×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

הצד השני של הטיפול

טל סער

רק עוד מבט

טל סער | 23/12/2012 | הרשמו כמנויים



אני לא יודעת אם לקרא לזה לילה, או סתם חושך
אין לי מושג איפה את עכשיו אם נכנסת לישון כבר, אם את נמצאת באהבת לילה
עם האיש המאושר שחולק איתך את חייו. בעצם למה אני בוכה?
אני ממש עומדת לישון ואז זה קורה לי , המבט שלך משגע אותי
את מביטה בי ומליוני קולות מהאוב הנוראי הזה ששוכן בי עולים מציפים
יותר מהכל כואבת לי הבטן על שהייתי רוצה עכשיו לישון איתך
לישון איתך כפיות לתת לזרועות שלך לחבק לי את הגוף להרגיש אותך מאחורי
מגנה חזק כמו שובר גלים כשהים מאחורינו

אני מודה שאני מתפללת, שאני לא רוצה להיות פה , אני נשבעת שלא אתגעגע לכלום חוץ מאלייך

רק בשביך המבט שלך אני מוכנה ללכת רחוק כל כך , לחצות הרים וגבעות
את שואלת אותי הרבה איזה תשובות אני מחפשת בעיניים שלך
ואני שותקת

יש לי המון שאלות. כן, המון, אני מאמינה שיש בשתיקה שלך את כל התשובות ,
הן פשוט מגיעות לאט לכן אני צריכה להביט בך ארוכות



אני אפילו לא צריכה טיפול. פשוט תשבי מולי, תביטי בי, תשתקי ותדממי אתי
אני רוצה רק להביט בבהיר שבך , לדמיין את החלל שבו דומע רק כי כואב לי

אני רוצה לדמיין שהעיניים שלך מתמלאות דמעות כשאני הולכת,
אולי את בוכה גם אחרי שאני סוגרת אחריי את הדלת?
את מרגישה לפעמים שהעולם שלי צבוע באופל?
שהחיוך שלי לא אמיתי ושתחת העיניים השותקות והסקרניות מתחבאת תהום כאב פעורה?
גם לך יש תהומות כאב פרטיים?
ואם כן עד היכן הם עמוקים וכמה?
החיים שלך אנושיים כמו שלי? ואם כן למה?
את לא אמורה להיות מלאך אלוהי ?



את לא צריכה לשמור עלי?



תגיות: |

עוד בבלוג של טל סער

יום אחד תמותי ואני אביט אחרייך אחייך את חיוכך, אזכר בעינייך אני אהיה יתומה דומעת שוב בעולם ענק...
אני נכנסת אל הבית, אמא מחבקת חזק זו האמא ברירת המחדל שלי אני עטופה בזרועותיה, נצבטת.. הלוואי...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אפרת מסיקהאפרת מסיקה8/10/2014

טל כתיבה כל כך שונה שנונה חכמה ומהנה. נהנתי לקרוא במיוחד את קנאת סופרים - מטופלים , ממש הזדהיתי איתך
ישר כח

טל סערטל סער30/12/2012

הי מיקה. שמחה שאת מזדהה :) עצובה על הכאב איתך.. תהיי חזקה , לא פשוט לנשום אויר נקי בחיים האלה

מיקה גורמיקה גור30/12/2012

נוגע ללב. היי סער . אני ממש מבינה אותך גם אני קוראת במחלקה שלי בבית החולים למטפלת קדושה וחולמת עליה
בלילה ומקנאה לה כל כך , ומדמיינת אותה שהיא שלי כל הזמן ואני לא צריכה להתחלק בה עם אחרים. ובלילה
בוכה שהיא לא איתי במחלקה אלא עם המשפחה שלה . אני שמחה שמצאתי נפש תאומה שמרגישה אותו דבר כלפי המטפלת שלה . זה מפיג את הבדידות . גם לי כמוך אין חיים משל עצמי ואני חיה את חיי דרך המטפלת שלי . תודה על השיתוף והשותפות.

אופירה אליגוןאופירה אליגון27/12/2012

יפה. החיפוש שלך אחרי משהו, בעיניה, מרגש. באמת יפה.

אין גם איןאין גם אין26/12/2012

תזכורות.. נתתי למטפלת שהיתה לי כמה דברים יפים שהכנתי, שתשים בחדר, ככה היא חייבת לזכור אותי אפילו שאני כבר לא בטיפול אצלה.
בהוסטל יש מחברת צוות שבה הצוות רושם זה לזה כל מיני דברים שחשוב להם להעביר ביניהן. כל פעם שאני רואה מישהי מהן מתעסקת עם המחברת אני מבקשת שירשמו עלי משהו. ככה כל הצוות יחשוב עלי.

