עולם האינטרנט הווירטואלי הינו מרחב אליו נמשכים בני נוער ובו מקיימים חלק גדול מחוויותיהם הרגשיות ועולמם החברתי. מול ממצא זה מקיימת עמותת עלם את אחד מעיקריה: "להיות היכן שמתבגרים נמצאים" כשהיא מפעילה את פורטל הייעוץ והתמיכה הנפשית למתבגרים (12-21) Y-Elem. כנס ביסן לשנת 2009 , הכנס המסורתי של עמותת עלם, נערך השנה בצוותא עם המכון לחינוך ולמחקר קהילתי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן ובשיתוף פעולה עם ארגוני סיוע מהמגזר השלישי וכן משרדי הממשלה.
לפניכם מאמר אחד מתוך האסופה:
תמיכה וירטואלית מהארון
פרויקט מלווים צעירים (מל"צים) של ארגון הנוער הגאה (איגי)
לי ראובני, אלה מלכא ועדי פורגאנג
כשטכנולוגיה פוגשת צורך
בעשורים האחרונים אנו עדים למהפכת המידע, אשר שינתה את הנגישות לידע, זמינות אישית ונגישות, באמצעות טכנולוגיה המגדירה מחדש את המשמעות והמושג קשר. מהפכה זו לא היתה מתקיימת לולא הפך האינטרנט לזמין ונוכח במרחב הביתי, האישי והמשפחתי. מאז שמחשבים ואינטרנט הפכו לנגישים לזמינים כמעט בכל בית, העולם כולו נדמה לכפר גלובלי קטן שבו נערה בת 14 מרחובות מציעה חברות בפייסבוק לנער בן 15 בברלין והכל בזכות העובדה שהם מעריצים את אותה להקת רוק עכשווית.
המרחב הווירטואלי מציע שפע של גירוים, מידע ופלטפורמות חברתיות, מקשר בין מחשבים, אבל גם בין אנשים, צרכים ומענים. הזירה החדשה הזו יוצקת משמעות חדשה למונחים כמו מרחב, מקום, מרחק, שפה, קבוצה, קהילה, זמן, קצב ובעיקר זהות. היא מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת המתעדכנת ללא הרף, ופורסת בפנינו מגוון אפשרויות אינסופי למפגשים חברתיים, פעילויות תרבותיות וקשרים עסקיים. בשנים האחרונות ניכרת יותר ויותר הפלטפורמה של מתן מענה ותמיכה טיפוליים דרך הרשת, מתוך הבנה כי מאפייניה הייחודיים של המדיה הוירטואלית מאפשרים תקשורת אחרת, רמת חשיפה גבוהה, פתיחות רגשית, חוויה של יחד ושותפות, הפגת בדידות, ואפשרויות ביטוי שאינן תמיד בנמצא בעולם ה"אמיתי". באמצעות מדיה זו שיחה אנונימית עם אדם זר יכולה להרגיש לי קרובה ולתת תחושה שמבינים אותי, בזכות שיחה רגשית וכנה.
את חווית הוירטואליות היו מי שחשבו שניתן למקסם בעיקר עבור אוכלוסיות הנמצאות גם ככה בצללים, או בכינוי נפוץ אחר "בארון", חברי הקהילה הגאה, ההומו לסבית, בי וטראנס ובעיקר בני הנוער העושים את צעדיהם הראשונים בבניית זהותם המינית, הזקוקים לכתף תומכת ואוזן קשבת, אך אינם מעיזים לעשות זאת מחוץ לדלת אמות חדרם, בביתם, במקלט סודם, בו הם מרגישים הכי בטוחים לומר "קשה לי".
