לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מחזוריות והמשכיות

מחזוריות והמשכיות

פרופ. עמיה ליבליך | 20/9/2017 | הרשמו כמנויים

ערב ראש השנה, עם ריח של עוגות דבש שאני מתעקשת לאפות בעצמי, לפי מרשם ישן (דומני של עמירם רביב ידידנו), ובטלויזיה מסתובבת כתבה על "הדברים המשמעותיים של חיינו בשנה החולפת".

בעוד הם מדברים שם על ביבי וטראמפ, אני ליד המחשב חושבת שמכל הדברים המשמעותיים שקרו לי השנה, יש שניים שאני יכולה לחלוק עם קוראי הבלוג הזה.

הראשון, זו הייתה שנה של המון ספרים של ידידותי וידידי הצעירים, ספרים חדשים שנכתבו ונכתבים, שיצאו לאור או מחפשים מו"ל – כולל הספר היפה של בני יובל "טבעת אש" בהוצאת כהל. בין הספרים הרבים האלה מרגשים אותי במיוחד ספרים של תלמידותי, שבגרו והבשילו בסדנאות "חומר נפש" של חוה רימון ושלי, או בלימודי דוקטוראט באוניברסיטאות השונות. אני מרגישה לפעמים כאמא גדולה, יוזמת של תעשייה קטנה, או תרבות מקומית בטעם וריח משלה. אני מבינה מה דוחף אנשים לכתוב, שהרי גם אני עצמי הולכת בתלם זה כבר שנים. אני גם מכירה את האכזבה הטבעית אחרי שהספר הופיע, המלאכה נגמרה, ולא תמיד מגיעה התגובה המצופה. מכל הספרים הכי מרגש השנה ספרה של נינה פינטו-אבקסיס "סיפורים אינטימיים" שהוא יפה להפליא, וטוב להכיר כי ראשיתו במעבדת הכתיבה של חוה ושלי, כאן בביתי ביפו. אבל בדרך ספר נוסף, של א.ע., על אמא שלה ומסע הבריחה שלה עם שתי בנותיה הקטנות במזרח אסיה בימי המלחמה הגדולה – דבר נפלא שאני מצפה לו. וישנו גם הספר שלי שאו-טו-טו יצא לאור "קולות – עוני חדש בישראל". נכון, ספרים מתרבים עוד יותר מפטריות אחר הגשם, אבל יבורכו כולם.

השני ממין אחר לגמרי. מאז שאני גרה ביפו אימצתי לי חנות, מעין מרכול קטן, בשדרות ירושלים, שבו הייתי קונה במשך השנים, כבר למעלה מעשור. שם הייתי עושה את כל קניות המזון השבועיות, כולל משקאות, ממתקים, חומרי ניקוי, כלים למטבח וכדומה. ידעתי היכן נמצא כל דבר, טרי או קפוא, ארוז או בתפזורת. היכרתי את מנהל החנות, איש קטן בעל עיניים זריזות, את הקצב והגבינאית, עובדי הניקיון, וכמובן כמה מהקופאיות. יכולתי לערוך את הקניות בעיניים עצומות, ובכל זאת הופתעתי לפעמים במוצר חדש ומסקרן. מצאתי שם הכל. והנה, אחרי חופשת הפסח התחלתי לחוש בהתרוקנות המדפים, ובאופן הדרגתי נעלמו עוד ועוד מוצרים עד שהחנות נסגרה לפני כחודש, ועומדת בתריסים מוגפים כפצע בשדרה.


- פרסומת -

מאז אני בוחנת חנויות חליפיות. אחת יקרה ומקושטת מדי, אחת כל כך גדולה שאלך בה לאיבוד, לידה של אחרת איני מוצאת חניה, ובפעם האחרונה שחניתי שם ברחוב – "דפקו" לי את המכונית. אני נטולת חנות בינתיים, ממשיכה בנסיונות כושלים, עוברת ליד המרכול הסגור ובודקת, שמא ייפתח מחדש.

תירצו – אלה מטפורות, תירצו – מעשים שהיו. אלה סיפורי החיים: תודה על היש, הסתגלות לשינויים ומאמץ להתחדש.

אסיים בעוד סיפור קטן: נכדתי הגדולה, גבריאל, רצתה להתקבל לסדנת תיאטרון לנוער והתבקשה להכין סיפור שתספר אותו בפני וועדת הקבלה. מה גדלה שמחתי כאשר בחרה לספר סיפור משפחתי שאני נוהגת לספר, שמקורו בחווית ילדות שלי המביאה למסקנה כי "חלומות מתגשמים". אמש נודע לה כי התקבלה לסדנה, ואני חשה שיש לי חלק מזערי בזה וחושבת על המשכיות ומחזוריות.

שתהיה שנה טובה, נכונה וחכמה לכולכם!

