנית.

הרצאה 3 :
מחשבות על סיום טיפול: מהקליניקה למחקר ובחזרה - מאפיין משותף לפסיכותרפיה מעבר לגישות ושיטות שונות, הוא שכל הטיפולים מגיעים לכלל סיום. שלב הפרידה והסיום מעורר הן במטופל והן במטפל, רגשות עזים, כגון: אובדן, חרדה, עצב, הוקרת תודה, שביעות רצון וגאווה. בסיום אופטימלי ישנה הסכמה הדדית בין המטפל והמטופל לגבי האם ומתי לסיים את הטיפול, אך למעשה במקרים רבים אין הסכמה הדדית והטיפול מסתיים ואף נקטע ביוזמת המטופל או המטפל. בהרצאה אשתף בדרך שעשיתי מהקליניקה למחקר ובחזרה: בין חוויות של סיום טיפול בקליניקה ובהדרכת סטודנטים לבין מחקרים שעשיתי בנושא: התקשרות ותגובות רגשיות של המטפל לסיום טיפול ביוזמת המטופל, נרטיבים של יחסי מטפל-מטופל וסיום הטיפול מהפרספקטיבה של שני השותפים, והריון המטפלת וסיום טיפול.

אודות המרצה:
פרופ' הדס ויסמן - פרופ' הדס ויסמן, החוג ליעוץ והתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה; ופסיכולוגית קלינית בפרקטיקה פרטית בקרית טבעון. בעבר נשיאה של החברה הבינלאומית למחקר בפסיכותרפיה Society for Psychotherapy Research (SPR). חברה בקבוצת המחקר הבינלאומי על הכשרת מטפלים. תחומי מחקר: תהליכי התקשרות והקשר הטיפולי; ההתפתחות המקצועית והאישית של פסיכותרפויטים; נרטיבים בינאישיים ותהליכים בינדוריים במשפחות של ניצולי שואה.
מחברת ספר על דור שני לשואה, עם ג'ק ברבר: Relational Themes Echoes of the Trauma:
and Emotions in Children of Holocaust Survivors. Cambridge University Press, 2008;
ערכה ביחד עם אוריה תשבי, ספר על חידושים במחקר על הקשר הטיפולי The Therapeutic Relationship: Innovative Investigations. Routledge Taylor & Francis, 2015;
וספר לקראת פרסום על התפתחות הקשר הטיפולי בשילוב מקרים קליניים, מחקר ופרקטיקה.
Developing the Therapeutic Relationship: Integrating Case Studies, Research, and Practice. American Psychological Association.

הרצאה 4:
ה-MATRIX: מקידוד שעות לעיצובה של פרשנות - ה-MATRIX הוא כלי מחקרי, המקודד מקטעים של שעות בפסיכותרפיה פסיכואנליטית בציר הנושא (על מי מדובר- המטופל? המטפל? או הדיאדה?) והממד (מהו איפיון המקטע- פוטנציאל החוויה? תוכנה? או היחס שבינה לבין חוויות אחרות?). ה-MATRIX נמצא להיות כלי מהימן ותקף, המסוגל להבחין בין גישות תיאורטיות שונות, ולנבא הצלחתו של טיפול. בהרצאה, אראה את המשמעויות הטיפוליות המיידיות של ה-MATRIX, ואדגים כיצד הכרת הכלי עשויה לעזור בעצובן של פעלות פרשניות בטיפול. בהרצאה יושם דגש על המשמעויות שיש ל-MATRIX בהדרכה בפסיכותרפיה.

אודות המרצה:
ד"ר שלמה מנדלוביץ הוא ס' מנהל המרכז לבריאות הנפש באר-יעקב/נס-ציונה/מב"ן, וחבר בסגל הוראה של התוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א. ספריו "על הסדר החברתי של העצמי-ים המרובים: לקראת פסיכואנליזה שלאחר הפוסטמודרניזם" (הוצאת רסלינג, ת"א, 2009) ו-"אני יחיד-רבים: מרחב, תוכן וסדר בעולם העצמי-ים המרובים" (הוצאת אוניברסיטת ת"א, 2015) עוסקים בממשק שבין תיאוריה וטכניקה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית.