פרויקט המל"צים הוקם לפני שבע שנים על ידי אלה מלכא ועדי פורגנג במסגרת לימודי תואר ראשון בבית ברל, וענה על צרכי ארגון הנוער הגאה הנותן מענה לבני נוער בשלבי יציאה מן הארון, בדמות קבוצות חברתיות. הפרויקט הוקם מתוך הבנה כי ישנם בני נוער רבים הזקוקים למענה מן הארגון, מעוניינים להגיע לקבוצות החברתיות שלו אך חוששים, ונועד עבור מי מהם שעושה את צעדיו הראשונים בעולם ההגדרה העצמית, זקוק לתמיכה ולליווי בתהליך גיבוש הזהות המינית. עבורם, פנייה באמצעות העולם הווירטואלי היא הדרך היחידה להכיר ולקבל תמיכה מהארגון.
המרחב הווירטואלי
המילה "וירטואלי" מקורה בשפה היוונית ומשמעותה "פוטנציאל". בתחום הפיזיקה התיאורטית המודרנית נעשה שימוש במילה זו לכינוי החלקיקים הבסיסיים ביותר של החומר, אשר אינם מהווים חומר בעצמם, והם צצים באופן ספונטאני, דבר המרמז על אופיו הספונטאני והבלתי ניתן לחיזוי, כמו גם על אי הוודאות בנוגע לקיומו הממשי, של דבר מה. מונח זה מעיד על אופיו של המרחב הווירטואלי כמציאות נחווית החסרה אלמנטים של מציאות וודאית (מוסל, 2002).
הקבוצות והפרטים באינטרנט מהווים מרחבים חברתיים המתקשרים באמצעות טכנולוגיה אך מתקיימים על ידי אינטראקציות ואינטרפרטציות אנושיות (Gotved, 2002). היכרות עם המאפיינים של המרחב הווירטואלי, כמו גם השפעותיו על בני הנוער אשר נולדו לתוך סביבה ווירטואלית, חיונית ליצירת מענה מתאים, ובכלל, להרחבת פעילות המגזר השלישי למרחב זה.
מרחב, זמן, וזהות
החיים החברתיים שואבים חלק ניכר ממשמעותם, ממרחב ומייחסים גיאוגרפיים, והתפיסה האנושית מושפעת רבות ממרחב פיזי ומרחב מדומיין. עצם השימוש במונח "מרחב" לתיאור האינטרנט, מרמז על השפעה של תפיסות גיאוגראפיות. בהתייחסותנו אל האינטרנט אנו עושים שימוש במונחים הנגזרים באופן מובהק מתחום המרחב והגיאוגרפיה (כתובת, אתר, גלישה, @, סייבר ספייס ועוד), ולמעשה המרחב הווירטואלי מהווה רקונסטרוקציה של המרחב האמיתי כפי שאנו מכירים אותו. המטפורות הגיאוגרפיות מעוררות מרחב מוכר וניתן לזיהוי עליו ניתן להתבסס על מנת לתפוס את המרחב הווירטואלי.
תפיסת הזמן מושפעת רבות מדפוסים חדשים של תקשורת הנוצרים באינטרנט: זמן התיווך ביצירת הקשר קטן בצורה משמעותית, והתקשורת משוחרר ממגבלות של שותפות בזמן ובמקום לשם קיום הקשר (אורן, 2000). התקשורת יכולה להיעשות בצורה סינכרונית (מיידית / בזמן אמת: מסרים מיידיים, אודיאו ווידאו) המשוחררת מתלות במקום ההתקשרות, אבל מחייבת את המתקשרים לשותפות בזמן, ובצורה אה-סינכרונית (מושהית: דואר אלקטרוני, לוח מודעות, קבוצת דיון/פורום, wiki ועוד), שאינה דורשת שותפות בזמן או מקום.
לתפיסת הזמן המעוצבת באמצעות פעילות במרחב הווירטואלי (כמו גם השפעת כניסת הסלולר לחיינו), ישנן השלכות פסיכולוגיות וחברתיות שונות, ביניהן מיידיות התקשורת, השפעה על דחיית סיפוקים, דפוסי שיתוף/הסתרה, תפיסת אישי/ציבורי, ועוד.
