אורית גודקאר, PhD

פסיכולוגית קלינית מומחית, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה

מספר רישום בפנקס הפסיכולוגים 27-4933

 

טלפון: 04-6376619

050-5615129

פקס : 153-4-6376619

 

הבנים 90 כרכור

 

דוא"ל: orit.godkar@gmail.com

 

עוסקת בטיפול במבוגרים, בני נוער וילדים.

 

תחומי עניין בטיפול: משברי חיים, אמהות, על מרכיביה הרגשיים והמעשיים, משפחות מכל קצות הקשת, נשיות, מימוש עצמי וצמיחה.

אוריינטציה טיפולית: שואבת מתיאוריות בין-סובייקטיביות, ויניקוט ופסיכולוגית העצמי.

 

אבחונים לילדים ונוער, אבחוני אישיות ואבחונים רב תחומיים פסיכודידקטיים.

הדרכה להורים החל מהגיל הרך.

הדרכה אישית וקבוצתית לצוותים חינוכיים.

 

  

דוקטורט PhD בלימודי מגדר, אונ' בר-אילן. עניין באמהות וקהילות וירטואליות.

נושא המחקר: "אמהות מדברות אמהות: שיח אימהי בפורום וירטואלי"

 

מלמדת במדרשה לפסיכולוגיה חינוכית של מחוז תל אביב (פסיכותרפיה, הדרכת הורים) ובתוכנית לטיפול באמצעות משחק במכללת אורנים (תצפית טיפולית, פסיכותרפיה בילדים).

 

M.A. בפסיכולוגיה קלינית של הילד וחינוכית, האונ' העברית

ממייסדי אתר האינטרנט "פסיכולוגיה עברית"

ראיון באתר נשים מדברות אמהות 

 

סקירות ומאמרים

משפחות חדשות בפרספקטיבה פסיכולוגית – חלק ב'

משפחות נתפסות בעיני מטפלים וחוקרים כמבוססות על המודל הקלאסי של זוג הורים משני המינים, המגדלים את ילדיהם הביולוגיים. במציאות חיינו, רוב המשפחות אינן עונות להגדרה זו. במאמר זה, המהווה המשך למאמר קודם, שדן במשפחות חד הוריות, אנסה להתבונן על משמעות השינוי במבנה המשפחה, ועל ההשלכות הפסיכולוגיות של מבנים משפחתיים חדשים, תוך התמקדות במשפחות חד מיניות.

 

משפחות חדשות בפרספקטיבה פסיכולוגית - חלק א'

משפחות נתפסות בעיני מטפלים וחוקרים כמבוססות על המודל הקלאסי - של זוג הורים משני המינים, המגדלים את ילדיהם הביולוגיים. במציאות חיינו, רוב המשפחות אינן עונות להגדרה זו. במאמר זה, אנסה להתבונן על משמעות השינוי במבנה המשפחה, וההשלכות הפסיכולוגיות של מבנים משפחתיים חדשים. בחלקו הראשון של המאמר אתמקד במשפחות חד הוריות, ובחלקו השני – במשפחות חד מיניות.

 

על הליריות של הנפש: עקבות בחול ופסיעות על קרח - סקירת ספרה של דנה אמיר

ד"ר דנה אמיר, פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית ומשוררת, מפגישה בספרה בין חשיבה פסיכואנליטית ופילוסופית, לבין ספרות, פרוזה ושירה ומשרטטת את האופן בו הנפש מתרחבת כדי ליצור מרחב, אם בטיפול ואם במפגש עם חומרי החיים. אורית גודקאר ויעל איתי פק מתארות את המושגים המרכזיים שעליהם כותבת אמיר, ואת החוויה הסובייקטיבית של הקריאה - חוויה של מסע על דרך מוכרת וזרה, פנימית וחיצונית, חולית וסלולה.

לסקירה שותפה יעל איתי-פק.

 

סקירת ההרצאות מיום העיון "העברה ארוטית: פריצת גבול או פריצת דרך"

רשמים מיום העיון "העברה ארוטית: פריצת גבול או פריצת דרך" בהשתתפות גלן גאבארד, שנערך באוניברסיטת תל אביב, 2009.

לסקירה שותפה יעל איתי-פק.

 

תקצירי מאמרים ומחקרים עדכניים בפסיכודיאגנוסטיקה

לפניכם סקירה של מספר מאמרים עדכניים העוסקים כולם בנושאי אבחון והערכה, על היבטיו הרבים. הנושאים נבחרו במטרה לדגום משהו מתחומי העיסוק המגוונים של פסיכולוגים, ובניסיון לשפוך אור על פרקטיקות נפוצות ומוכרות לרוב הפסיכולוגים העוסקים בסוג כלשהו של אבחון או הערכה. המאמר פורסם לראשונה בגיליון פסיכואקטואליה (אפריל 2004) במסגרת המדור החדש של החוג העל חטיבתי לאבחון ולהערכה בהפ"י.

