×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.
 

ספרים

יותר מאחד, פחות משניים / רועי אופנבכר

שנים‭ ‬אחרי‭ ‬שאחותו‭ ‬התאבדה‭ ,‬יוצא‭ ‬רועי‭ ‬אופנבכר‭ ‬למסע‭ ‬אישי‭ ‬ומחקרי‭ ‬לתוך‭ ‬עולמם‭ ‬של‭ ‬אחים‭ ‬ואחיות‭ ‬למתאבדים‭ .‬הוא‭ ‬פוגש‭ ‬אחים‭ ‬נוספים‭ ‬החולקים‭ ‬אתו‭ ‬את‭ ‬סיפוריהם. ‬ביחד‭ ‬הם‭ ‬מישירים‭ ‬מבט‭ ‬אל‭ ‬הטראומה‭ ‬המשפחתית‭ ‬ומאירים‭ ‬באור‭ ‬חדש‭ ‬את‭ ‬מקומה‭ ‬של‭ ‬ההתאבדות‭ ‬בחברה‭ ‬בישראל.‬

מתפרסם מ 24/7/2017 | 1,344 צפיות

תגיות: | |

 יותר מאחד, פחות משניים

רועי אופנבכר

יותר מאחד, פחות משניים

על אחים למתאבדים - מסע אישי וחברתי

מודן

 

"‬הילכתי‭ ‬על‭ ‬בהונות‭ ,‬הצטמקתי‭ ‬לגודל‭ ‬גפרור‭ ‬ועדיין‭ ‬היה‭ ‬לי‭ ‬ברור‭ ‬שהשמועה‭ ‬על‭ ‬הילד‭ ‬שאחותו‭ ‬התאבדה‭ ‬על‭ ‬פסי‭ ‬הרכבת‭ ‬עברה‭ ‬כאש‭ ‬בשדה‭ ‬קוצים‭ ,‬וזאת‭ ‬משום‭ ‬שבמקרים‭ ‬דומים,‭ ‬כשעברו‭ ‬שמועות‭ ‬כאלה‭ ‬על‭ ‬ילדים‭ ‬אחרים,‭ ‬אני‭ ‬הייתי‭ ‬אחד‭ ‬הקוצים‭ ‬הנלהבים‭.‬‮"‬

שנים‭ ‬אחרי‭ ‬שאחותו‭ ‬התאבדה‭ ‬יוצא‭ ‬רועי‭ ‬אופנבכר‭ ‬למסע‭ ‬אישי‭ ‬ומחקרי‭ ‬לתוך‭ ‬עולמם‭ ‬של‭ ‬אחים‭ ‬ואחיות‭ ‬למתאבדים‭.‬ הוא‭ ‬פוגש‭ ‬אחים‭ ‬נוספים‭ ‬החולקים‭ ‬אתו‭ ‬את‭ ‬סיפוריהם, ‬ שחלקים‭ ‬מהם‭ ‬לא‭ ‬סיפרו‭ ‬מעולם. ‬ביחד‭ ‬הם‭ ‬מישירים‭ ‬מבט‭ ‬אל‭ ‬הטראומה‭ ‬המשפחתית‭ ‬ומאירים‭ ‬באור‭ ‬חדש‭ ‬את‭ ‬מקומה‭ ‬של‭ ‬ההתאבדות‭ ‬בחברה‭ ‬בישראל‭.‬ מדי‭ ‬שנה‭ ‬מתאבדים‭ ‬בישראל‭ ‬כחמש–מאות‭ ‬אנשים‭ .‬מאז‭ ‬קום‭ ‬המדינה‭ ‬יותר‭ ‬אנשים‭ ‬התאבדו‭ ‬משנהרגו‭ ‬במלחמות‭ ‬או‭ ‬בתאונות‭ ‬דרכים. ‬עם‭ ‬זאת, ‬על‭ ‬משפחות‭ ‬המתאבדים‭ ‬נכתב‭ ‬מעט‭ ‬מאוד‭, ‬ועל‭ ‬האחים‭ ‬לא‭ ‬נכתב‭ ‬כמעט‭ ‬דבר. ‬ האם‭ ‬ההתאבדות‭ ‬היא‭ ‬מפלטו‭ ‬של‭ ‬החלש‭ ‬או‭ ‬מעשה‭ ‬גבורה? ‬מדוע‭ ‬אנחנו‭ ‬שותקים‭ ‬מולה? ‬איזה‭ ‬תפקיד‭ ‬מוטל‭ ‬על‭ ‬האחים‭ ‬והאחיות‭ ?‬מה‭ ‬מפחיד‭ ‬מטפלים‭ ‬שפוגשים‭ ‬בהם‭ ?‬ולמה‭ ‬מכתב‭ ‬התאבדות‭ ‬מעורר‭ ‬אכזבה? ‬

