×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

הטור של ניצה ירום

דר ניצה ירום

סקס, כוח ורוך

ד"ר ניצה ירום | 1/3/2017 | הרשמו כמנויים

סקס, כוח ורוך
פוסט זה הוא השני מתוך סדרת פוסטים שבכוונתי לכתוב בנושאי מיניות וסקס. כוונתי לעודד את המיניות וגלגוליה – כבסיס להנאה ואינטימיות, ראוי להתיידד אתה ולהימנע מפגיעה או הימנעות.
קשה לעסוק בעת זו במיניות, בצל ההתרחשות הטראומטית שהתפרסמה בימים אלה שבה פסיכולוג בכיר, שעסק במיניות, הסתבר (לכאורה?) שניצל לרעה מטופלות שלו. אירוע זה מותיר אותנו כפסיכולוגים רווי בושה ואשמה, מסתבר שבתוקף תפקידנו יש מי שעלול להיגרר להתפתות ופגיעה. דווקא משום כך חשוב להכשיר את המיניות, להתיידד אתה ולא להשאיר את הקשר הטיפולי בסודיות המאפשרת ניצול לרעה. זה אפשרי רק דרך הארה של הנושא ועיסוק פתוח בו כחלק מחיינו. המחויבות הבלעדית שלנו כאנשי המקצועות הטיפוליים היא לעזור לאנשים, עיקר עבודתנו נעשית בחדר סגור ובמפגש לא שקוף בין שניים. מסתבר שפיקוח עצמי בשם האתיקה המקצועית והחוק אינם מספקים. חובה לזכור שהקרבה והאנושיות הם הכלים שלנו.

בחרתי ב'סקס' כשם של הפוסט הזה ושל קודמו – כי זה סקסי. אבל הכוונה היא לא לעסוק רק באקט המיני אלא במכלול המיניות שלנו. במהלך השנים היה זה פרויד שאפיין את האדם כמחפש עונג, ואילו פרברן אפיין את האדם כמי שמחפש קשר. מנקודת מבטי שניהם תקפים. אנחנו זקוקים לעונג והמיניות שלנו היא מקור ואמצעי לעונג, לקשר ולבריאות בכל גיל. לדאבון ליבנו, המיניות מלאה עכבות אפילו בתקופה שנחשבת לחופשית. מסתבר שקשה לאדם להתייחס למיניות שלו כחלק מעצמו, בגלל חינוך, בושה, מבוכה או ניתוק. נהוג להתייחס לשיח המיני באופן נקודתי דרך בדיחות, הנאות 'סטוציות', מניפולציות שיווקיות, או הדרכה טכנית ("תעשו מסז' אירוטי"). אבל חשוב שנתייחס לעצמנו כסובייקט מיני. כל אחד מאיתנו, גבר ואישה צריכים להכיר בצרכים ובדחפים המיניים ולהשלים אתם, להכיר בתלות שלנו באחר לשם עוררות וסיפוק. קרבה ונבדלות אינם בעיה, אלא חלק טבעי ממי שאנחנו ומהיחסים שלנו.
העונג הגופני והנפשי והקשר שהסקס מאפשר - מרווים את הצמא לקשר אנושי ולתשומת לב. בגלל האפשרות לאובדן גבולות ורצון עצמי יכול החיבור האנושי גם לאיים בהתבטלות עצמית או ביטול האחר.
ברצוני להעיף מבט בחיבור בין הצורך במין והצורך בקשר, ובבחינת הפחים הטמונים בקשר האנושי המייצר תלות והתחשבות או אי-התחשבות באחר למען עונג אישי והדדי.

המיניות והכוח:
שלשה מאפיינים לכוח המיניות:
1. כוחה של המיניות מתוקף היצריות שבה. מדובר בדחף שקשה לעמוד בפניו, כי מקורו בצרכי הגוף והנפש כאחד. בגיל הנעורים הגוף והדחפים פורצים: העין מחפשת, "הזיין עומד", והגוף תובע. במהלך החיים אפשר לראות את הדחף בעוצמות שונות ובנסיבות שונות. התפרסמה תמונה של נשיא צרפת הקודם, סרקוזי צולל במבטו לתוך המחשוף של בר רפאלי, שחשפה אותו בתכנון מחושב. הדחף המיני ידעך מול תפקודיות משפחתית וזוגית לקויה, ויחפש לו שדות אחרים – בסרטי פורנו ומחוץ לתא, לא תמיד כמין לשמו אלא כדרך להישרדות נפשית ואפילו גופנית של אדם חי. אפשר אפילו לחלות כאשר משוועים למגע ומפחדים להתמסר. הצורך המיני טבוע בנו ומפעיל אותנו, מול רגשי הבושה והאשמה שעליהם גידלו אותנו. הבושה והאשמה נטועים בעצם הצורך המיני - בפחד ואי ידיעה לגבי המעשה המיני, בחרדה מתגובת השותף(ה) למעשה. מקנן בנו פחד שאולי לא ירצו או רוצים אותנו, שאולי התפקוד שלנו לא מספק או מבייש, שהמראה שלנו (כבר) לא מושך, ועוד.
משמע, כוחו של הדחף המיני מפעיל אותנו גם כאשר אנו מנסים לרסן אותו. למרות שישנם כיום דיווחים על ירידה בפעילות המינית באמצע החיים, ובהפרדה בין מין ופריון - הרי שהצורך בפורקן מיני, במגע מרגיע ומקרב, באינטימיות ולו גם של מראית עין זמנית שבלהיות חשוף, ממשיכים להפעיל אותנו.

