Psycho קילר:
מפגש עם ד"ר גיא בקר והסרט "דרקון אדום"
התקיים ב-3.5.2010 במסגרת "הארת שוליים"
מיכל רטנר
הקולנוע הקטן והאינטימי בזכרון יעקב, בתוך מבנה האבן העגול, מספיק בקושי לארבעים איש. ולמרות זאת, לא יוצר תחושה קלסטרופובית אלא יותר אינטימית - דבר שעומד לזכותו. התכנסנו לצפות בסרט "דרקון אדום" ולשמוע הרצאה מפי ד"ר גיא בקר, קרימינולוג קליני.
עלילת "דרקון אדום" מתרחשת כרונולוגית לפני זו של "שתיקת הכבשים" (שיצא שנים לפניו), ולכן זוכים בו לסגירת מעגל באשר למעלליו של הקניבל חניבעל לקטר, לפני שנתפס ותעתע בקלריס (ג'ודי פוסטר) בסרט הראשון. לקטר, פסיכופת אכזרי ומניפולטיבי, מציג קווים של גרנדיוזיות, אפקט שטוח ושקרנות פתולוגית.
כורסאות הישיבה בקולנוע נוחות ורכות, אך זה לא מונע מחלקנו לזוז בהן בפחד ואי נחת במהלך הצפייה במותחן. מפחיד עוד יותר לחשוב שרוצח סדרתי יושב בדירקטוריון של תזמורת ומגיש לעמיתיו בשר אדם בתור מתאבן, או עובד במעבדת צילום אליה מגיעים הסרטים המשפחתיים שלנו, ולומד את פרטי הבית מצפייה בהם על מנת לפרוץ לשם ולטבוח בכל המשפחה. זהו הרוצח שעומד במרכז העלילה, פרנסיס דולרהייד -" דִי".
בהרצאה גיא מציין, שדִי מציג קווים של סכיזופרניה פרנואידית ומחשבות שווא של רדיפה, ונקרע בין השם העוצמתי שהעניק לעצמו, "דרקון אדום" לבין "פיית השיניים" - השם המזלזל והנשי שהעניקה לו התקשורת המסקרת את מקרי הרצח. די מנהל חליפת מכתבים עם חניבעל לקטר, מקנא בו על שהוא הדרקון ה"אמיתי" – כל מה שדי לא יוכל להיות. לשני הרוצחים מערכת נפשית סבוכה, שכן אצל שניהם הרווח מהרצח הוא פסיכולוגי ומכוון מטרה. אקט ההרג של די משלב הטמנת שברי מראה בתוך עיניהם של הקורבנות. כך, משתקפת דמותו בעיניהם ללא כל איום עליו – חשיפה לא מאיימת שתורמת לתהליך המיזוג והגיבוש שלו עם הדרקון האדום. הוא לכוד בקונפליקט בין "פיית השיניים", שהיא בדיוק ההיפך מהחזון שלו ביחס לעצמו – חלש, הומוסקסואלי ונקבי, לבין הדרקון האדום – זכר הטרוסקסואל ובעל עוצמה.
בהרצאה שלאחר הסרט, גיא ניתח את ציר חייו של די, העוקב אחר דפוס של לידה, התהוות והתפרקות, וקשר שלבים אלה לשלבי התפתחות נפשיים מזווית התבוננות קלייניאנית.