בניגוד למדיומים קודמים, האינטרנט אינו מנתב את הפרטים לדרך ברורה ומוכנה מראש. הוא מאפשר לבני האדם לא רק לקחת חלק במדיה או להשתתף בה אלה אף לתמרנה ולהתאימה לפי רצונו וכוונותיו. המאפיינים השונים של האינטרנט ממש משדלים יצירה ובניה של יש מאין. תנאים אלה מאפשרים לפרטים המשתמשים באינטרנט להופיע ולהעלם במרחבים שונים, בזמנים שונים, בחוקים חברתיים שונים, בתצורות שונות ואף בזהויות שונות. אינטראקציה באמצעות תקשורת מתווכת מחשב, מאפשרת לפרט לאמץ מגוון רחב של קודים, שאותם הוא מטמיע בזהותו העצמית ובכך הופך להיות "מרובה זהויות". מונח ה"זהות" מקבל משמעות פוסט מודרנית, כך שקיימות זהויות מרובות, שאין ביניהן אחת נכונה ואחרות שקריות או מדומות (הכטר, 2004).
המרחב הווירטואלי למעשה מאפשר תקשורת בזמן גמיש, מכל מקום לכל מקום, בצורות ביטוי שונות ומגוונות, ותוך שימוש במאפייני זהות שונים. עבור מי שנולד לטכנולוגיה זו, היכולת "להיות מי שאני רוצה להיות" לרוב אינה מובילה להתחזות או אימוץ זהויות שקריות, אלא דווקא מהווה מרחב מורטורי המאפשר התנסות במרכיבי זהות שונים, בצורה הדומה לתקופה המורטורית של גיל הנעורים בה מתגבשת הזהות והאישיות.
להתבגר בתוך הארון
גיל ההתבגרות מתאפיין כשלב שבו הנער/ה מתנתקים מהמסגרת המשפחתית ועיקר גיבוש הזהות נעשה דרך התחברות עם קבוצת השווים. התנסות חשובה בגיל הזה היא יצירת קשרים בין-אישיים, זוגיים ומיניים. תהליך זה הוא מורכב וקשה הרבה יותר עבור נער/ה אשר מתחילים להתחבט בשאלות הנוגעות לנטייה מינית או זהות מגדרית, או מגלים כי נטייתם המינית שונה מאחרים. הסודיות המאפיינת את הנושא, והקושי לשתף את קבוצת השווים, יוצרים מצב בו בני נוער המתלבטים בנושאים הקשורים בנטייה מינית וזהות מגדרית, או מגדירים עצמם כלהט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי סקסואליים) מתקשים לעבור את גיל ההתבגרות ואת החוויות המעצבות, בדרך שתקדם את פיתוח הזהות שלהם והקשרים החברתיים שלהם (שילה, 2007). לפיכך, נער מתבגר מתוך הקהילה ישאף לחפש בני נוער הדומים לו. לעיתים קרובות מדי, חוויות ראשונות שליליות של הכרות עם הקהילה דרך דימויים, סטיגמות וסטריאוטיפיים שליליים, יעכבו את היכולת של אותו הנער לגבש זהות מינית בריאה ולפתח דימוי עצמי חיובי תוך שהוא מתרחק מאלו העשויים לסייע לו יותר מכל (D'Augelli, 1989).
מכאן שלא רק הקשר עם קבוצת שווים היא משמעותית, אלא גם מפגש חיובי, בריא ומאפשר הם חשובים. ולעיתים הקושי המשמעותי הוא במציאת המסגרת עצמה שתאפשר גיבוש של מודלים לחיקוי עבור בני הנוער (Vincke &Van-Heering ,2004). מאחר ונטייה מינית הומוסקסואליות עדיין נחשבת טאבו, בני נוער רבים מסתירים את נטייתם המינית, והם חיים בתחושה כי אין עוד כמוהם בסביבתם והבושה המלווה את החוויה הזו, מועצמת לאור שיח שיפוטי ומלא שנאה, והם מתקשים לפנות גם למבוגרים שהיו יכולים לשמש מקור לתמיכה, למידה או התייעצות.
