לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
'ריאליטי' והפין המואדר שעדיין מנצח בפסיכולוגיה הנשית

'ריאליטי' והפין המואדר שעדיין מנצח בפסיכולוגיה הנשית

ד"ר ניצה ירום | 24/1/2010 | הרשמו כמנויים

אם מישהו היה אומר לי שאצפה בתוכנית 'הישרדות' וגם אכתוב עליה בטור שלי, הייתי בטוחה שאין לכך שום סיכוי, אבל שניהם קרו. מצאתי עצמי צופה בה והגמר שלה הותיר אותי עם הרגשה קשה שלא הרפתה ממני במשך ימים אחדים – כיצד נשים במציאות של ימינו עדיין מתמסרות ל'פנטזיה' של הגאולה על ידי הגבר, עד כמה קל לתפעל אותן להתמסרות הזו ועד כמה קשה להן לקחת בעלות על הישגיהן.

בתוכנית השתתפה אישה שהייתה השורדת הראויה. לא רק שהייתה מבוגרת מן האחרים, היא עמדה בכל המשימות הפיזיות, הפסיכולוגיות והחברתיות באופן מרשים והגיעה לגמר בזכות הישגיה ולא על ידי 'קומבינות'. אבל אף אחד מן המושבעים – גברים ונשים, שבידיהם הייתה ההחלטה לגבי הזוכה ואשר נשרו מן התחרות במהלכה - לא פרגן לה, לא העריך את ההישגים הגופניים והחברתיים שהפגינה, ולא בחר בה.

כשהנשים בקרב המושבעים נשאו את דבריהן שהבהירו את שיקולי הבחירה שלהן, הן באו בטענות לגברים שלא 'עמדו בבריתות' שלהם – שלא הגנו עליהן. אף אחת לא העלתה בדעתה שמשהו בתפקוד שלה יכול היה להביא אותה לזכות. בעיניהן התנאי שלהן לזכות היה מותנה בגבר. למרות החרות והאקטיביות של נשים בתקופתנו – 'מנצחת' שוב הפסיכולוגיה הנשית של פסיביות.

אז איך זה שנשים צעירות, אמביציוזיות, מוכנות למאמץ ולחשיפה, תולות עדיין את הישגיהן רק בבריתות עם הגברים. איך זה שהן לא חושבות מה הן היו יכולות לעשות אחרת כדי לנצח? איך זה שהן לא יכלו להעריך את הישגיה של בת מינן ורק ירו אש לעברה? בעוד שהגברים הפגינו 'ברית גברית', הנשים חיזרו אחרי הגברים כדי שיתנו להן חסות, ולא יכלו להתארגן.

על מה מדובר? האם, בכל זאת "אנטומיה היא הגורל", כפי שגרס פרויד? האם ההעברה הבין-דורית מאמהות לבנותיהן מצליחה להנציח את הגורל הנשי כקורבני-מזוכיסטי, האם הדימוי של הגבר כמואדר או כמושפל הוא האלטרנטיבה היחידה, האם לא נתחמק מן העמדה של 'שולט-נשלט' ביחסים בין המינים?

נראה שהתיזה של פרויד, שהאישה חסרת הפין, תחפש השלמה ופיצוי דרך הבן והבעל – פין תחליפי, שרירה וקיימת. ואילו ההתקפות מצד התיאוריה הפמיניסטית להוכיח שהאישה איננה 'פין חסר', שיש לה פסיכולוגיה משל עצמה – רק נגעו אולי בשוליים אך לא בליבה של הפסיכולוגיה הנשית. ניתן לומר שהמהפכה הפמיניסטית 'פספסה', ושבמרחב הציבורי העצמה נשית לא מוכיחה את עצמה, שהנשים ממשיכות לחוש 'נשים קטנות'. אולי ישנן מנהיגות מן השורה הראשונה, אבל האישה הרגילה עדיין חשה עצמה כחסרה וכמי שיכולה להגיע להישגים רק דרך הגבר.


- פרסומת -

לדעתי, קיימת האפשרות להכרה בסובייקטיביות הנשית והגברית של עצמי ושל הזולת כאחת. נשים וגברים יכולים וצריכים כיום להכיר ביכולת ובערך שלהם ושל בני המין האחר ובתלות ההדדית ביניהם ללא התבטלות או ביטול, וחשוב שהפוליטיקה הנשית-פמיניסטית תחשוב מחדש איפה היא טעתה.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
מוחמד כנעאני
מוחמד כנעאני
פסיכולוג
כרמיאל והסביבה, נצרת והסביבה, עכו והסביבה
נועה הרשקוביץ
נועה הרשקוביץ
פסיכולוגית
איתמר גולדשטיין
איתמר גולדשטיין
עובד סוציאלי
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
מיטל ריבובסקי נהון
מיטל ריבובסקי נהון
עובדת סוציאלית
ירושלים וסביבותיה
ענת ניר
ענת ניר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), יקנעם והסביבה
דיקלה רוזנבלט גדיש
דיקלה רוזנבלט גדיש
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של ד"ר ניצה ירום

מ'אנה או' ל'חנה אוי!' המסורת הפסיכואנליטית ארוכת השנים בעיקר מקשיבה למילים. ביטויים גופניים מגוונים...
'אני בקבוצת הסיכון': המטבע לגבי גורלי במכת הקורונה נפל כאשר נאמר לי:'לא רציתי לבוא היום, פחדתי שאדביק...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

meir levymeir levy6/9/2010

ירון,צ'רצ'יל הציע הסבר טוב יותר. כשבכתביו ניתח שוב ושוב את האסטרטגיות של אויביו ומצא בהן דפוס מתמשך.
תקרא,תבין,תחזור עוד 5 שנים כשתסיים ואז אולי נגיע להסכמה.
לא היית (ר)ציני נכון?

withnoname withnonamewithnoname withnoname23/3/2010

מעניין. מה היית כותבת אם היית צופה בעונה הראשונה, אם אני זוכר נכון, המנצחת הייתה אישה.
אז אולי זה תלוי איזה גברים מתמודדים מול הנשים ?
אולי זה תלוי מי האישה שמתמודדת ומנצחת?
נקודות למחשבה..

ירון אבניירון אבני26/1/2010

ההסבר לפי אוגדן. בפרק 5 - היחסים האדיפליים המעבריים בהתפתחות הנשית מתוך הספר "הקצה הפרימיטיבי של החוויה" מתייחס אוגדן בדיוק לנושא הזה: הוא מציע את המושג של היחסים המעבריים האדיפליים כדרך להבין את טיב התהליך הפסיכולוגי הבינאישי המתווך את כניסתה של הילדה לתסביך האדיפלי. תקראו - תבינו ואולי תסכימו :)

דים סאםדים סאם25/1/2010

ותוספת קטנה. היות והנשים בקבוצה האמריקאית היו מקבוצת הפייבוריטיות (נשים שנבחרו שוב לתכנית בשל הפופולריות לה הן זכו), ייתכן והיה לכך סיבה שהן האמינו ביכולתן האטרטגית/חברתית/הישרדותית לשרוד, ולא היו זקוקות לאישור גברי או לגיבוי גברי, והן גם הכירו את הבחורות האחרות מתכניות קודמות, וידעו אם ניתן לסמוך עליהן. הן גם הבינו שהגברים בקבוצה שלהן אכן מהווים איום (שוב, כי הם הוכיחו את עצמם בעבר), ולכן מיהרו לאחד כוחות מולם. בקיצור, היו להן מספיק סיבות בשביל לא להסס ולסמוך רק על עצמן ולא להיתמך בגברים.

דים סאםדים סאם25/1/2010

ניתוח מעניין - אשמח להציע פרשנות נוספת. גילוי נאות, לא צפיתי בעונה האחרונה של הישרדות. עקב תכנית גמילה שעברתי, לא צפיתי בריאליטי חצי שנה, גם מתוך התחשבות בבן זוגי שסובל נורא מהתכניות. אולם הערך שיש לתכנית כמו הישרדות, מבחינת העושר הפסיכולוגי החברתי, וכן, גם המגדרי מסתבר (כמו תמיד), איננו בטל בעיני, ולכן חשבתי להציע פרשנות בהתבסס על סיטואציה שהייתה בעונה השנייה דווקא. היה רגע בו יכל להתגבש רוב נשי, והן יכלו למנף את הרוב שלהן ולהפטר מהגברים שעמדו בדרכן. למעשה, סיטואציה כזו היא שכיחה בתכניות מהסוג הזה, אבל רק באמריקאית אני זוכרת עונה שהבנות הלכו עד הסוף עם תכנית ההשתלטות הנשית על האי ("עונת המעריצים נגד הפייבוריטים"). בכל אופן, לדעתי הסיבה שזה לא התמנף בעונה השנייה כאן בארץ, חוץ מזה שמדובר בהסבר תרבותי כנראה (כי בארה"ב זה כן קרה), היא משום שנשים פחות סומכות זו על זו, כאשר הישרדותן מונחת על הכף. אפשר להסתכל על זה מנק' מבט אבולוציונית, ולראות שאכן נשים מעדיפות להסתמך על גברים שיוכלו להגן עליהן ועל פרי בטנן, והן פחות יסמכו על נשים, שגם מהוות איום עבורן בקשר מול הגבר. מכאן, סביר שבסופו של יום, מבחינה הישרדותית, אישה תעדיף שלצידה יעמוד גבר על פני אישה, ולכן הן יפחדו להדיח את הגבר האחרון מהשבט. לזה יש להוסיף שנשים לא יוכלו לעזור לנשים בהמשכת השושלת, ולכן גם מבחינה של תלות מינית למען הישרדות שארי בשרה, אישה תבחר בגבר ולא באישה שישארו לצידה. אגב, אחד המאפיינים המעניינים בתכנית הישרדות, הוא שהפרטים בה נקלעים לסיטואציה מאד בסיסית וקדמונית. סיטואציה שאולי המימד המודע-התרבותי-פמיניסטי מתגמד בה, ובמקומו המימד האנושי-יצרי (אפרופו פרויד) לוקח את הבכורה. כנראה שהרקע המצבי הזה, גורם להתנהגויות מאד בסיסיות לחזור לקדמת הבמה, ולהתנהגויות ששייכות לארגז הכלים התרבותי, המודרני, המודע לעצמו - לזוז הצידה.

קוקו ריקוקוקוקו ריקוקו25/1/2010

גם אותי זה הרגיז.... אני צופה אדוקה של תוכניות ריאליטי למיניהן (הישרדות, האח הגדול...) סקרנותי לגבי התנהגותם של בני אדם והדינמיקה של מערכות היחסים ביניהם מנותבת הן לטובת לימודי פסיכולוגיה תואר שני והן לצפיה בתוכניות מסוג זה. בכל פעם מחדש אני מוצאת את עצמי מגינה על אותה אישה חזקה אשר כולם, וביניהם משפחתי וחבריי הטובים, שונאים- גברים ונשים. וזאת למרות כישוריה בתוכנית, היותה אינטיליגנטית ודעתנית, חזקה פיזית ומנטלית ואפילו נראית טוב (ראה ערך נטעלי מהעונה הקודמת של הישרדות, ליאורה מהעונה הנוכחית וכן איילה מהאח הגדול). גם אני סבורה שליאורה הייתה הראויה מכולם. היא גם זו שניסתה לארגן במשך התוכנית ברית נשית דבר שלמיטב ידיעתי, לא קרה באף תוכנית של הישרדות, וזאת בניגוד להיגיון ולאסטרטגיה הטהורה.
אז מדוע ליאורה, למרות היותה מצוידת בכל אותן תכונות בהן ה"אישה המודרנית" מצופה להצטייד, אינה מעוררת את אהדת הקהל ואף מעוררת את סלידתו? אין לי הסבר. זה רק עצוב לי מאוד שעדיין, אחרי כל כך הרבה שנים, מצופה מהאישה להיות עדינה, רגישה, אימהית (אך רק בסגנון מסוים. כי האמהות של ליאורה הוטלה בספק שהרי לא יכול להיות שאישה כמוה היא גם אמא טובה!), מתפשרת ומפשרת ואה כן, הכי חשוב- שלא תהיה יותר מדי חכמה ושלא תתחיל לתכנן מהלכים עצמאיים שיקדמו אותה. או אז היא תיחשב לביצ' ולאישה קרה ואינטרסנטית (בעוד גבר יחשב, כמובן, לאסטרטג ולמי שמשחק יפה את המשחק).