2. הכוח במיניות הוא גם הכוח שיש לאחר שאני חושק או חושקת בו - עלי, והכוח שלי כאובייקט נחשק – לגביו. לפעמים תחושת הכוח שבפעילות זו שצריכים בה שני שותפים - משתלטת, והעונג הופך להיות עונג בעצם אקט השליטה. אכן, הכוח שיש לי על האחר שזקוק ממני למשהו מהותי לו יכול לבלבל: האם אני, כאישה מפתה, יכולה להיות גם אישה טובה? האם אני כגבר המתמסר לעונג - יכול להמשיך להרגיש אוטונומי, או לחלופין – להיות מתחשב ? קשה לאמץ את הכוח על האחר הזקוק לי מבלי ללכת לאיבוד או לנצלו באופן אחר משנועד לו. הכוח שמגלה נערה בנשיות המנצה שלה - מעצים אותה, יש לה אמצעי לזכות בתשומת לב שאולי לא הייתה לה עד כה; אלא שכך היא יכולה להגיע למצב שבו היא מתעלמת מן הסיכונים כדי לחוש את הכוח הזה. קשה לאישה כשההתמסרות המינית שלה היא ערובה לכיבוש בן-זוג ולתשומת לב אליה; ההנאה המינית אצלה יכולה במהלך הקשר להתנתק מן ההסדר הזוגי כדרך לשמור על נפרדות עצמית, במחיר של העדר עונג וסיפוק אישי. בהסדרים מיניים כאלה משחקי הכוח הם במגרש של סכום אפס: או שהצורך הנרקיסיסטי שלנו משתמש במין לטובתו, ומפסידים במגרש המיני, או ששומרים דרך המין על כוחנו על האחר.
המצב שבו המין משמש גם לחיזוק תחושת עצמי טובה וגם מזכה את האחר, בתאום - דורש התבוננות והכרת החרדות ממין ומהאחר המיני והתסריטים המופנמים שלנו לגביהם. היכרות שכזו חודרת מעבר להרגלים השגורים והעכבות המובנות.
3. הביטוי השלישי לכוח שבמין הוא תחושת החיוניות הכללית שהמיניות מאפשרת. גם בגיל השלישי ולקראתו תחושת החיוניות מתעוררת דרך סקס. הרצון להמשיך להרגיש חיוני וחי, התחושה שמגיע לי בכל גיל להרגיש כך – מתחילה להיות יותר ויותר מוכרת בגילים המתקדמים. הכוח הוא לא רק בעצמאות ובפנאי, אלא גם בזכות לעונג.

המיניות והרוך:
דרך ההתמסרות המינית אנחנו מגיעים אל תחום הרוך: ההתקרבות הגופנית והנפשית אל אדם אחר, בחשיפה ובחדירה מסירה הגנות, ומרפה מתחים; בהתמסרות שהיא נעימה קיים גם פחד שמע ננוצל לרעה.
התמסרות יכולה להיות צומת של ויתור על התמסרות מינית בוגרת. ההתמסרות לתינוק, לבת או בן – יכולה להוות מקור לבלבול בין תשוקה לרוך, בעוד שזוהי התמסרות בשרות הרוך ובדאגה לאחר התלוי בי. התשוקה כבוגר חייבת למצוא את סיפוקה באובייקט בוגר, לא באובייקט התלוי בי.
חשוב לציין שמצב הרוך, הרפיית ההגנות במין עם אדם אחר - היא הזדמנות להרפיה כללית ולשנוי. זוהי הזדמנות להתחזקות אישית דרך ההתנסות באובדן שליטה לכאורה, שדרכה אפשר להרגיש שמרוויחים עונג ושיתוף פעולה בשניים. לא מפסידים. מרוויחים חיזוק אישי והדדי, ושוב – לא מתקיים מצב של סכום אפס: או שהוא יגמור או שאני איהנה, אלא מצב של WIN-WIN . אפילו אם קיים הצורך שמישהו יתמסר אלי לגמרי כדי שאתן אמון בעצמי כמי שמוותר על שליטה ואחזקה עצמית ואתן אמון באחר שלא יפגע בי – בחירת האובייקט עם מעט התבוננות תעזור. גם היכולת להתייחס למי שמתייחס אלי ברוך לא כאל פרייר שאפשר לנצל אותו או לזלזל בו - חשובה. אי-שם בתוכנו אנו נוטים עדיין, למרות הכרת השוויון בין המינים בתפקוד הכללי ובזכות לחרות מינית – לראות בגבר שעוזר לבת-זוגו בקיפול הכביסה ובבישול כ'מובן מאליו', ולא כגבר מושך הראוי להכרה ולתודה. אישה המכירה במיניות שלה – זכאית להתמסר וליזום, גם כשהיא אישה הישגית; אבל חשוב שתוכל גם להכיר תודה וגם לשמור על רצונה, ולא רק להתנהל כמועצמת או כקורבן. רוך הוא כוח, לא קורבנות או סיבה לזלזול.

העצמי המיני יכול לפלס לו דרך בין ההגיגים שהועלו פה, הנסמכים על ניסיוני המקצועי והאישי. השאלות שהם יכולים לעורר זו דרך טובה, לטעמי, לנכס לנו תחום חיים מהותי שבלעדיו קשה, ואיתו – מתבלבלים לא מעט.






תגיות: | | | | |

עוד בבלוג של ד"ר ניצה ירום

הסידרה הקלינית: עד כה כתבתי בטור שלי על נושאים פסיכולוגיים-טיפוליים בהשראת האקטואליה. משום שאני רואה...
נגישותו של המדיום האינטרנטי היא מקור להפתעה נעימה עבורי. מאמר או ספר הרואים אור בכתובים נערכים במשך...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.