רותמים את המדיה
פרויקט מלווים צעירים נותן פתרון בדיוק לקשיים הללו. הפרויקט פונה לבני נוער בגילאי 15-20 הנמצאים בשלבים ראשוניים של גיבוש נטייתם המינית, וחווים משבר, קושי ובבדידות בעקבות תהליך בירור וגיבוש זהותם המינית.
תהליך הפנייה מתקיים באינטרנט, דרך אתר ארגון הנוער הגאה, והפונה מופנה למלווים צעירים: צעירים בגילאי 18-23, אשר עברו הכשרה בהקשבה, סיוע ותמיכה רגשית ברשת, היכולים לתרום מניסיונם האישי ומההתמודדות שלהם לאחרים.
הפרויקט נותן מענה תוך שימת דגש על שני אספקטים מרכזיים:
הראשון, העזרה ניתנת במרחב הווירטואלי, ככלל, הפונים אינם נפגשים עם המתנדבים. כל הקשר מתקיים במייל, מסנג'ר או ICQ והוא מסתיים כאשר הפונה מרגיש שהוא מסוגל לפנות לקבוצה חברתית או כאשר תחושת הקושי עברה. באינטרנט יכולים בני הנוער לבטא מחשבות פרטיות בשפה הכתובה ולא בשפה המדוברת, ולקיים דיאלוג באופן אה-סינכרוני שבו אני כותב את מחשבותיי ורגשותיי באופן שוטף, מבלי להיקטע על ידי בן השיח. הודעות של בני הנוער בפורומים זוכות לשלל תגובות ומענים, הן על ידי מל"צים והן על ידי קוראים וכותבים אחרים בפורומים, המשדרים לי תחושה של "אתה לא לבד". לבסוף, הנקודה המשמעותית ביותר היא שבמרחב הווירטואלי, אין לי פנים, שם או זהות, אין לי צורך לחוש בושה, משום אני מוגן מאחורי מסך מחשב, והאנונימיות הזו מאפשרת לי לחשוף מצוקות וכאבים שבסיטואציה רגילה לא היה ביכולתי לחשוף.
האלמנט המשמעותי השני הוא בכך שהמל"ץ (מלווה צעיר), המתנדב ישמש עבור הנער מעין אח בוגר, היכול לתת לו עזרה מתוך ניסיונו, כאשר התקשורת היא "בגובה העיניים" ומסמלת את התקווה עבור מי שנמצא במצוקה בהווה, לשים מבטחם בעתיד. המל"ץ, מהווה דוגמא אישית ביכולת הקבלה שלו את עצמו, ביכולת שלו להתמודד עם זהותו בחברה ולרוב גם בקרב המשפחה.
עבור המל"צים, תפקיד האח הבוגר או המנטור, מעצים, ומחזק את תחושת ההצלחה, והם מפיקים ממנו תועלת טיפולית המהווה ערך מוסף עבורם.
מהלכה למעשה
כאמור, לאחר פניית הנער או הנערה, מתקיימת פנייה חוזרת אליהם תוך 24 שעות, בנוסח:
"שלום, קוראים לי ... קבלתי את הפנייה שלך לאיגי, אני אשמח לדבר, מתי שתרגיש נוח, אני זמין במסנג'ר/ מייל/ ICQ....".
לאחר החלפת מיילים ראשונית, מתחילים לעלות התכנים של המצוקה והקושי, אשר בעטיים נערכה הפנייה. חלקם מגיבים בתחילה בחדשנות או מתנהלים כמי שאינם זוכרים שפנו והיו זקוקים לעזרה, אך לאחר שנוצר קשר ראשוני חיובי, הם משתפים ברגשותיהם. רבים מהם מעלים תחושה של בדידות והקלה שסוף סוף קיימת להם האפשרות לדבר עם מישהו כמוהם בפתיחות:
וואי. אממ אני אהיה איתך הכי כנה ואמר שזה מוזר קצת... חיכיתי פול זמן לדבר עם מישהו שיוכל אולי להבין אותי טוב יותר. וזה לא משהו מובן מאליו, אולם יש לי כמה הומואים בביה"ס ו- 2 מהם אפילו מורים, אבל עדיין... אני לא יכול לפנות אליהם, כי זה מוזר מדי בייחוד שאני צריך לראות אותם כל יום.