הרצאה 5:
איך משפיע המדע על הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בהפרעות חרדה? - ההרצאה תתמקד באופן בו ידע ממחקר בסיסי על חרדה ודיכאון משפיע על העבודה הטיפולית. היא תתמקד באופן בו ידע ספציפי על חרדה ודיכאון יכול לתרום לטיפול באדם מסוים, לחשיבה הקלינית, ולקידום בריאות הציבור.

אודות המרצה:
פרופ' יונתן הפרט - ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. פסיכולוג קליני מדריך ומדריך בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לפי איט''ה. מחקרו של פרופ' הפרט מתמקד בהקלה על סבלם של אנשים וקידום יכולתם לממש את יעדי החיים שלהם. המיקוד העיקרי הוא בקביעת ההתערבויות הפסיכולוגיות האופטימליות לטיפול באנשים הסובלים מהפרעות חרדה. לשם כך, הוא מתמקד בבדיקת האספקטים הקוגניטיביים, ההתנהגותיים והאפקטיביים של הפרעות החרדה, כיצד ניתן להשפיע עליהם, ובתרומה של המטפל והמטופל לתוצאה. לאחרונה הוא התחיל לפתח ולחקור טיפול מקוון עם תלמידיו ועמיתיו משוודיה וגרמניה.

הרצאה 6:
רקמה מקצועית אחת חיה – על מחקר כגוף ידע והלך רוח באבחון וטיפול בפסיכוזה - מטרת ההרצאה היא להציע הבחנה בין שני מובנים קשורים אך שונים של מחקר—גוף ידע והלך רוח--ולהמחיש כיצד הם יכולים להפרות ולהעשיר עבודה קלינית על ידי שימוש בדוגמאות מהתחום של אבחון וטיפול בפסיכוזה. מטרה נוספת אך לא פחות חשובה של ההרצאה היא לתרום להפגת המתח בין מחקר לעבודה קלינית על ידי הצעה של תובנות מקדמות אמפטיה וקבלה של עמדות רגשיות שליליות אפשריות כלפי מחקר בעבודה קלינית, המתבססות על המאפיינים הייחודיים של הלך הרוח המחקרי.

אודות המרצה:
פרופ' דני קורן – מומחה בפסיכולוגיה קלינית. ראש התחום הקליני-מדעי וראש המעבדה ללימוד וקידום של בריאות נפש בצעירים ("גשר מעל מים סוערים") בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. עמית מחקר בכיר וראש המרפאה בהקמה לזיהוי והתערבות ראשוניים (זוה"ר) בקרב צעירים בחטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב"ם.

הרצאה 7 :
סנכרון וקו-רגולציה רגשית בין מטפל ומטופל – מתיאוריה, לפרקטיקה, למחקר ובחזרה- לפי תיאוריות התייחסותיות עכשוויות, הריקוד הרגשי המתרחש במהלך האינטראקציה בין מטפל למטופל, אשר כולל רצפים של סנכרון וקו-רגולציה של החוויה הרגשית, הינו חיוני על מנת לסייע למטופל לשאת רגשות שהינם אינטנסיביים או מכאיבים מידי לשאתם לבדו. תיאוריות אלה משפיעות מאוד על עבודתי כקלינאית וצובעות את שאלות המחקר שאני בוחנת כחוקרת פסיכותרפיה. בהרצאה אציג ממצאים מתוך מחקרים שבחנו כיצד תהליכי סנכרון וקו-רגולציה רגשית בין מטפל ומטופל מתפתחים פגישה אחר פגישה לאורך הטיפול וכיצד הם קשורים לקשר הטיפולי ולתוצאות הטיפול. ממצאי המחקר תמכו בחלקם בהשערות מבוססות התיאוריה, ובחלקם הציעו כיוונים חדשים ומפתיעים. אדון בהשלכות הקליניות של ממצאים אלה ובמגבלות המחקר. כמו כן, אדגים כיצד ממצאים אלה השפיעו על עבודתי הקלינית.