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
אוריאן מינצברג
אוריאן מינצברג
פסיכולוגית
רחובות והסביבה
יותם לביא
יותם לביא
פסיכולוג
תל אביב והסביבה
גלי ברמן בר-און
גלי ברמן בר-און
פסיכולוגית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
גאלה גרין
גאלה גרין
עובדת סוציאלית
באר שבע והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ציפי בן-עמי
ציפי בן-עמי
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
ד"ר רעיה בלנקי-וורונוב
ד"ר רעיה בלנקי-וורונוב
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), נתניה והסביבה

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

האם אפשר ללמד כתיבה עיונית או ספרותית טובה? אנשים שואלים אותי, ומחמיאים לי בהניחם שיש לי תשובה. האמת...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אנונימיתאנונימית20/9/2017

שלום עמיה ולקוראים- אולי אפשר להתייעץ איתכם כאן?. אני בטיפול חדש לשמחתי, והגעתי להסכמות נרחבות (שחלקם מנוסחות בכתב) עם המטפלת לאחר ההיסטוריה הכואבת שלי עם מטפלת שעזבה ללא התראה מראש.
המטפלת החדשה יודעת על כל המקומות הפומביים שכתבתי בהם ולדעתי גם שוחחה עם המטפלת שלי.
ידעתי על הקשיים שלי ובררתי עם המטפלת מראש על הזכויות והחובות שלי בקשר, ובין היתר כך היא כתבה:
"כל זמן שאת משלמת על הפגישות אני שומרת לך את השעה גם אם את לא מגיעה".
הבנתי מכך שהחובה היחידה שלי בקשר שלנו היא התשלום! ואם יהיה בכך צורך מכל סיבה שהיא, אוכל לא להגיע, וגם באופן קבוע למפגשים, ושהזמנים ישמרו לי, כל עוד אשלם על זמנה.

כיום הפגישות קשות לי, ורציתי לממש את ההצעה שלה, שלא אגיע לפגישות ואשלם עליהן - ופתאום היא מסרבת.
היא טוענת מצידה שלא חשבה שזה יהיה באופן קבוע. קבענו גם שאני לא מוכרחה להגיע לכל הפגישה או בזמן ואני יכולה ללכת גם לאחר שתי דקות, אז אני שואלת אותה: בשביל מה להטריח אותי להגיע וגם לשלם? אבל, בעיקר, זה מנוגד להסכם שלנו ואני מבקשת ממנה בסך הכל לקיים אותו ולשמור לי את הזמן והיום תמורת תשלום.
הקשר מבחינתי מוצלח ועוזר לי ואני מבקשת ממנה לשמור לי את הימים ואת השעות, תמורת תשלום כפי שהיא עצמה הציעה והסכימה לפני שהתחלנו בפגישות, והיא מסרבת. והיא מסרבת לשמור לי את הימים והשעות שלא תמורת תשלום.

הפגישות איתה קשות לי, והיא מצידה לא מעוניינת לעזור לי במסרונים או בשיחות באופן שוטף בין הפגישות. למרות שהסכימה למסרון לפני פגישה.
כתבתי לה שאני במצוקה נפשית שמבחינתי היא פיקוח נפש, ולכן שסימסתי לה והיא מצידה ענתה לי שאם אני במצוקה יש חדר מיון ואם אסמס לה שוב לפני מועד המפגש הבא היא תחסום את המספר שלי ותסיים את הקשר הטיפולי.
אני מבחינתי מרגישה שהיא עצמה לא עומדת בהתחייבות המקצועית שלה כלפיי. אני מעוניינת בהמשך התשלום עבור הזמן שלנו ומבלי שהיא תחייב אותי להגיע - בהתאם להסכם
היא גם דרשה ממני לפני שאתחיל איתה את הטיפול שאהיה בקשר עם פסיכיאטר כדי שיתן לה חוות דעת ועשיתי זאת. אני משתפת פעולה עם התנאים שלה באופן מלא.
אני משלמת לה מחיר מלא על כל פגישה (למיטב ידיעתי) וכבר הייתה פגישה אחת שלא הגעתי ושילמתי עליה מחיר מלא. מדובר במטפלת פרטית כך שהמחיר לא זול.
והסיבה שאני משלמת היא מכיוון שהקשר חשוב לי.
ואני מצפה ממנה להמשיך לפגוש אותי גם בשבוע הבא. אם מישהו מכם מעוניין לתווך בינינו אשמח מכיוון שהיא מבקשת שלא אכתוב לה.
כתבתי במסרונים לפסיכיאטר שהגעתי אליו דרכה וכבר אמרתי לה בעבר שאני לא מקבלת התנערות שלה מהמחויבות כלפיי.
לגמרי נמאס לי מהעריצות של הפסיכולוגים.
וכתבתי לה שאם הפסיכיאטר או מישהו מכם לא יעזור - אני אעשה כל מה שצריך כדי לפרסם את העובדה שהפסיכולוגים הקליניים חסרי אחריות כלפי מטופליהם. כך אני כמטופלת רואה את הדברים. אני זקוקה לעזרה וכך היא מתנהגת כלפיי? זה לא תקין בעיניי.
לא מדובר במטפל או מטפלת ספציפיים אלא בפרצה בחוק בשני דברים, הראשון שלא ניתנת הסכמה מדעת בכתב והשני שכשיש בעיה אין למטופלים - כמוני למי לפנות
אם מישהו חושב שהוא יכול לעזור והוא מעוניין אני מבקשת מכם לפנות אלי, ומוטב במסר פרטי.