מוטיב נוסף החוזר במיילים ובתכנים הוא עצם הקושי בקבלת העצמי. ההבנה ש"אני כזה" היא לא קלה. חווית שמירת הסוד מקשה עוד יותר. ובשלב זה מתחיל הניסיון להגדיר מה זה אומר, מה אני צריך, איזה סוג של תמיכה אני מבקש בקשר:
בפעם הראשונה שאמרתי לעצמי "אני הומו" התחלתי לבכות בטירוף. גם מעצם העובדה שזה לא מי שחשבתי שאני אהיה וגם מעצם ההבנה שאני הולך לספר את זה למישהו... אמרתי לעצמי שאני אחכה לסוף התיכון ואז אני אספר, אך מתחילת השנה העניין הזה והמחשבות על הומוסקסואליות הלכו וגדלו בי והרגשתי שבא לי להתפוצץ. השילוב של זה + הלחץ המטורף של כיתה י"א גרמו לי להדרדרות. הלכתי לישון ב- 3 לפנות בוקר והתהלכתי כמו זומבי כל היום. התנתקתי למשך חודשיים מהחברים שלי. .... התחיל לכאוב לי כל מקום בגוף הידיים, הראש, הרגליים, אבל מבחוץ הייתי צריך להגיד שהכל בסדר כדי שלא יגלו מה עובר עליי. מבפנים פשוט הרגשתי שבא לי למות. מיוסר כמה שזה ישמע, אבל היו פעמים שחשבתי כמה טוב זה יהיה לחתוך את עצמי עכשיו או סתם לדפוק את הראש בקיר...הייתי שמח להיות כמו כולם. מתי זה ירגיש פשוט קל יותר...."
הסוד מכביד, פוצע וגובה מחיר. יש תחושה גדולה של בלבול וקושי לבחור מי האדם לספר לו מה אנחנו חווים. בלוג הבא (שיחה שמתקיימת בזמן אמת בין הפונה למתנדב) ניתן לראות עד כמה מורכב לחיות עם סוד. הדבר מוביל לחוויית חיים כפולים, הסתרה, רגשות של חוסר אונים וכאב.
פונה:
מה דעתך כדי לי לדבר עם אמא קצת על עניין הנטייה המינית
מלווה צעיר:
לדעתי כדאי שתדבר איתה על הכל, ככה מרגישים הכי טוב, שלא שומרים כלום בבטן..
אבל יש סיבה שאתה לא כל כך רוצה לספר לה?
פונה:
כן כי אני רוצה שכמה שפחות אנשים ידעו
מלווה צעיר:
מי יודע עד עכשיו?
פונה:
רק אתה וכך זה יישאר
מלווה צעיר:
ברור, ממני לא יוצא שום דבר כמובן..
פונה:
רוצה לשמוע משו מצחיק שקרה לפני חודש ונזכרתי עכשיו
מלווה צעיר:
כן
פונה:
לפני חודש טיילתי עם שני חברי ואז ריאתי בקבוק שבור לפיסות לקחתי פיסה אחד כדי לסרוט אותי ואחד החברים שלי תפס אותי כדי שאני לא אעשה את זה ונלחמנו כמה דקות בכך שהוא מנסה לקחת לי את הפיסה הזאת, ואז הוא הצמיד אותי אליו כדי לנסות לקחת את זה ואני די נהנתי מזה, מההצמדה
מלווה צעיר:
זה החבר הזה שלך שאתה דלוק עליו ?
