געגועי גופי

טל סער | 1/1/2013 | הרשמו כמנויים

זה השלב שבו אני מהרהרת בקול, בלי שאדע שאת שומעת

על הטיפול האחרון שלנו

כשישבנו מול, היו רגעים שרציתי רק לסתום את הפה, לשתינו,

להביט בך בתוך העיניים שעות כמו פעם כשהייתי שתוקה המון

יש בזה משהו כיף, ומבין, מתרוצצות לי המון מחשבות

ואת כמו סם שהבהיר שלך משקיט אותם

אני רוצה לצלול לבהיר שלך שעות, לשחות לעומק ולרוחב,

בתוך מערבולות, להיסחף להישאב לעומקך, להספג בצבעייך ,

לרוות לצאת כעובר שטוף במחשבותייך מרחם צבעוני חם

מה שקרה בפועל זה המון מילים, כמויות של טקסטים ,

הר של אותיות מנוקדות ומליוני הבעות וגרגירים שחונקים לי את הגרון מאהבה

ניסיתי לרגע להסתכל עלייך כאילו את אשה רגילה עם נעליים כהות שעוברת לידי ברחוב

בלי ההילה הסגולה מעל הראש שלך

כשאני מסתכלת בעיניך זמן ארוך,

הרחם שלי מתחיל לנוע, החלק הנשי שבי מתערבל לאט בלחישה , בדופק ,

יש פיסות עור שהרעב מתעורר בקצותיהן, אני רוצה לעצום עיניים ולקום מהכסא,

להתקרב לאט בדממה אלייך ולשבת על ברכייך כשהפנים שלנו מקבילות זו לזו

אני רוצה שהפנים שלנו יהיו סמוכות כל כך שנשכח שבחוץ קיים עולם ודשא

וכמה צמחים טורפים אדומים על השביל

שיש לך בן זוג וילדים *בגיל שלי*

שאת מטפלת ואני מטופלת

שיש חציצה של בגדים ומבטים וגוף ועוד גוף

וכשנשכח את כל זה נוכל לקרב את השפתיים לנשיקה , אני נשבעת לעצום עיניים כשהמטפלת שלי מנשקת אותי בשפתיים, אני אתעלם מהקולות שלי ושלך

ואנשק שוב ושוב

אולי גם את תעצמי עיניים, כדי לשכוח שאת באמת מטפלת