נושאי הסקירה: רורשאך ופוסט טראומה, אבחון אינטליגנציה, מבחן ציור איש, תתי סולמות ב- -2MMPI: הערכה בין תרבותית ונהלי העברה למבחן הריי החזותי.

 

הרצאות מכנסים

שיח אימהוֹת: אימהוֹת עושות אימהוּת בפורום וירטואלי

ההרצאה הוצגה בכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל של אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, שהתקיים ב 3 בפברוארמאי 2009

  

שיח אמהות: אמהוֹת מדברות אמהוּת בפורום וירטואלי

ההרצאה הוצגה בכנס הארצי השני לדוקטורנטים חוקרי אינטרנט של אוניברסיטת תל אביב - מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט שהתקיים ב 27 במאי 2008

  

עושים אמהות ברשת, העצמה ברשת והמחיר המשפחתי

ההרצאה הוצגה ביום העיון: משפחה וזוגיות בעידן האינטרנט של האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין ולחינוך בחיי המשפחה שהתקיים ב 6 בפברואר 2007

 

מנגנוני כוח בשיח מקוון: מבני הצדקה בכניסה לפורום אמהות

ההרצאה הוצגה בכנס חוקרי אינטרנט וטכנולוגיה שהתקיים ב 14.11.2006 באוניברסיטת בר אילן

 

פורום וירטואלי כמיכל אימהי: אמהות עושות אימהות באינטרנט

ההרצאה הוצגה בכנס בוגרי המחלקה לפסיכולוגיה, אונ' בר אילן, נובמבר 2006

 

האם הרשת היא מקום להעצמת נשים?

הרצאה מכנס אשנ"ב בנושא "לחם ושעשועים ברשת – החיוב והשלילה במרחב הווירטואלי", שהתקיים ב- 23 יוני 2006 במכון הטכנולוגי חולון.

 

זהות אימהית בשיח וירטואלי - 'דברים שאימא לא עושה'

הרצאה בכנס ה-37 של האגודה הסוציולוגית הישראלית שהתקיים בפברואר 2006 באוניברסיטת בר-אילן

 

נשים ומגדר ברשת

הרצאה מיום העיון "אינטימיות ברשת?" יום העיון השני של פסיכולוגיה באינטרנט, שהתקיים ב- 28 פברואר 2005 באונ' תל-אביב

 

ראיונות לעיתונות

עצות מהבטן

את טובעת בעצות וקשה לך לברור מתוך ים המידע את מה שחשוב באמת? תמצתנו בשבילך את כל התורה ל-12 הטיפים החשובים ביותר. מאת שלומית איילין גורן, ספטמבר 2009, "להיות משפחה"/ אתר ifeel

 

 ילדים זה שמחה

כמה ילדים אתם מתכננים? האם הפרש גילאים קטן הוא עדיף או אולי דווקא פער גדול? כמה שנים של הפרש הם בבחינת פער שנחשב ל'גדול'? מה עמדתה של הספרות הפסיכולוגית בעניין? על יתרונות וחסרונות של ילודה תכופה ושל זו ה'ממתינה' מאת רביד פלג, nana10, 2.6.09
  

 

אמהות בחרדה

מהי חרדת אימהות ומתי היא עוברת את הגבול? מתי החרדה הנורמטיבית הופכת למוגזמת? מהו הנזק שטומנת החרדה במחשכיה לילדי האם החרדה? מתי נכון וכדאי לפנות לעזרה? מאת רביד פלג, nana10 20.4.09

  

משבר משפחתי בגיל ההתבגרות

הורה למתבגר אמור לנהוג בבגרות. הורה בטוח בעצמו מחד וקשוב מאידך, יצליח להציב גבולות וגם להעניק תמיכה לילד המרדן. ליאת עיני, דוקטורס, 11.2.09

 

אמא שמנה

מהן ההשלכות של חיים לצדה של אמא שמנה? כיצד יושפעו הילדים מכך? האם הם עלולים לפתח הפרעות אכילה בעתיד ומתי מתעצמת המבוכה? מאת רביד פלג, nana10 4.2.09

 

ילד מזדקן

יובל המבולבל לא נמצא אצלו בלקסיקון, הילדים בגילו משעממים אותו וחברת מבוגרים מסקרנת אותו עד מאד. האם ילדים "מבוגרים" הם תופעה נורמלית או כזו המצריכה התערבות? מאת רביד פלג, 13.1.09 nana10

 

פוביית הריון

נשים שחוו אובדן במהלך הריון או לידה טראומתית מאד, מתקשות לחזור על החוויה וללדת שוב. מהם הסימנים המזהים? כיצד מטפלים בה, אם הכלל, והאם ניתן להמנע מהפוביה הזו? מאת לימור גריף, 22.12.08, nana10

 