אודות המרצה:
ד"ר דנה אציל – סלונים, פסיכולוגית קלינית מדריכה. ראשת המגמה הקלינית של המבוגר, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. מחקריה, הנערכים במסגרת המעבדה לפסיכותרפיה באוניברסיטת בר-אילן, מתמקדים בבחינת המנגנונים המקדמים שינוי חיובי בטיפול. המחקר שנערך במסגרת המעבדה שואף להצטרף למאמץ ההולך וגובר בתחום הפסיכולוגיה הקלינית לקדם דיאלוג בין פרקטיקה ומחקר. לשם כך, מיושם במעבדה מודל של קליניקה מחקרית בתחום בריאות הנפש, בה נערך מעקב מחקרי שוטף אחר התקדמותם של הטיפולים תוך מתן משוב למטפלים לגבי ממצאי המחקר. מודל זה משלב טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות ניטור, תצפית ומשוב למטפלים פגישה אחר פגישה לאורך הטיפול. המחקר הנערך במעבדה שואף לענות על שאלות בעלות משמעות קלינית. בפרט, המעבדה עוסקת בחקר תהליכים רגשיים דיאדיים בטיפול ובכך בוחנת את התהליך הטיפולי מהזווית של המטופל, המטפל והאינטראקציה בין השניים וכיצד אלה קשורים לעליה ברווחה הנפשית של המטופל.

הרצאה 8:
הדרמה של תחילת הטיפול בראי מחקר וקליניקה - בספרות המקצועית מצטברים נתונים מחקריים על התרומה של יצירת ברית טיפולית ושינוי טיפולי כבר בפגישות הראשונות להצלחת הטיפול. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מודלים בתחום הטיפול הקצר מועד המצדדים ביצירת המשגה טיפולית וביסוס ברית טיפולית ב 3-5 פגישות ראשונות. בהרצאה אסקור את המצע התיאורטי ואת הממצאים המחקריים שתרמו לגיבוש הבנתי על חשיבות החתירה המהירה לביסוס ברית והנעת שינוי בטיפול, כולל ממצאים על תרומותיה של חשיפה עצמית של המטפל לשלב תחילת הטיפול.

אודות המרצה:
ד"ר שרון זיו ביימן - פסיכולוגית קלינית, חברת סגל בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו ומובילה את הקמת מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה, מנהלת "מכון שדות" לשירותים פסיכולוגיים ומנהלת שותפה ב"קבוצת שיח – מכון לפסיכותרפיה התייחסותית", לשעבר יו"ר הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית, מטפלת במבוגרים וזוגות. תפיסתה הטיפולית מדגישה אינטגרציה ברוח מודל הגורמים המשותפים. חוקרת את השפעותיה המגוונות של החשיפה העצמית של המטפל על מטופלים שונים בשלבי טיפול שונים ואת השפעת תמהיל המיומנויות של המטפל בשלבי הטיפול השונים על הצלחת הפגישה הטיפולית והטיפול בכללותו אצל מטופלים בעלי מאפיינים שונים.

אודות המתדיינים:

פרופ' אשכול רפאלי – פסיכולוג קליני ופרופסור במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז לחקר המח באוניברסיטת בר-אילן. רוב מחקריו עוסקים ברגשות וביחסים בין-אישיים, הן באוכלוסייה ה"טיפוסית" והן בקרב אלה שסובלים מהפרעות (ובעיקר הפרעות אישיות וחרדה). הוא ממקימי המכון הישראלי לסכמה תרפיה, ובשנים האחרונות החל לעסוק גם במחקר על פסיכותרפיה.

פרופ' (אמריטוס) גבי שפלר - פסיכולוג קליני בכיר ופסיכואנליטיקאי מנחה, מדריך בפסיכותרפיה ובפסיכו- דיאגנוסטיקה. הפסיכולוג הראשי של בית החולים הרצוג- עזרת נשים, בירושלים. ערך ועורך מחקרים בפסיכותרפיה דינמית קצרת מועד, וכן בפסיכותרפיה פסיכואנליטית אינטנסיבית במטופלים קשים.

לרישום ותשלום יש לבחור בלינק המתאים:
אנשי מקצוע
מתמחים, סטודנטים ובוגרי המכללה האקדמית תל אביב יפו
ניתן גם לפנות במייל ל: mifrasim@mta.ac.il או בטלפון 0527341212
יש לציין את שם יום העיון אליו מעוניינים להירשם

תגיות: