לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
הפסיכולוג החולה - המשך

הפסיכולוג החולה - המשך

ד"ר ניצה ירום | 25/5/2011 | הרשמו כמנויים

הפסיכולוג החולה - הסנדלר היחף: המשך

לפני חודש כתבתי ממקום של דאגה פוסט על תופעה ששמתי לב אליה – מחלה ומוות של מטפלים צעירים יחסית.

לא חלף חודש ימים ועוד קולגה נפטר, הפסיכולוג והפסיכואנליטיקן יורם חזן, בגיל 62 מדום לב. נרי ליבנה, מטופלת לשעבר שלו, כתבה בטורה בעיתון 'הארץ' (13/5/2011), על כך שמותו הפתיע (כפי שנכתב במודעת האבל) "משום שיורם חזן היה איש צעיר ובריא, ואפילו לא מעשן".

למרות שלא היטבתי להכירו, אני מצרה על מותו. אולם בעקבות דבריה של ליבנה, אני מרשה לעצמי להרחיב את אפשרות הקשר בין מצוקה נפשית וחולי: גם מטפל רזה, בריא וספורטיבי – לכאורה סמל של בריאות ומודל רפואי מומלץ - עלול להיות מנותק מאיתותי גופו. למרות מה שנדמה לנו, יתכן שאנו - אנשי המקצוע - מתייחסים אל גופנו וחיינו באופן טכני ולא מקשיבים ומתעניינים די הצורך כשגופנו מאותת תחושות של חוסר שקט לא ברור, ומנסים לנהוג כאילו 'עניינים כרגיל'.

בהזדמנות זו ברצוני לציין שנדהמתי וגם שמחתי על זרם התגובות שהפוסט הניב כבר מהשעה הראשונה שהוצג. היה ברור שהוא נוגע במשהו אישי אצל הקוראים - בעצב רגיש ובנושא חשוב. נראה שאכן מדובר במבוכות הפסיכולוגים באשר לענייניהם האישיים, בין אם מדובר בחולי או בעניין אחר. נקשיב ונדאג, אך נסתיר ונעבוד.

אני חוששת שאולי יש כאן תופעה של אנשי מקצוע המתעלמים מתחושות גופם ומדחיקים את מצבם הגופני, וכפרפרזה על 'מחלת היאפים' או 'מחלת הקולונלים' – יתכן שישנה 'מחלת הפסיכולוגים', ולכן חשוב לא להדחיק או להסתיר, את עובדות החולי.

מכיוון שלא מדובר כאן בעניין של מה בכך, נראות לי אפשרויות ההסתרה והמבוכה לא רק כמותרות המסכנות את המטפל, אלא גם כבלתי נחוצות מנקודת מבטו של המטופל. גם הוא נפגע כשהמטפל קורס. המצוקה האישית הגנוזה והחשש להתעניין בה ובביטוייה האפשריים בחולי היא, לדעתי, ליבת הנושא המדאיג של 'הסנדלר היחף'. לכן בקשתי היא שנפסיק להתבייש ונודה הן במצוקות והן בחולי, שנחשוף אותם, שנעז להתעניין בעצמנו.


- פרסומת -

אני מזמינה שוב סיפורי גוף אישיים. כתובתי: hirom@netvision.net.il , כמובן הכל ישמר חסוי.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
ד״ר רן רוזן
ד״ר רן רוזן
עובד סוציאלי
כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה
ציפי בן-עמי
ציפי בן-עמי
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
ורוניקה עובדיה
ורוניקה עובדיה
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה, פתח תקוה והסביבה
ד"ר אורלי ליכט וייניש
ד"ר אורלי ליכט וייניש
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
עינב איזרזר
עינב איזרזר
פסיכולוגית
מיה הכהן ג'יקובס
מיה הכהן ג'יקובס
פסיכולוגית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של ד"ר ניצה ירום

על סקס וזוגיות אני שומעת וקוראת שיח נשים במקורות שונים, התלונות על הגברים (והבעלים) הם 'בון טון' בשיח. מקום...
ברצוני לאחל שנה טובה לקוראים ולעמיתים. מול התהליכים הסביבתיים הנוכחיים ולאור הפוסטים של השנה שחלפה,...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

מריאנה גייטינימריאנה גייטיני13/6/2011

העולם מאד מורכב, לא לכל דבר יש לנו תשובה ואכן גם לי היה קשה עם ההתייחסות. לצד העניין שהפוסט העלה בי והמחשבות שהוא עורר גם אני מצאתי את ההתייחסות למותו של יורם חזן בהקשר הנוכחי כצורמת ולא מתאימה.
לא הכל אנחנו יודעים, בוודאי לא על אחרים, ולפעמים יש לדבוק בצניעות. בעיקר בהקשרים כאלו.

עינת גבעעינת גבע11/6/2011

אומרת ושואלת.... את הפוסט הקודם טרם קראתי. נדמה לי כי אין לאיש מאיתנו ספק שגוף ונפש הינם יחידה הוליסטית. זה תלוי בזו. וזו משפיעה על זה. ואני שואלת : האם ההתעלמות, ההכחשה, סגנון ההתיחסות לאיתותי גוף קשורים להיות "הסנדלרים יחפים " או מספרים לנו על סגנון חיים אישי, על מטרת אישיות פסיכולוגית, על בחירה ועל תפיסה והתנהלות סובייקטיבית של בני אדם? עינת גבע, מכון אדלר.

גיל עמיחיגיל עמיחי31/5/2011

את מאירה כיוון חשוב ביותר אך השימוש במותו של יורם חזן ז"ל צרם לי. ניצה שלום,
הפוסט הקודם דבר אלי מאוד ואף מצאתי לו הד בעברי.
ואילו הפעם-השימוש שלך (מעין נתיחה פסיכולוגית פומבית שלאחר המוות) ביורם חזן ז"ל, כדוגמה למטפל שלדעתך "עלול להיות מנותק מאיתותי גופו" בשל "מצוקה אישית גנוזה"- עורר בי צרימה.