לידה והתהוות: די נולד עם שפה שסועה, ולא היה מסוגל לינוק בשל כך. אמו נטשה אותו והוא שהה בבית יתומים במשך יומיים ללא אוכל ומגע כלל. הוא אומץ על ידי אישה מבוגרת המכונה בפיו "סבתא", שהתעללה בו קשות ואיימה לסרס אותו בעזרת שיניה התותבות. שנים אחר כך הוא יתקין לעצמו זוג זהה של שיניים, בעזרתן הוא נושך ונוגס בקורבנותיו. בגיל 40 די מביט על ידיו, ומדמיין שהן מצמיחות קשקשים של לטאה. באותו שבוע הוא רואה במוזיאון בניו יורק את הציור "דרקון אדום" של בלייק. שם מתחיל השינוי, ההתהוות שלו לדמות הדרקון האדום – על ידי קעקועים, אימוני כושר כדי להרחיב את כתפיו, וניכוס המאפיין הכוחני של הסבתא – שיניים תותבות. בהרצאה טען גיא, שעד נקודה זאת בהתפתחותו, די מציג עמדה נפשית סכיזו-פרנואידית, המתאפיינת על ידי פיצול, ואמונה שניתן לנכס את מאפייני האחר באופנים חיצוניים. די, שהיה בילדותו קורבן, הופך להיות התוקפן, ומסלק מתוכו כל זכר לחלקים הפגועים והנזקקים בתוכו.
שינוי מתחולל כאשר די פוגש באישה עוורת, אשר מצליחה לגעת בנפשו. על פי בקר, בשלב זה ניכר המעבר לעמדה דכאונית, המתאפיינת בדאגה לאחר, באשמה והכרה של די בכוחו ההרסני, ובעיקר רצון להמנע מלפגוע באישה כשהוא אינו "עצמו".
בשלב ההתפרקות, כוחות האגו שמשמרים את מסלול חייו אינם עומדים לו יותר, וההתממשות שלו בתור דרקון אדום הופכת לקריסה, כאשר הוא נכנס במרמה לחדר במוזיאון שמציג את הציור האמיתי, וברגע של טירוף תוקף את האוצרת ואוכל את הציור, אולי בניסיון לשלוט או לחסל את הדרקון, שהינו כל כך מסוכן לאישה שדי אוהב.
וויל גראהם, סוכן מהמחלקה למדעי ההתנהגות של האף.בי.איי, שהצליח בזמנו ללכוד את לקטר (אמנם במחיר אישי כבד), נקרא לשוב לעבודת הבילוש כדי לפענח את מקרי הרצח העכשוויים של די. לוויל יש חוש לאנשים, ובמיוחד לפושעים, ויכולת לנבא של הצעד הבא שלהם.
בשיחה שקיימנו עם ד"ר גיא בקר, שהוא גם פרופילאי מאוניברסיטת חיפה, הוא הסביר שהשיטה הנהוגה כיום כאשר פועל רוצח סדרתי היא לבנות פרופיל פסיכולוגי של הפושע, כדי לאפשר למשטרה לסנן בצורה טובה יותר חשודים אפשריים במעשה. לעתים תכופות, עם זאת, מתברר לאחר תפיסת הרוצח כי אין קשר הדוק בין הפרופיל הפסיכולוגי שנבנה ובין הרוצח הסדרתי. בדיון שהתקיים לאחר מכן אחד המשתתפים העלה את הסברה (הלא כל כך מופרכת) שעל הפרופילאי עצמו להיות בעל חשיבה "קרימינלית", וזה גרם לי להיזכר בחידה: גבר פוגש אישה בלוויה. למחרת אחותה נרצחת. מדוע?
בזמן שאתם מנסים לפתור את החידה, אספר לכם שבקהל השתרר שקט. אף אחד לא ידע את התשובה, או לא רצה לומר שהוא יודע – כי אז הוא כביכול מסווג עצמו כבעל מוח "עברייני". העונים נכונה על החידה (הגבר רצה לראות את האישה שוב ולכן רצח את אחותה, כי ידע שהיא תופיע להלווייתה) אכן נתפסים ככאלה שיש להם את מה שדרוש כדי לחפש באדם את טיפולוגיות הרוצח הסדרתי.
אין כאן כל כוונה לתייג אתכם. אבל האם גם אתם נחשתם שהוא רצח את האחות? האם במקרה אתם חברי דירקטוריון בתזמורת?