 ילדים, צפו פגיעה

אומרים עליה שהיא מעודדת אלימות, גורמת לבעיות קשב וריכוז ומהווה גורם עיקרי בהשמנת יתר בקרב ילדים, אבל יש גם מי שטוען שהיא תורמת לשיפור השפה ולעיתים אף חינוכית. אז מתי צריך להגביל את שעות הצפייה של הילדים בטלוויזיה, ואיך עושים את זה נכון? מאת מירי גריי, Mako, 12.10.08

 

"אמא, תירגעי. אני רק עולה לכיתה א'"

הילד נכנס בלי חשש לשער בית הספר - שמח, רגוע, מבסוט. רק אתם בפאניקה! איך הוא יסתדר שם, מה אם אף אחד לא ישחק איתו ומה אם הוא לא יצליח בלימודים? הורים, לפני שאתם שולחים את הילד לקורס מוכנות - כדאי לבדוק קודם אם אתם מוכנים לכיתה א'. מאת אורלי נעמה אלקריב, Ynet , 19.8.2008

  

ללא רחמים: חרם כיתתי

ילד שהוכרז עליו חרם עובר חוויה אכזרית של דחייה. הסיוע יכול להגיע גם מהורים של ילדים אחרים. מאת סיגל קפלן, nrg מעריב, 24.5.2008

  

עושים קופה

מנהג מעות החנוכה כבר בפתח. זה הזמן להסביר לילדים, מהו באמת כסף, מהו משרת, וכיצד מבהירים שלאמא ואבא פשוט אין? מאת אירית קלנר, נענע10, 29.11.2007

 

נולדו לאהוב

זמן לא מעט עובר עד שאוזניכם "מזדקרות" למשמעי המשפט הקסום: "אמא, אבא, אני אוהב אתכם", אך אל דאגה, תחושות וביטויי האהבה, מגיעים הרבה קודם. אז מתי הם מתחילים לאהוב? מאת אירית קלנר, נענע10, 6.11.2007

 

התפתחות הילד: הסימנים שצריכים להדליק נורה אדומה

התפרצויות זעם שעוברות את הגבול, בן שנה שלא מתנועע מספיק, בת שלוש שנמנעת מפעילות, בן ארבע שלא מסוגל לשבת לכמה דקות ולשחק או בת חמש שלא יודעת לגזור במספריים. מאילו סימנים כדאי להתעלם ולחכות קצת ומה כדאי לבדוק ולגשת לאבחן? מאת גלית לוי, Ynet 19.10.2007

 

סודה של אימא

הפורומים להורות באינטרנט הפכו מזמן לבית חם לאמהות רבות. כל אחת מהמשתתפות מוצאת בפורומים אוזן קשבת, עצות בשפע, וחום אמיתי שעובר לפעמים יבשות בדרכו אליה. יצאנו לבדוק מה גורם לאמהות לשטוח את קשייהן הפרטיים בפני זרות גמורות, ומהם כללי הזהירות הנדרשים בפורומים אינטרנטיים. מדריך לאם הגולשת. מאת יפית בן-נון, 28.11.2006

 

דרך חדשה: מעבר לגן עירוני

בגילאי 3-4 נפרדים הילדים וההורים ממסגרות החינוך הפרטיות ומתחילים את המסע במערכת החינוך. מאות אלפי ילדים יתחילו בספטמבר את יומם הראשון בגן עירוני. המעבר מלווה בחששות רבים של ההורים וגם של הילדים. מה כדאי לבדוק וכיצד להתכונן כדי שהכל יעבור בקלות. מאת גלית לוי, 29.8.2006

 

כשמלכת הכיתה חוסמת אותך במסנג'ר

בעוד ועוד מקרים של אלימות גורמים לנו לחשוב שהפכנו לחברה אלימה. עוד ועוד פיתוחים טכנולוגים גורמים לנו לחשוב שהפכנו לחברה מתקדמת. מה קורה כששני הדברים נפגשים בכיתה ה' שנייה? מאת: דנה שבת, 6.5.2005

 

מי ישמור על ילדי הגן?

הישראלים יקנו את הצעצועים הכי יקרים. אבל יתפשרו בבחירת המעון לילדיהם. השאלה לכאורה היפותטית: לו אתם הורים לילד בגיל חצי שנה עד שלוש, האם הייתם מתאמצים לחפש בעבורו את המסגרת הטיפולית-חינוכית הטובה והאיכותית ביותר? איזו שאלה מיותרת, אתם מן הסתם נדים כעת בראשכם, ודאי שכן. מדובר, הרי, בדבר היקר לנו ביותר עלי אדמות, אז שלא נדאג לו למסגרת הכי טובה שיש? מאת תמר נשר-רטי, 20.8.2004

 

מוזמנים ליצור עימי קשר בטלפון: 04-6376619 ; 050-5615129 דוא"ל: orit.godkar@gmail.com

שם

אימייל

תוכן ההודעה

שלח הודעה