טל סערטל סער26/12/2012

שלא ימציאו חוק מספר 55'000 בחוקי האתיקה. אין לקבל קישוטונים ממטופלים ......

טל סערטל סער26/12/2012

אבל העצה לדעתי. היא לדבר על התחושה הזו ולפתוח את העניין ביחד
וגם למצא דברים קטנים שיכולים להזכיר אותך למש
את יכולה לקנות לה איזה קישוטון לקליניקה.....
אני עשיתי את זה :)
ותמיד כשאני נכנסת לקליניקה וזה מולי
אני מרגישה ממש שגם כשאני לא שם, חלק ממני,
שהוא המתנה שלי, נמצא שם, מזכיר לה אותי
מחייך בערמומיות טיפולית מצויה....

טל סערטל סער26/12/2012

הי. הי מלאכיות תעצרו , צחקתי! שלא תעזו להציק לקדושות שלכן

grey streetgrey street26/12/2012

שושי אני איתך. להציק זה מציק.
אני פשוט מנסה לקוות שאני מוצאת דרכים אחרות לגרום לה לחשוב עלי בלי להתאמץ לגרום לה לחשוב עלי....

אין גם איןאין גם אין26/12/2012

להזכיר למטפלים את קיומנו.. כשהייתי בטיפול הייתי מתקשרת למטפלת שלי גם כשידעתי שלא תענה, כי כשהיא תראה את השם שלי בשיחות שלא נענו, היא תחשוב עלי לרגע.
גם הבאתי לה כל מיני מזכרות קטנות, שיהיה לה מול העיניים כל יום. שלא תצליח לשכוח אותי.

שושי כהןשושי כהן26/12/2012

עושה טוב לדעת שיש עוד במצב הזה. תודה על העצות. אבל איך להציק לה?
ואם אציק לה היא תשנא אותי, לא?

טל סערטל סער26/12/2012

ואולי היא קוראת את התגובה שלי ומהרהרת. "עכשיו אני מבינה למה הקרדיולוג שלי מודאג..."

טל סערטל סער26/12/2012

עכשיו באמת. זה מתסכל. תוציאי את זה, תצרחי את זה, עליה, מעליה ובתוכה
אני שונאת לחשוב על זה אבל נראה לי שאני קצת, אבל ממש קצת
חלק קטן קטן מהחיים שלה, ממש זעיר, ובלחש
וזה גם משהו
אולי היא חושבת עלי פעם ביום אפילו לשניה ?
אולי יש לה מגירה בראש ששם מאוחסן כל מה שקשור בי?
אולי גם איזה חדרון בלב?
אולי יש לה בכלל אושה ממש רצינית מכל הצרות
שגרמתי לה ואז אני בכלל חרוטה לה בגוף?

טל סערטל סער26/12/2012

או הנה עוד מטופלת מתוסכלת. ברוכה הבאה למועדון כאן אפשר לבכות ביחד על החיים
אז יש לי עצה בשבילך, רק אם תציקי לה היא תזכור אותך לא?
טוב, הטיפול הזה הופך אותי לצינית וזה גורם לך להבהל

שושי כהןשושי כהן26/12/2012

ושכחתי לומר שאת כותבת מדהים.. ושכחתי לומר שאת כותבת מדהים. וכ"כ מזדהה..

שושי כהןשושי כהן26/12/2012

מטופלת מתוסכלת. איך את מצליחה לחיות עם זה שלה אולי לא כ"כ אכפת ממך?? בכל אופן לא כמו שהיא חשובה לך..
אותי (בתור מטופלת) זה הורג

טל סערטל סער24/12/2012

אנחנו כבר בגיהנם. שכחת "גריי"?

grey streetgrey street24/12/2012

זה לא עצוב בכלל. נראה לי צחוקים בגהינום, בואו בהמוניכם

מטופלת בעממטופלת בע"מ24/12/2012

התגובה האחרונה- אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.. [ל"ת].

טל סערטל סער24/12/2012

ואז המטפלות שלנו יסתודדו. מה שיטת הטיפול הטובה ביותר לשתי המתאבדות האלה

grey streetgrey street24/12/2012

יאללה, הרפתקה [ל"ת].

טל סערטל סער24/12/2012

הייתי מציעה ששלך תיקח אותך, מה אומרת? [ל"ת].

grey streetgrey street24/12/2012

גם סבבה לא?. היא תיקח אותך אל השאול

טל סערטל סער24/12/2012

טפשונת . יש גם מלאכי מוות [ל"ת].

grey streetgrey street24/12/2012

♥. ברור שהיא מלאך, אל תדאגי