פונה:
כן
מלווה צעיר:
אחלה, אבל קצת לא אהבתי את הסיבה שבגללה הוא הצמיד אותו אליך..
למה בעצם אתה עושה את זה בכלל ?
פונה:
כי ממש רע לי
מלווה צעיר:
אבל ככה אתה עושה לעצמך עוד יותר רע.. כאילו, זה ממש כואב..
פונה:
כשאני אני חותך את עצמי זה מרגיע ומשכיח את הצרות שלי ובסופו של דבר שוכחים מהכאב
מלווה צעיר:
והיה לך אז כל כך רע שהיית צריך לעשות את זה ליד חברים שלך ?
פונה:
כן, אבל זה רק אחד הסיבות שלי השני היא שאני רוצה צומי כי אף אחד לא מסוגל לתת לי את מה שאני באמת צריך.
תמיכה בתומכים
תכני השיחות בין בני הנוער למל"צים מורכבים, מכילים סודות, פגיעה עצמית, לעיתים שנאה עצמית, ופחדים כמוסים שאינם מתגלים. הקושי של המל"צים, שהם צעירים בעצמם, הוא בכך שהם צריכים לסייע לבני נוער, כמעט בני גילם במקומות שבהם הם אולי טרם הספיקו לעבור תהליך מלא בזכות עצמם.
על מנת לסייע למל"צים למלא תפקידם בצורה מיטבית, להתפתח ולצמוח, לחדש כוחות ולאוורר תחושות ורגשות, הוקם צוות התמיכה וההובלה של הפרויקט, המספק למתנדבים עצמם הדרכה פרטנית וקבוצת העשרה (הדרכת עמיתים בשילוב עם הכשרה שנתית). במפגשים אלו המתנדבים עוברים סדנאות הכשרה והעשרה, משתתפים בסימולציות של שיחות שונות, ורוכשים כלים להתמודדות עם מצבי חירום (כגון איום בפגיעה עצמית ואובדנות ועד חיתוך עצמי ושתייה).
עבודה סוציאלית קהילתית בשנות האלפיים
פרויקט זה מגלם התחדשות של המודלים הקיימים, ומודלים חדשניים להענקת תמיכה וייעוץ בשנות האלפיים. הפרויקט משלב שימוש בכל הכלים הזמינים והאהובים על בני הנוער, תוך שהם יוצרים מרחב בטוח לקבלת סיוע ברשת. זמינות האינטרנט, יחד עם הבנת צרכיו הייחודיים של הנוער וצרכי הקהילה, מהווים שילוב מנצח של זמינות, אנונימיות ווירטואלית, ומענה ממוקד וישיר בגובה העיניים. מאז הוקם הפרויקט הוא צובר תאוצה ומכפיל את מספר הפונים אליו כמעט בכל שנה לקיומו. כ- 60% מהפניות אף הפכו לקשרי סיוע אשר נמשכו מספר שבועות עד חודשים.
ביבליוגרפיה
אורן, א., (2000). "בין שתי תרבויות: אינטרנט ובית הספר". אוניברסיטת תל-אביב.
http://muse.tau.ac.il/publications/71.rtf
הכטר, ת., (2004). "אינטרנט, קהילות וירטואליות ודעת קהל". בתוך:
http://www.isoc.org.il/magazine/magazine.html
מוסל, א., (2002). "המציאות של קהילת מעשה וירטואלית".
שילה, ג. (2007). החיים בוורוד: בני-נוער וצעירים - הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. תל-אביב: רסלינג.
D'Augelli, A.R.(1989). "The Development of Helping Community for Lesbians and Gay Men: A Case Study in Community Psychology". Journal of Community Psychology,17, 18-29.
Gotved, S. (2002). "Spatial Dimensions in Online Communities". Space & Culture vol. 5 no. 4. Sage Publications.
Vincke, J. & Van-Heering K. (2004). Summer holiday camps for gay and lesbians young adults: An evaluation of their impact on social support and mental well-being. Journal of Homosexuality, 47, 33-46.