״יותר‭ ‬מאחד, ‬פחות‭ ‬משניים‭ ״‬שוזר‭ ‬אירועים‭ ‬היסטוריים‭ ,‬יצירות‭ ‬תרבות‭ ,‬ידע‭ ‬מחקרי‭ ‬וסיפורים‭ ‬אישיים‭ ‬לכדי‭ ‬מסע‭ ‬מרתק‭ ‬ומאיר‭ ‬עיניים‭.

 

רועי‭ ‬אופנבכר‭ ‬הוא‭ ‬בעל‭ ‬תואר‭ ‬ראשון‭ ‬בהיסטוריה‭ ‬ותואר‭ ‬שני‭ ‬בעבודה‭ ‬סוציאלית, ‬עובד‭ ‬כמטפל‭ ‬קליני‭ ‬בשירות‭ ‬הציבורי‭ ‬ועם‭ ‬משפחות‭ ‬של‭ ‬מתאבדים.

 

לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור:

פרק 1: שנית מצדה לא תיפול

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

נתן אלתרמןנתן אלתרמן12/8/2017

שלום. נשאלנו בתיכון האם כדאי לדבר עם תלמידים על התאבדות או שזה מסכן באפשרות שיתאבדו כדי שיתייחסו אליהם, ועניתי שתלוי איך ידברו ומה יאמרו. במקום לבטא את הרחמים על המתאבד, אפשר להדגיש את הטעות ה"טיפשית" שגרם ביחס לעצמו בכך שאיבד את חייו. חיי אדם חשובים ומקודשים ואסור להזיק להם.

נתן אלתרמןנתן אלתרמן12/8/2017

שלום. נשאלנו בתיכון האם כדאי לדבר עם תלמידים על התאבדות או שזה מסכן באפשרות שיתאבדו כדי שיתייחסו אליהם, ועניתי שתלוי איך ידברו ומה יאמרו. במקום לבטא את הרחמים על המתאבד, אפשר להדגיש את הטעות ה"טיפשית" שגרם ביחס לעצמו בכך שאיבד את חייו. חיי אדם חשובים ומקודשים ואסור להזיק להם.

ת. מ.ת. מ.30/7/2017

נוגע ללב. נוגע ופוגע.. תודה. אין כל כך מילים ובכל זאת:
האומנות, הידע והחיבור האקראי בין היסטוריה, הומור, והתמודדות כואבת ושבירה נעשתה במומחיות ומתוך אומץ לב להישיר מבט אל המוות. לדבר את כאבם של האחים שביום אחד חרב עולמם.
תודה.
מרתק ומגרה להמשך קריאה.
ממש.
נוגע ללב.
מרגיש קרוב לדמויות גם ממרחק.
קשה היה לי להפסיק לקרוא בין כל המטלות והעומס.

הדס מור אופקהדס מור אופק30/7/2017

מילים רגישות, כואבות ומדויקות. תודה לך רועי על הנדיבות בה אפשרת הצצה אל הדברים שכתבת. מצאתי את מילותך יוצרות נוכחות בתוך חלל, שלעד ישאר חלל, ומזמינות לקירבה במקום בו יש קור ניכור ואין.

אנונימיתאנונימית26/7/2017

ניסיתי לקרוא אבל התכנים קשים בשבילי. כאב לי לקרוא על המוות של הכלב
וגם החלקים ה"קלילים" לא הסתדרו לי עם הכאב של החלל שהותירו הנפטרים.
אולי, עוד כמה שנים אוכל להתייחס יותר. טוב שיש אנשים שחזקים ממני ויכולים להביע את עצמם בכתב בנושא חשוב זה.